גול עצמי: היום שאחרי היורו
כשנודע לפולין ואוקראינה שיארחו את משחקי היורו 2012, הן דימו בעיני רוחן את הכסף הגדול שיוזרם אליהן ממכירת כרטיסים, מתיירות, ממרצ'נדייז וממענקים שמנים מהאיחוד האירופי. לאחר שהשקיעו יותר מ-30 מיליארד דולר בתשתיות ובאצטדיונים, רוב הפרויקטים עדיין תקועים והמארחות קבורות תחת חובות כבדים
היכנסו לאיזור היורו המיוחד שלנו
ראשי שתי המדינות היו בטוחים שנפלה עליהם תרנגולת המטילה ביצי זהב. מאות אלפי אוהדים, מזכרות שיימכרו במיליונים, בתי מלון מלאים ומענקים שמנים מהאיחוד האירופי לפיתוח תשתיות שיצעידו את המדינות קדימה - אלה רק חלק ממה שהם ראו בדמיונם.
אך כעבור חמש שנים נראית התמונה הוורודה מאותם ימים קודרת קצת יותר, ותחושת השמחה התחלפה בחשש גדול מהפסדים כספיים וממשבר כלכלי שעלול לפקוד את שתי המדינות בעקבות הטורניר שנפתח היום.
בזמן ההכרזה היתה אוקראינה על הגל. זו היתה הזדמנות לצמיחה כלכלית, במיוחד אחרי המהפכה הכתומה ב־2004, שבה יצאו מפגינים לרחובות ומחו על שחיתות ועל זיופים בבחירות, אשר בסופן עלה לשלטון ויקטור יושצ'נקו, הפרו מערבי, שסימל דף חדש.
כשהאוקראינים ביקשו לארח את היורו הם לקחו את הפולנים כגלגל עזר שיסייע להם לזכות באירוח. הם עשו אז את רוב עבודת הלובינג במסדרונות אופ"א בשווייץ, והאוליגרכים המקומיים אמרו שישקיעו כסף במקומות שיידרש.
מיד לאחר שנודע על אירוח המשחקים הוקמו בפולין ובאוקראינה ועדות להכנת תוכניות מקיפות לבנייה של אצטדיונים ולשדרוג מערכות התחבורה והתשתיות. בפולין הודיעו המארגנים כי ההשקעה תהיה כמעט 95 מיליארד זלוטי (28 מיליארד דולר), ונתח גדול ממנה יממן האיחוד האירופי.
כאשר חלק מתושבי המדינה וכמה
המארגנים העריכו כי 700 אלף אוהדים יגיעו לפולין לצפות במשחקים ויותירו אחריהם 844 מיליון זלוטי (246 מיליון דולר). רפאל שמיטקה, יו"ר ארגון התיירות הפולני, אמר: "האוהדים האלה יהיו השגרירים שלנו ברחבי העולם".
גם ראש ממשלת פולין דונלד טוסק אמר בראיון כי "ההשקעה הגדולה היא במותג ובמוניטין של פולין. מאות המיליונים שיצפו בטורניר בטלוויזיה ומאות האלפים שיבקרו כאן ישפטו אותנו לא רק בנוגע לספורט".
משחקי הכיף: השידורים שאסור להחמיץ
חודשים ספורים לאחר ההכרזה על הזכייה החלו בפולין עבודות הפיתוח. בתי מלון נבנו, נמלי תעופה שופצו, אוטוסטרדות נסללו, תחנות רכבת ואוטובוסים חדשות הוקמו, והערים הגדולות בפולין, בעיקר ורשה, גדנסק, פוזנן וורוצלאב, שאמורות לארח את המשחקים, שינו לחלוטין את פניהן.
כך למשל השקיעה עיריית ורשה שישה מיליארד זלוטי בפיתוח העיר, ממשלת פולין הוסיפה לכך 11 מיליארד, ושני מיליארד זלוטי הושקעו בבניית האצטדיון הלאומי החדש. 28 מיליון זלוטי שימשו להקמת אזור אוהדים מיוחד במרכז העיר, שבו יוכלו האוהדים להתרכז ולבלות לפני המשחקים ואחריהם.
גם רשויות הערים האחרות לא חסכו בכספים. עיריית פוזנן השקיעה 4.5 מיליארד זלוטי בפיתוח התשתיות והממשלה נתנה מענק של 8 מיליארד. 750 מיליון זלוטי נוספים סייעו לבנות את האצטדיון החדש בעיר. עיריות ורוצלאב וגדנסק הקציבו ארבעה מיליארד זלוטי (כל אחת) לשינוי פני הערים, וארבעה מיליארד נוספים להשקעה בכל עיר תרמה ממשלת פולין.
המארגנים גם השקיעו עשרה מיליון זלוטי בבניית אזור אוהדים מיוחד בשתי הערים מתוך הנחה שההכנסות מהאוהדים יגיעו ל-9.5 מיליון זלוטי לפחות, כך שההשקעה תכוסה ואולי אף יירשמו רווחים. בקראקוב הושקעו 900 מיליון זלוטי בשיפוץ האצטדיון העירוני ותחנת הרכבת המקומית.
רשתות שיווק ומותגים מהעולם פתחו סניפים בפולין, בעיקר בקניוני ענק שהוקמו בשנים האחרונות, והאופוריה היתה בשיאה. תושבי פולין חשו כי מדינתם הפכה למדינה מערבית מתקדמת. ואולם, אט אט החלה התמונה להשתנות. לאחר הצטרפותה של פולין לאיחוד האירופי בשנת 2004 עזבו את המדינה יותר משני מיליון תושבים, מרביתם בעלי מקצוע שהעדיפו לעבוד במדינות אחרות וליהנות מהכנסה גבוהה יותר.
המחסור העצום בידיים עובדות גרם לרבים מהפרויקטים להיתקע ולהשלמתם בזמן נדרשו הוצאות גדולות הרבה יותר מהמתוכנן. בפולין מדברים על היווצרות 60 אלף מקומות עבודה חדשים, אבל הפסימיסטים מציינים שרובם מציעים שכר רעב בסדר גודל של 19 דולר ליום, וכשהאליפות תסתיים - כל אותם מאושרים יחזרו למעגל האבטלה.
הוועדה המארגנת של הטורניר הודיעה לפני כמה שבועות כי פרויקטים רבים, שהיקף ההשקעה בהם 13 מיליארד זלוטי, לא יהיו מוכנים בזמן לפתיחת הטורניר, ושאף לא אחד מהכבישים החדשים, שעל סלילתם הוכרז בשנת 2008, יעמוד בלוח הזמנים.
"רק 40 אחוז מאורך הכבישים שתוכננו יהיו מוכנים עד פתיחת היורו", אמר יאנוש פייחוצ'ינסקי, יו"ר ועדת התשתיות בפרלמנט הפולני, והוסיף כי למרות התכנון המוקדם הערים המארחות לא יהיו מחוברות זו לזו ישירות בכביש או במסילת רכבת.
גם קראקוב התבשרה כי היא לא תארח משחקים, ובידי העירייה המקומית נותר חוב עצום לבנקים - ש-450 מיליון זלוטי ממנו אמורים להיות מושבים בשנה הקרובה. השיפוץ בתחנת הרכבת בעיר, אגב, יסתיים רק בחודש ספטמבר, הרבה אחרי סוף הטורניר. לכך ניתן להוסיף את בתי המלון בפולין, שהעלו מחירים פי עשרה ויותר וגרמו לאוהדים רבים לוותר על החוויה.
