ראשי » עסקים » טכנולוגיהגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

ספרה אחרת: SpaceX יוצאת לגלות עולמות חדשים

מאז שארה"ב הוציאה לגמלאות את מעבורות החלל שלה, שורה של חברות פרטיות נמצאות במרוץ אחר חוזי הענק שהיו שמורים בעבר לנאס"א. ספייס X, חברה שאפתנית עם תוכניות מקליפורניה ועד מאדים, מותירה בינתיים את כל היתר מאחור

ארה"ב. ספייס X, החברה שזכתה להכרה עולמית לאחר ששיגרה בהצלחה חללית לא מאוישת בחודש שעבר, לא תזכה לזמן רב כדי להתענג על ההישג. כעת עליה לצייד את חללית ה"דרגון" שלה במערכות תומכות חיים שיאפשרו לה לשנע אסטרונאוטים נוסף למטען. על רקע הדרישות שהיא ניצבת מולן כמה אנליסטים סקפטיים באשר ליכולתה להפוך לספקית שירות עבור ממשלות ובמקביל לשמר את סגנון הסטארט-אפ שבו ניהלה את עסקיה עד כה.

  ספייס X, שבסיסה בהות' ורן, קליפורניה (שמה הרשמי הוא Corp Space Exploration Technologies), היא החברה הפרטית הראשונה שהצליחה לשגר חללית מטען לתחנת החלל הבינלאומית ולהשיבה בהצלחה לכדור הארץ. כעת, לאחר שארה"ב הוציאה משימוש את צי מעבורות החלל שלה, היא מעוניינת להתחיל לתחזק קו קבוע של אספקת מטען לתחנת החלל עוד במהלך השנה הנוכחית, ולבסוף גם לשגר אליה אסטרונאוטים. אבל זוהי רק ההתחלה של רשימת התוכניות השאפתניות של החברה. ספייס X בונה בימים אלה כן שיגור חדש בבסיס חיל האוויר האמריקאי בוונדנברג, מצפון-מערב לעיר סנטה ברברה שבקליפורניה. היא מתכננת לשגר משם טיל עצום שגובהו כגובה בניין בן 23 קומות - הגדול ביותר שנבנה מאז שסטורן 5 נשא על סיפונו אדם לירח. נוסף על כך, החברה מנסה לשכנע את הפנטגון לאפשר לה לשגר לחלל לוויינים צבאיים בשווי כולל של כמיליארד דולר. כמו כן, בספייס X עובדים במרץ על הרקטה הראשונה בעולם שתהיה מותאמת במלואה לשימוש חוזר - מה שנחשב ל"גביע הקדוש" של הנדסת הרקטות. רקטה שכזו אמורה לשוב לכדור הארץ בשלמותה לאחר שהייה בחלל, כך שתוכל לשמש לשיגור חלליות נוספות.

"קורים אצלנו הרבה דברים", אמר אלון מאסק, מיליארדר ממוצא דרום אפריקאי שייסד את ספייס X ומשמש כמנכ"ל שלה, בתדריך שהעניק לעיתונאים בשבוע שעבר במטה החברה. תעשיית החלל ידועה לשמצה בחסמי הכניסה שהיא מציבה בפני גורמים שמנסים לחדור אליה ובכך שעוד יותר קשה לשגשג במסגרתה לאורך זמן. המטרות של מאסק מציגות רף גבוה במיוחד אפילו ביחס לסטנדרטים של ענקי התעשייה - שלא לדבר על חברה כמו ספייס X, שמאחוריה 5 שיגורים מוצלחים בלבד.

ספייס X מתמודדת גם עם שיטפון של מתחרים ועם האתגר לשמר התנהלות של חברה קטנה וזריזה, שלמרות זאת חושבת בגדול. מספר מצומצם של מיזמים פרטיים נוספים רעבים גם הם לנתח מהעסקים של נאס"א ולהוטים להוכיח את עצמם בתעשייה שבמשך עשורים שלטו בה מעצמות גלובליות ותאגידי ענק, שהתחפרו היטב בעמדותיהם העסקיות. גורמים חדשים כגון תאגיד סיירה נבאדה (Sierra Nevada Corp ( וחברת בלו אוריג'ין (Blue Origin)- חברת סטארט-אפ בהנהגת מייסד אמזון ג'ף בזוס, מנסים לזכות בחוזים של נאס"א, כמו גם תאגידים מנוסים כגון אורביטל סיינסס (Orbital Sciences) ו בואינג, שבנתה כמעט כל רכב חלל מאויש בהיסטוריה של ארה"ב.

בספייס X כבר החלו לעבוד על שדרוג חללית ה"דרגון" שלהם כדי להתאימה לשינוע אסטרונאוטים. כאמור, הדגם שביקר בתחנת החלל לא היה מאויש ונבנה למטרת הובלת מטען בלבד. כעת ההתעסקות בחיי אנוש מעלה את סכום ההימור עבור ספייס X. מהנדסיה שוקדים, בין היתר, על פיתוח מערכת מילוט שתאפשר לאסטרונאוטים להיחלץ מהחללית במקרה של תקלה בעת השיגור. החברה עובדת גם על הוספת מערכות חמצן, וסתי טמפרטורה ומערכות תומכות חיים.

לנוכח כ-1,800 עובדים גודלה של ספייס X זעיר ביחס למתחרה כגון בואינג, שמעסיקה כ-170 אלף עובדים בארה"ב וב-70 מדינות נוספות ברחבי העולם. למרות זאת, כמה אנליסטים רואים זאת דווקא כיתרון. לספייס X אין שכבות של בירוקרטיה והיא מייצרת בעצמה כמעט את כל הדרוש לה, בעיקר בקומפלקס בהות'ורן שבעבר הרכיבו בו מטוסי ג'מבו של בואינג. אך לדברי ג' יי גוליש, אנליסט לענייני חלל וטלקומוניקציה מקבוצת פוטרון ממרילנד, אשר עוסקת בניתוח התעשייה, "מה שהופך את ספייס X לשונה ביסודה מחברות אחרות בתחום הוא שהחברה תוקפת בעיות באמצעות גישה של עמק הסיליקון".

מאסק בן ה-40 עשה את הונו

כמייסד שותף של שירות התשלומים האינטרנטי פייפאל, שמכר לאיביי ב-2002 תמורת 1.5 מיליארד דולר. כשהוא חמוש בהונו ובארנק המתפקע מכרטיסי ביקור של יזמים מעמק הסיליקון הקים את ספייס X ובמקביל היה למייסד שותף בחברת טסלה (Tesla) המפתחת מכונית חשמלית. הוא מנסה להנחיל את הלך הרוח הסטארט-אפיסטי בתעשיית החלל, אבל גוליש אומר שזה יכול להתברר כדבר שקשה לשמור עליו: "המרדף אחרי הכסף והחוזים הממשלתיים טומן בחובו את הסיכון שספייס X תהפוך לחלק מתעשייה שהיא רוצה לשבור את המבנה שלה", הסביר .

לורן תומפסון, אנליסט שנחשב לאחד ממבקריה של החברה ועובד עבור מכון לקסינגטון מווירג'יניה, טוען כי "אם ספייס X רוצה לשגר אנשים לחלל ולהמשיך לעשות עסקים עם הממשל, היא תהיה חייבת לציית לתקנות קפדניות, ומשמעות הדבר היא עלויות נוספות". הוא מסכם את הדברים בטון פסימי מעט, באומרו כי "וושינגטון היא בית קברות לתאגידים בעלי אופי יזמי. המסלול היחיד להצלחה בה הוא העסקה של המוני לוביסטים, הקצאה של המון משאבים כספיים ונכונות לעשות עסקים בתנאים שהממשל מכתיב. מודל אחר פשוט לא קיים".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...