מלכת האופל: אופל GTC מוותרת על 3 דלתות
היצרנית הגרמנית החליטה לוותר על גרסת 3 דלתות רגילה של אסטרה ולהתמקד בקופה. התוצאה היא - GTC מכונית טורינג מרשימה ומיוחדת, שיוצרת רושם מטעה שמדובר במכונית ספורט

אף שלא נוכל להיכנס לכיסים או להנהלת החשבונות של היצרנית, לא נתאפק מביצוע חשבון פשוט. המנוע, 1.4 ליטר מוגדש טורבו שמספק 140 כ"ס, ותיבת ההילוכים האוטומטית בעלת 6 יחסי ההעברה - שניהם זהים לגמרי לאלה שמותקנים באסטרה טורבו המוכרת לנו. רוב חלקי הפנים שמהם נבנים סביבת הנהג ותא הנוסעים לקוחים כמעט אחד לאחד מהאסטרה הרגילה.
שתי המכוניות מיוצרות על אותו קו הרכבה בפולין, באמצעות אותם עובדים, רובוטים ועלויות הובלה, ושתיהן מוצעות באותה רמת אבזור נדיבה יחסית (גרסת הGTC- מיובאת לישראל ברמת אבזור גבוהה מעט יותר - למשל עם חישוקי 18 אינץ,' מתלה קדמי משודרג ומושבים קדמיים מושקעים יותר - ועלות הייצור של כמה מחלקי הפח גבוהה יותר, פשוט מפני שמיוצרות פחות יחידות מהמכונית).
אבל בסך הכל, בעיקר אם מביאים בחשבון את כלל עלויות הפיתוח, הייצור והשיווק, אסטרה GTC צריכה לעלות לא יותר מגרסת 5 הדלתות. אלא שמה שיצרני הרכב יודעים, ופרופ' זליכה כנראה טרם הפנים, הוא שהמחיר נקבע לפי מה שהצרכן מוכן לשלם, ומכאן הם גוזרים אחורה את כל העלויות ומחליטים אם כדאי לפתח ולייצר מכונית ואם משתלם למכור אותה לשוק קטן ועתיר מסים כמו זה הישראלי.

אסטרה GTC מעוצבת כקופה-טורינג מרשימה. לא רק שהיא ארוכה יותר (4.7 ס"מ), רחבה יותר (2.6 ס"מ) ונמוכה יותר (1.5 ס"מ) מגרסת 5 הדלתות (את אלה אפשר להשיג גם באמצעות עיצוב מעט שונה של חלקי פח, אלא שהיא גם יושבת על בסיס גלגלים (המרחק בין הסרן הקדמי לאחורי) ארוך בסנטימטר מזה של הגרסה הרגילה. מה שחשוב יותר לענייננו - מפתח הגלגלים שלה (המרחק בין הגלגלים על אותו הסרן) רחב יותר ב3- ס"מ מאחור וב4- ס"מ מלפנים.
נוסף על כך, המתלה הקדמי קיבל גאומטריה שמכונה בג'נרל מוטורס - Hiperstrut שיטה שנועדה להפחית את הכוחות שמפעיל המנוע על ההיגוי ולצמצם את תופעת מומנט ההיגוי, שפוגמת בכושר הפנייה של מכוניות בעלות הנעה קדמית בתאוצה.
כל השדרוגים הללו חשובים פחות מהאפקט הוויזואלי המרשים שיוצרים השיפוע התלול והנמוך של הגג, קו המותניים הגבוה והמודגש, הדלתות הארוכות (ענקיות!) שמותקנת מכל צד, היחס בין הגובה הנמוך לרוחב המשמעותי, האחוריים המסיביים וחישוקי הגלגלים הענקיים.
אמנם אם מביטים בGTC- ברור שמדובר באסטרה,
אופל ויתרה על גרסת 3 דלתות רגילה מפני שהעדיפה למכור פחות יחידות ביותר כסף וידעה שלקוחות יסכימו לשלם יותר תמורת מכונית שנראית טוב כמו .GTC נכון להיום אין לה מתחרה ישירה ממש בישראל. הקרובות ביותר לGTC- הן פולקסווגן שירוקו, רנו מגאן קופה ויונדאי וולוסטר, אם כי בהשוואה אליה ברור שיבואני פולקסווגן ורנו הגזימו במחירים שלהן.
GTC מוצעת באירופה ב10%-7% פחות משירוקו ובמחיר גבוה מעט מזה של מגאן קופה. בישראל היא מוצעת תמורת 150 אלף שקל - מחיר דומה לזה של מגאן קופה ונמוך בכ17%- מזה של שירוקו. מנגד, וולוסטר מוצעת תמורת 123 אלף שקל.

הגדולה של GTC יחסית ל3- המכוניות הנ"ל היא שאין זווית שממנה היא נראית מוחצנת מדי ומכל זווית היא נראית מיוחדת. במובן השימושי GTC מציעה מרחב פנימי טוב מהממוצע במושב האחורי (שני נוסעים מבוגרים יישבו בה בנוחות ואפילו 3 ילדים) ותא מטען גדול נפח (אם כי תחתיתו גבוהה מדי).
אם משתחררים מהתחושה או מהשאיפה שהיא צריכה לספק ביצועים ספורטיביים ומתייחסים אליה כאל גרסת 3 דלתות של אסטרה מתקבלת מכונית נוחה ונעימה לשימושים יומיומיים. שיכוך הרעשים ובלימת הזעזועים שלה טובים מאלה של אסטרה בעלת 5 דלתות, המושבים הקדמיים קשים במכוון ותומכים היטב בגוף, וסביבת הנהג דומה מאוד, כמעט זהה לחלוטין, לסביבה של האסטרה הרגילה.
אם נשים לרגע בצד את השיקולים הפיננסיים, GTC היא מכונית שמשדרת מסר נחוש של מישהו שאוהב מכוניות ואת החיים, אבל לא במובן הבוטה או המוחצן, אלא בדרך אלגנטית ונעימה. גם הנהיגה ב- GTC כל עוד לא מצפים ממנה ליותר מדי - היא חוויה מתקנת לנהיגה באסטרה רגילה ובהרבה מהקומפקטיות שמתחרות בה.
בזכות מפתח גלגלים רחב, צמיגים ענקיים ושדרוג המתלה הקדמי מתקבלת מכונית שיושבת טוב מאוד על הכביש, מספקת שפע של אחיזה, מפגינה נכונות גבוהה להיכנס לפניות ולשמור בתוכן על הקו הנבחר, ואפילו סופגת היטב את פגעי הכביש במהירויות בינוניות ומעלה. מנוע 1.4 הליטרים מוגדש הטורבו מספק את כל מה שאפשר לצפות ממנו בנהיגה עירונית או בין-עירונית נינוחה, ובזכות שיפור הבידוד הוא גם לא רועש.
רשימת האכזבות מGTC- מתארכת אם מצפים ממנה להיות מכונית ספורט, והדבר הראשון שאי אפשר להבליג עליו הוא עיצוב סביבת הנהג. כבר כתבנו לא אחת על אודות בליל המתגים והמנופים שמעצבי אופל ושברולט בונים במרכז הקונסולה בדור הנוכחי של משפחות האסטרה והקרוז - בליל לא נעים לעין ולא אינטואיטיבי לשימוש. ממכונית מושקעת מבחינה עיצובית כמו GTC אפשר לצפות ליותר בכל הנוגע לארכיטקטורת הפנים ולאפשרות הכיוון המדויק של תנוחת הישיבה.
ההיגוי טוב מזה של כל אסטרה (או קרוז) אחרת, ותחושת המתלים טובה יותר והם נוטים הרבה פחות "להתבלבל" בלחץ. ובכל זאת יש מקום לשיפור, מפני שGTC היא מכונית טורינג שלא מספקת את החדות ואת הדיוק שחובב הנהיגה הלהוט מחפש.
המחיר תמורת העיצוב המרשים כולל למשל את הקושי לפתוח את הדלתות הענקיות במקומות חניה צפופים, את חסרונו של כפתור פתיחה לדלת תא המטען ואת היעדרו של צמיג רזרבי (ערכת הניפוח הופכת תיקון כל תקר לתקלה יקרה מאוד).
המנוע המוכר של אסטרה עלול לספק את העונש בלי לאפשר ליהנות מהחטא: GTC לא מעניקה תחושת מומנט טובה במיוחד על אף מהירותה. כך מחלקת הגבייה החדשה של מצלמות המהירות עלולה לתפוס נהג לא ערני מבלי שייהנה קודם לכן מתאוצות נעימות.
בשורה התחתונה, אופל אסטרה GTC מרשימה ונאה, מכונית טורינג נחמדה שיכולה לספק הרגשת בעלות משופרת למי שמאס בעדר מכוניות הליסינג. תג מחיר של 150 אלף שקל ממקם אותה במקום סביר מאוד ביחס למתחרות, אבל הוא עדיין גבוה באופן אבסולוטי. וזה חבל, מפני שאופל יכולה לצאת נשכרת מבחינה תדמיתית ממכירת כמה מאות מכוניות כאלה בשנה.
gil.melamed@maariv.co.il