הפולנים קיוו למשוך מפרסמים רבים, בעיקר חברות גדולות שישמחו לנצל את הטורניר למסעות פרסום גדולים. אך קרה בדיוק ההפך. יקוב ביירז'ינסקי, ראש סוכנות הפרסום OMD Poland, סיפר כי טורניר היורו לא סייע ולו במעט לשוק הפרסום בפולין. "חברות גדולות מעדיפות לשמור את תקציבי הפרסום שלהן עד אחרי הטורניר מחשש שהפרסום ייבלע בתוך המולת הכדורגל והאוהדים לא ישימו לב לפרסומות", סיפר.
כלכלני חברת Erste, שמספקת שירותים פיננסיים, העריכו השבוע כי ממשלת פולין תכניס לכל היותר 36.6 מיליארד זלוטי מאירוח היורו - הרבה פחות מהסכומים שהושקעו ומציפיותיה המוקדמות. עם זאת, יש בשורות מעודדות. דוח שפרסם משרד הספורט והתיירות מעיד שפולין תרשום גידול של חמישה מיליארד יורו בתוצר המקומי הגולמי שלה בשנים 2020-2008 בעקבות אירוח היורו.
ואם בפולין המצב לא מעודד, הרי שבאוקראינה הנתונים קשים הרבה יותר. גם שם היו בטוחים שאירוח הטורניר יזניק את המדינה מבחינה כלכלית. על-פי ואלרי זאלדק, יו"ר הוועדה המארגנת של הטורניר במדינה, אוקראינה השקיעה 20 מיליארד הריבניה - כ-2.4 מיליארד דולר שגם ככה אין לה בפרויקטים לקראת הטורניר, מרביתם כללו שיפוץ של האצטדיונים ושל התשתיות שונות.
לשמחת הממשלה נחסכו ממנה הוצאות, משום שטרמינלים שנבנו בשנים האחרונות בשדות התעופה בקייב ובחארקוב מומנו בידי רשויות שדה התעופה ומשקיעים פרטיים. כמו כן, יותר מחצי מיליון מאזרחי אוקראינה מצאו עבודה מאז שנת 2008 בפרויקטים שונים הקשורים ליורו, והתקווה היתה גדולה. אך גם שם משהו השתבש.
ראשית, בחודשים האחרונים אוקראינה סוערת עקב מאסרה של ראש הממשלה לשעבר יוליה טימושנקו, שבגין ניצול לרעה של סמכויותיה וגרימת הפסדים כספיים עצומים עקב חתימה על הסכם לרכישת גז במחיר מופקע מרוסיה, כך לפחות על־פי התביעה האוקראינית - נידונה לשבע שנות מאסר. טימושנקו טוענת כי מאסרה הוא מעשה נקמה של יריבה הפוליטי, הנשיא המכהן ויקטור ינוקוביץ', שביקש להרחיק אותה מהזירה הפוליטית.
היא סיפרה כי היא סופגת התעללות ואלימות בבית הכלא, וממשלות של מדינות אירופיות רבות, כמו צרפת, גרמניה, הולנד ואוסטריה, כבר הודיעו כי יחרימו את המשחקים באוקראינה בתגובה לכליאתה וקראו למדינות אחרות להצטרף לחרם; הדבר גרם לפגיעה כלכלית קשה באוקראינה. חלק גדול מראשי האיחוד האירופי הודיע אף הוא כי לא יגיע לטורניר במחאה על היחס לטימושנקו. אפילו קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, אוהדת שרופה, אמרה שהיא תנחת באוקראינה רק כשהטיפול בטימושנקו ישתפר.
בתי המלון במדינה ניצלו את האירוע הגדול, וככל הנראה גם החד פעמי, על מנת להעלות מחירים בשערורייתיות. השיא נרשם בדונייצק, שם יתקיימו המשחקים של נבחרת אנגליה מול צרפת ומול המארחת אוקראינה. חלק מבתי המלון בעיר העלו את המחירים במאות אחוזים. כך לדוגמה, מלון Agat, שגובה בשגרה 100 יורו עבור החדר הזוגי המפואר ביותר שיש לו להציע, דורש בימי המשחקים 1,215 יורו עבור חדר זוגי רגיל ופשוט.
מי שירצה לקפוץ לקייב ולראות את משחק הגמר ב-1 ביולי, בגסט האוס Basiena ישמחו להשכיר לו דירה קטנה ובה מיטת יחיד תמורת 2,300 יורו ללילה. "זה גם קשה בשבילי", הסביר לאחרונה אנדריי שבצ'נקו, כוכב נבחרת אוקראינה.
"הרבה חברים מתקשרים אליי בבקשה שאחפש להם חדר לתקופת המשחקים. לא מצאתי, אז הצעתי להם לשהות בבית שלי". ההתייקרויות עוררו את חמתו של נשיא אופ"א מישל פלאטיני, והוא כינה את בעלי בתי המלון האוקראינים "חבורה של נוכלים וגנבים" ודרש מהממשלה המקומית לפקח על המחירים "על מנת לא לעשוק את אוהדי הכדורגל".
פלאטיני לא יישן בשקט עד 2 ביולי, יום אחרי גמר אליפות אירופה. עתידו כראש הארגון תלוי גם באופן שבו ייחתם הטורניר - פיאסקו או אופוריה. המחירים המופקעים גרמו לרבים מאוהדי הכדורגל שהיו אמורים להגיע לאוקראינה לא לעשות זאת מחשש כי לא יוכלו לממן את הנסיעה ואת השהות, שמחיריהן קפצו במאות אחוזים בן רגע.
אך הבעיות של האוקראינים לא נגמרות בסידורי לינה. בלא מעט ארצות ביקשו מהאוהדים לא להגיע לאוקראינה מחשש לגזענות ולמהומות. למסע האנטי גויס סול קמפבל, שחקן העבר של הנבחרת האנגלית, שאמר: "אל תיסעו לאוקראינה, שבו בבית וצפו בטלוויזיה, כי אם תיקחו את הסיכון, עוד תחזרו בארון". על רקע זה נותרו אלפי כרטיסים למשחק הפתיחה המסקרן של אנגליה מול צרפת.
באוקראינה גם חוששים שיקרה להם מה שקרה ליוונים באולימפיאדה ב-2004. היוונים הרימו אז מבצע למופת: בנו נמל תעופה חדש, שיפצו את האוטוסטרדות, יצרו מתחם אולימפי מדהים - אבל לא נתנו דעתם על החשבון הסופי. התקציב הראשוני היה 4.6 מיליארד יורו, ובסופו של דבר הוא תפח לתשע מיליארד.
בסידני, שם נערכה האולימפיאדה ארבע שנים לפני כן, הושקעו על-פי הערכות שני מיליארד דולר בלבד. היוונים קיבלו אז מכה בגלל אירועי 9 בספטמבר אשר דרשו תגבור של מערך האבטחה בסכומים שהתקרבו למיליארד דולר רק לשם שלום הספורטאים.
לא מעט מומחים נועצים חלק גדול מהמצב הנוכחי האנוש של יוון באותה הרפתקה יקרה. רבים מהמבנים המפוארים וממתקני הספורט שנבנו באתונה עומדים שוממים. פיל לבן שאין לו דורש. באוקראינה פרסם הבנק הלאומי תחזית שלפיה ההכנסות מהתיירים יהיו מיליארד דולר, אבל אנליסטים צופים שלכל היותר ייכנסו לקופת המדינה 800 מיליון, וגם זה בלחץ.
כעת נותר רק לראות כיצד יתמודדו בפולין ובאוקראינה עם הבור התקציבי שנוצר בעקבות הטורניר, ואם ההערכות האופטימיות המוקדמות על הכנסות גבוהות מאירוח המשחקים יתממשו אחרי שהחגיגה תיגמר ואחת הנבחרות תניף את הגביע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם