רואה החשבון של פייסבוק מאמין בחדשנות הישראלית
ג’ים טורלי, יו"ר ענקית ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג, מגיע לוועידת הנשיא ומדבר על הנפקת פייסבוק ועל המשבר באירופה, ולא שוכח לפרגן ליזם בטר פלייס שי אגסי
לביקור אצלנו מגיע טורלי לצורך השתתפותו בוועידת הנשיא בשבוע הבא, ובכוונתו לנצל את ההזדמנות כדי להיפגש עם אנשי הסניף הישראלי ועם חלק מלקוחותיו הגדולים. ממשרדי ההנהלה ביוסטון טקסס הוא יוצא לחרוש את קו לונדון־ניו־יורק.
בדיוק בעוד שנה הוא יפרוש מתפקידו ויחליף אותו מארק ויינברגר, יהודי אוהב ישראל. לגבי התהיות על מעבר לפוליטיקה אחרי הפרישה הוא אומר: ”אני מעורב בפעילות של מדינות רבות מסביב לעולם כדי שהממשלות יבצעו צעדים נכונים שיסייעו לצמיחת הכלכלה. אני מרגיש שאני צריך להכיר תודה לחברה, אבל אני עדיין לא חושב על הצעד הבא ומתמקד במה שאני עושה כיום. לא חשבתי על פוליטיקה, אך אני לא פוסל שום אפשרות”.
משרד ארנסט אנד יאנג משמש כרואה החשבון של פייסבוק, שמנייתה צנחה מאז ההנפקה הראשונה בוול סטריט לפני 3 שבועות מ־38 דולר ל־30 דולר. בשווקים עלו תהיות רבות בנוגע לפרטים שסיפקה הרשת החברתית למשקיעים בה ונשאלה השאלה אם המידע היה מקיף דיו. ”כרואי החשבון של פייסבוק אנחנו מנועים מהשקעה במניות ומהתייחסות למה שקרה”.
כשאני מתעקש לברר אם לא היתה בעיה חשבונאית כלשהי בדיווחים הוא דוחה את האפשרות על הסף ומבהיר: ”האחריות שלנו בנוגע לפייסבוק היא רק לנכונות של הדוחות ושל דיווחי החברה השוטפים. לפעילות בשוק ההון אחראי גורם אחר. אני יכול להבטיח שמבחינה חשבונאית לא היתה שום בעיה”.
ביחס למשבר הכלכלי בארה”ב מגלה יו”ר הפירמה העולמית אופטימיות זהירה. ”המשבר הגלובלי, הנובע ממינוף יתר ומהיעדר נזילות, יוצר עבורנו אתגרים רבים מאוד. אם הממשל והקונגרס לא ינקטו צעדים לפני הבחירות, עלולה להיווצר בעיה”.
לדבריו, ”אנחנו סובלים מגירעון מתמיד וחייבים לטפל הן בהכנסות והן בהוצאות. האתגר של ארה”ב הוא לפתור את בעיית מיסוי החברות, היוצרת תחרות מול שוקי העולם, וכל הצדדים אצלנו מסכימים שיש צורך מיידי ברפורמה בתחום”, הוא מדגיש.
בשבוע הבא יתקיימו הבחירות החוזרות ביוון, והן עשויות לקפל בתוכן משמעויות נרחבות לגבי עתידה ולגבי גוש היורו. כיצד אתה מעריך את סיכויי פרישתה של יוון מהגוש המוניטרי?
“אני לא מומחה לענייני יוון, ויש מי שיודע טוב ממני אם יוון תישאר בגוש או תפרוש ממנו ומה יהיו ההשלכות. אין ספק שמצבה קשה, ואני בטוח לחלוטין שהממשלות ואנשי הכלכלה באירופה מבינים זאת. הפתרון חייב לכלול לא רק התייחסות כלכלית, אלא גם התמקדות בתחום הפוליטי”.
האם אתה שותף לדעה כי המשברים גרמו לשווקים לסבול מרגולציית יתר?
“מבחינתי הסוגיה היא כיצד לתאם בין כללי הרגולציה בעולם. השוני בין המדינות הוא מחויב המציאות, וההבדלים לעולם לא ייעלמו, אבל כעת יש בהחלט הזדמנות ליצור כללי רגולציה שיבטיחו יציבות ואינטגרציה בכלכלה העולמית. מובן שלאנשי העסקים חשוב מאוד לראות את תמונת הרגולציה העתידית ולדעת מה תביב ההשפעה שלה על עסקיהם. כשיש אי־ודאות והכללים משתנים כל הזמן, הפעילות העסקית נפגעת. זאת אחת הסיבות הבסיסיות לחולשה בהתאוששות השווקים מהמשבר הכלכלי”.
מה היית ממליץ ליזם היי־טק צעיר - לחשוב על אקזיט מהיר או להתאפק ולהרחיב בעתיד את פעילותו מחוץ לישראל?
“ההיי־טק בישראל נחשב להצלחה בקנה מידה עולמית, וזה מעיד על מחשבה ויצירתיות יוצאות הדופן. הרבה יזמים מחפשים אקזיט, אבל צריך לחשוב על אפשרויות נוספות. ישראל היא חממה לרעיונות רבים המהווים בסיס להקמת חברות; חלק מהרעיונות מיוצאים, והייתי שמח לראות יותר סבלנות ויותר עסקים נשארים כאן”.
טורלי אינו שש להשיא עצות לקברניטי המשק בענייני תקציב
ועדת החוקה אישרה השבוע את הצעת החוק הפרטית של חברי הכנסת זהבה גלאון (מרצ) ויצחק וקנין (ש”ס), אשר זכתה לכינוי חוק התספורות. על־פי ההצעה, בהסדר עבור יותר מ־10% מהחוב ימנה בית המשפט מומחה שילווה את התהליך וישמור על האינטרסים של מחזיקי האג”ח.
החוק יפסח על הסדרים קיימים כמו אלה של דלק נדל”ן שבבעלות יצחק תשובה, של אמפל שבשליטת יוסי מימן, של טאו תשואות שבידי אילן בן דב ואולי בקרוב של סקיילקס (בעלת פרטנר). חלקם מתנהל ממילא בבית המשפט.
האם החוק ישיג את מטרתו וישפר את הישגי הגופים המוסדיים? האם חסכונות הציבור לפנסיה יגדלו או שהחוק יסרבל את הליך ההסדר המסובך ממילא? ח”כ וקנין התראיין על כך ביום שלישי בתוכנית הרדיו ”סדר יום” שמגישה ענת דוידוב. הראיון ממחיש את הקושי של חלק מחברי הכנסת להתמצא אפילו בחוקים שהם עצמם יזמו. למרות האקרובטיקה המילולית התשובות לשאלות היו מקריות. בסוף כל תשובה הוספנו תשובה משלנו, כמעין גלגל הצלה. הראיון לשיפוטכם.
דוידוב: כמה הסדרים כאלה נחתמו, נגיד, ב־3 השנים האחרונות?
ח”כ וקנין: “היו הסדרים בהיקפים גדולים מאוד. לגבי 3־4 השנים האחרונות אני יכול לציין את ההסדר של לב לבייב שהיה גדול מאוד, החוב היה כשני מיליארד ומשהו ומתוכו בהסדר היה רק 700־800 מיליון שקל, זה זעק לשמיים. לזכותו של לבייב ייאמר - הוא שהוציא כסף מהכיס. בשנים האחרונות אנחנו עדים למצב שבו הכסף כולו מושת על מי שמשקיעים את הכסף בקרנות נאמנות ובקרנות פנסיה. לצערי הרב הדברים מתנהלים בין הגוף המוסדי לבין החברה שפשטה את הרגל. לא יעלה על הדעת שהדברים נעשו במחשכים”.
- גלגל הצלה: על־פי נתוני רשות ני”ע יש כיום 52 הסדרי חוב שהיקפם 6 מיליארד שקל.
לא סתם הזכרת את לבייב, אולי אחרים לא נוהגים כמוהו. 16 מיליארד שקל הם המון כסף. מה יקרה עכשיו?
“מרגע שהחוק יאושר וייכנס לתוקף לא יוכל בעל חברה לעשות הסדר בהיעדר נאמן מטעם בית המשפט שייצג אותי ואותך ואת כל אלה שחסכו. עד היום זה נעשה בין הגוף המוסדי לבין החברה שנקלעה לצרות, מהיום בית המשפט יפקח על הדבר”.
- גלגל הצלה: מינוי הנאמן לא ישפר את מצב מחזיקי האג”ח. המוסדיים (כמו פסגות) כבר נלחמים על זכויות העמיתים.
אבל כבר היום הסדרי חוב מגיעים לבית המשפט (שאלת הכתב הכלכלי רן בנימיני).
“ברור. הם הגיעו תמיד לבית המשפט, אבל הסכמת הגוף המוסדי והחברה הספיקה. היום לא. יהיה מי שיוודא שההסדר נעשה בצורה מסודרת ולא שרירותית. ייבדקו פרטים על בעל החברה - מה ההון הפרטי שלו, כמה חברות אחרות יש לו - כמו שלב לבייב שם כסף מכיסו. בגלל הדלת המסתובבת שהיתה בשנים האחרונות לצערי הרב אף אחד לא חשב על החוסכים שהשקיעו את כספם בקרנות נאמנות ופנסיה במשך שנים רבות. אני פוחד שבעוד כמה שנים לא תהיה דרך לשלם את הפנסיה לאנשים”.
- גלגל הצלה: הסדרי החוב מהווים פסיק מהשקעות קרנות הפנסיה. הבעיה בקרנות היא תוחלת החיים המתארכת.
אז עכשיו הפנסיה שלנו תהיה מובטחת?
“צריך לשים הגנות מרביות. אני לא יכול לאפשר לשערורייה ולהפקרות להימשך. לא פעם אותם אנשים שיושבים בגוף המוסדי שצריך לשמור על הכסף שלי הם באותה החברה או שיש להם יד ורגל או קרבה כזו או אחרת”.
- גלגל הצלה: לצערנו החוק החדש לא יבטיח את הפנסיה שלנו.
מה זה אומר על ההתנהלות של העשירים הגדולים ושל הטייקונים? מה זה אומר עלינו?
“אני לא רוצה להכליל, אבל מישהו אומר ‘תראה, אני לוקח ריזיקו, נפלתי ויש לי דרך מילוט’. לצערי הרב זה נעשה בפזיזות יתר כי זה לא מעניין אותם. גם אם הם הפסידו, אם נקלעו לצרות, הם מצאו מפלט טוב מאוד. מי שקיבל כסף צריך לשים ערבויות בהתאם. הם שמו ערבויות, אבל אמרו ‘חבר’ה, אין לנו’, כי קל יותר לעשות תספורות. אני קראתי לזה לא תספורת, אלא קרחת. זו שערורייה”.
- גלגל הצלה: זה אומר שאנחנו פראיירים. חייב לדעת מי מנהל את הכסף, ואם אנחנו לא מרוצים - להוציא אותו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם