למה צעדי הצנע באסטוניה לא הביאו לנפילת הממשלה?
בזמן שגוש היורו שוקע בחובות ובחוסר יציבות, החברה הטרייה ביותר בו, אסטוניה, משגשגת בזכות מגזר היי-טק תוסס ונכונותם של אזרחיה לאמץ את צעדי הצנע שהממשלה קבעה
אסטוניה. הזיכרונות משנות הכיבוש הופכים את ההקרבות לקלות יותר
בוועידה בינלאומית שנערכה לאחרונה בטאלין נזפו בקופל פרלמנטרים מצרפת ומאיטליה כשטען שעל האירופאים להתכונן לנסיגה "בלתי נמנעת" ברמת החיים, במשכורות ובביטחון התעסוקתי על מנת שארצותיהם יוכלו להיחלץ מהמשבר. הקיצוצים הציתו מחאות והביאו לנפילתן של הממשלות באירלנד וביוון, אך האסטונים התמודדו באיפוק יוצא דופן עם כמה מצעדי הצנע הקשים ביותר. הם אפילו בחרו מחדש בפוליטיקאים שכפו אותם עליהם.
"זה היה קשה, אך לבסוף הצלחנו", מסביר שר האוצר יואן פארטס, "השכר בכל המגזר הציבורי קוצץ, אך את משכורות השרים קיצצנו ב-20% - פי שניים. קיצוץ בשכר הוא אף פעם לא צעד פופולרי, אבל העם הבין שאם אין הכנסות חייבים לקצץ בעלויות". הממשלה הגיבה גם בהעלאת גיל הפרישה, בהקשחה של מערכת הקצבאות ובהפחתה של ההגנות לעובדים. כל אותם צעדים שנתקלו בהתנגדות כה רבה כאשר הוצעו במערב אירופה.
ההיסטוריה של אסטוניה יכולה לעזור להסביר את הנכונות של 1.3 מיליון אזרחיה לספוג את צעדי הצנע. המדינה השתחררה מברית המועצות לפני יותר מ-20 שנים , אך עבור האסטונים הזיכרונות העגומים משנות הכיבוש הופכים את ההקרבות הנדרשות מהם היום לקלות יותר. "מערב אירופה לא חוותה ירידה ברמת החיים מאז מלחמת העולם השנייה", אומר קופל, "מבחינה היסטורית צעדי הצנע בלתי נמנעים, אבל זהו לא חלק מהתרבות המערב אירופית העכשווית. זה מה שבאמת מבדיל אותנו - אנחנו מסוגלים להבין זאת".
''האבא'' של הסטארטאפים האסטוניים - סקייפ. מנכ''ל מייקרוסופט סטיב באלמר מכריז על רכישתה
AFP
"אנחנו אומה קטנה וחשים מחויבות כלפי האחר"
לאסטוניה יש כמובן בעיות משלה: השכר הממוצע בה עומד על 697 יורו לחודש בלבד, שיעור האבטלה הוא 11.7% - מעל לממוצע בגוש-והיא סובלת מבריחת צעירים למערב.
ואולם, האבטלה במגמת ירידה בזכות מגזר ההיי-טק המשגשג. מאז קבלת העצמאות אסטוניה השקיעה משאבים רבים בחינוך מדעי ובטכנולוגיה. היא הצליחה למשוך משקיעים לאחר שמיתגה את עצמה כ-E-stonia, וממשלותיה יצרו אקלים ידידותי לעסקים באמצעות הפחתת מסים והסרת חסמים בירוקרטיים. מיקומה הגאוגרפי של אסטוניה, המאפשר לה גישה מהירה לשווקים בגרמניה, ברוסיה ובסקנדינביה, עזר גם הוא.
לאחר ההצטרפות לגוש היורו בינואר 2011 שגשגה הכלכלה המתחדשת של אסטוניה למרות המשבר, בעיקר בזכות חברות סטארט-אפ כגון אתר העיצוב Edicy, שירות העברת הכספים טרנספרווייז ותוכנות ניהול נקודות המכירה של חברת ארפליי.
אך אין ספק כי "האבא" של כל הסטארטאפים האסטוניים הוא סקייפ, שפיתחה
רביעייה של צעירים מקומיים עם חברים שבדים ודנים ב-2003, ונרכש על-ידי מיקרוסופט בשנה שעברה עבור 8.5 מיליארד דולר. החברה מנהלת את עיקר פעילותה מפארק טכנולוגיה בפרבר של טאלין, שבו עובדים יותר מ-400 איש מ-30 מדינות שונות במשרדים שטופי אור המצוידים בסאונה, במעון יום לילדים, בבתי קפה ובחדרי התרגעות. "יש לנו מעין מנהג לאומי של לבצע את מה שצריך", אומר טילט פאננן, מנהל סקייפ אסטוניה. "לדעתי זה משום שאנחנו אומה קטנה וחשים מחויבות כלפי האחר. אם אתה מפשל כולם יודעים על זה".
אסטוניה עצמה היתה סוג של סטארט-אפ כאשר הפכה למדינה עצמאית ב-1991, מסביר פאננן. ההיררכיות הישנות קרסו והדור הצעיר נדחף לעמדות הנהגה פוליטיות ועסקיות כחלק מתהליך בנייתה המחודשת. "התוצאה היא שאנחנו תחרותיים מאוד", מסביר פאננן, "כבר כעת אסטוניה גדולה יותר מכפי גודלה הממשי. אנו מטביעים חותם בעולם, וזה יימשך".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום בורסה ושוק ההון-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם