נצרת היא כבר מזמן לא רק ניגובי חומוס וממתקי בקלאווה
העיר הערבית הגדולה בישראל חווה בימים אלה מהפכה. צעירי נצרת הביאו את המקצוענות מתל–אביב ומלונדון והציפו אותה במלונות בוטיק, במסעדות ביסטרו ובאספרסו–ברים מרשימים שנתנו לעיר דחיפה ענקית קדימה. בזכות תמהיל של חדש וישן, אותנטי ומפנק - אין פלא שהיוזמות החדשות זוכות למחמאות חמות מהתנ"ך של המטיילים, הלונלי פלנט
כמה עובדות סטטיסטיות לגיבוי הסיפור בצורה המהימנה ביותר. בשנת השיא, 2000, נרשמו בנצרת כ־293 אלף לינות, 215 אלף מתוכן של תיירים. תפוסת החדרים היתה אז 45%. שנה לאחר מכן צנח המספר בחסות אירועי האינתיפאדה ל־26 אלף, התפוסה השנתית התרסקה ל־8%. עד שנת 2007 איש לא טרח לבדוק מה קורה בעיר והיא עמדה כמעט ריקה. מקצת הצליינים והתיירים שהתעקשו להמשיך ולפקוד את ארץ הקודש ישנו בטבריה או בירושלים ובמקרה הטוב הגיעו לביקור בן כמה שעות בכנסיית הבשורה בנצרת.
ב־5 השנים האחרונות הציגו הגרפים עלייה מתמדת, ושנת 2010 רושמת שיא חדש: 357 אלף לינות, ש־301 אלף מתוכן של תיירים, ותפוסה של 61%. 4 החודשים הראשונים של 2012 ממשיכים לשבור שיאים בזכות 115 אלף לינות, 88 אלף מתוכן של תיירים, ובזכות תפוסה של כ־52%.
השינוי הדרמטי הוא דווקא במספר הלינות של הישראלים: עד כה נרשם גידול של 64% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. גם היצע החדרים גדל באופן ניכר: 7 בתי מלון גדולים מציעים 853 חדרים, ועוד כ־400 חדרי אירוח מוצעים במנזרים ובכנסיות. מבחר מרשים של מלונות בוטיק קטנים ושל אכסניות משודרגות שנפתחו בשנה האחרונה משלימים את היצע החדרים בעיר לכ־1,500.
7 מיזמי תיירות חדשים עתידים להוסיף לעיר כ־800 חדרים - 400 מתוכם ייפתחו השנה - בהשקעה כוללת של כ־164 מיליון שקל. במסגרת החוק לעידוד השקעות הון מעניק משרד התיירות כ־20% מהעלות הנדרשת בגין פרויקטים העומדים בקריטריונים, ולאור הצלחת המקומות שנפתחו הרשימה מתארכת. בשנים האחרונות אישר המשרד מענקים של 33 מיליון שקל.
גרדניה, מלון פאר שבו 120 חדרים, נפתח בשנה האחרונה בהשקעה של כ־8.2 מיליון שקל.קראון פלאזה נפתח מחדש ולפני חודש פתח סניף נוסף במרכז העיר בשם "קראון אולד סיטי", ובו 99 חדרים, הסמוך למלון רימונים המעיין, אחד הוותיקים בעיר, שכל 226 חדריו שופצו. לפני כחצי שנה נפתח וילה נצרת, מלון בוטיק בן 18 חדרים, בהשקעה של 2.2 מיליון שקל. לפני 4 חודשים נפתח מלון בוטיק נוסף, קאזה דה מריה, המונה 34 חדרים, בהשקעה של 9 מיליון שקל. אפילו בניין משטרת נצרת, מוסקוביה, שהוקם בתחילת המאה שעברה כבית מלון לצליינים הרוסים, נכלל בתוכניות, והתאחדות בתי המלון ומשרד התיירות ביקשו להשיב את התב"ע המקורית שלו.
מונא סאיג, מדריכת טיולים ותושבת העיר, סייעה לנו לנסות ולפענח את מה שקרה לנצרת. היא הובילה אותנו בסמטאות העיר, בין הישן לחדש, בין המוכר למפתיע, ובין מה ששופץ למה שעוד טעון שיפור. "עד לא מזמן, אם אמא היתה לוקחת את הילדים שלה לאכול במסעדה, מיד היו מרכלים עליה ואומרים שהיא לא אישה טובה ושהיא עצלנית", מנסה מונא להסביר את השינוי שחל בעיר, "זה לא קיים יותר. בתי הקפה מלאים, נפתחים מקומות בילוי ומסעדות, ואף שהתיירים נהנים מהם - הם פונים קודם כל לתושבים עצמם, שהבינו שאפשר לאכול מחוץ לבית או סתם לשבת עם חבר בבית קפה". לב אזור הבילויים של הוא כיכר המעיין ברובע היווני אורתודוקסי, שמציג בסופי שבוע גם הופעות.
"נצרת היא כבר מזמן לא רק ניגובי חומוס וממתקי בקלאווה", טוען אמיר שחאד, שפתח את מלון הבוטיק וילה נצרת לפני כחצי שנה. "הישראלים שמגיעים הנה לאחרונה מופתעים מאוד שהעיר מציעה חוויה אלטרנטיבית בניחוח אירופי ושהמסעדות מציעות פיוז'ן מערבי עם טוויסט מזרחי. המהפכה בעיר שייכת לילדי שנות ה־80, שיצאו ללמוד בלונדון או בתל־אביב, חזרו לנצרת בראש פתוח ורצו ליהנות כאן מאותם הדברים שחוו בחו"ל. פני העיר משתנים, כי נצרת עברה שינוי חברתי".
אחת הדוגמאות הטובות לכך הוא סאמר מילאד (26), שלפני
לצד חנויות בוטיק קטנות ומעוצבות הפזורות בעיר העתיקה, גלידריות, בתי קפה ומסעדות טרנדיות התמלאו סמטאות העיר העתיקה בלא מעט בתי הארחה ואכסניות מדוגמות המציעים אירוח במחירים שפויים וחוויה יוצאת דופן. לשינוי המהותי אחראי מעוז ינון (36), שסיים את טיולו בשביל ישראל והבין שהמוצר התיירותי הישראלי מיושן מעט. אחרי שאיתר בלב השוק מבנה עתיק בן 200 שנה שבו ציורי תקרה מדהימים, הפך אותו עם סוריידה נאסר, שמנהלת את המקום, לאכסניית הבוטיק פאוזי עאזר אין. המקום הפך למוקד עלייה לרגל של תרמילאים הודות למחמאות חמות במיוחד ממדריך הטיולים לונלי פלנט, ומאז משמש כמנוע צמיחה כלכלי לכל האזור.
לפני שאנחנו נפרדים מהעיר לוקחת אותנו מונא להר הקפיצה הנמצא בכניסה הדרומית. אין תצפית טובה יותר מההר, המתנשא לגובה 397 מטר ומשקיף לא רק לעבר נצרת, אלא על כל עמק יזרעאל עד לגבעת המורה והר תבור הניצבים ממזרח לו. כל תייר נוצרי שמגיע לאזור פוקד את האתר, שלמרגלותיו התגלתה מערה קדומה ובה 14 שלדים של ההומו סאפיינס.
בעלייה אל ההר, בצדו הצפוני המשקיף אל העיר, נבנה אמפי מרשים לכבוד ביקורו של האפיפיור בנדיקטוס ה־16. באפריל 2009 ערך האפיפיור מיסה חגיגית במקום שכללה קהל מאמינים של 45 אלף נוצרים. אך במקום שהאמפי המדהים הזה ישמש עכשיו מבנה לקונצרטים לעת שקיעה, איש לא עשה בו שימוש ב־3 השנים האחרונות ובמקום מושבים יש שם רק קוצים. ההזנחה האמיתית מתגלה בהמשך, בפסגת הר הקפיצה. האשפה מפוזרת בכל עבר, מבנה השירותים עומד סגור, וסביבו הצטברה מחראה לעת מצור של מאות התיירים הפוקדים את המקום.
"כואב הלב לראות את המקום היפה הזה מוזנח כל כך", אומרת מונא בנימה מתנצלת. "בעבר הבאתי לכאן תיירים, ונגני חליל היו מפתיעים אותם על הפסגה במופע קטן ברוח המקום. עכשיו אני ממש מתביישת להזמין לפה אנשים".
משרד התיירות מגלגל את האחריות לפתחה של העירייה, ראש העיר מגלגל את האחריות לקק"ל, ועד שיימצא האיש עם המפתח לשירותים דווקא המקום שמצויה בו התצפית היפה ביותר על העיר נותר הרחק מאחור, מחוץ למהפכה.
ממשרד התיירות נמסר בתגובה כי "בהר הקפיצה נערכות ביקורות מצולמות שוטפות. בסמכות לאכיפה בנושא תחזוקת האתר מחזיקות הרשות המקומית בנצרת וקק"ל, וממצאי הביקורות הועברו להמשך טיפולן. באשר לתליית השלטים הפרובוקטיביים בכיכר העיר, הנושא הועבר אף הוא לטיפולה של הרשות המקומית והובא לידיעת המשרד לביטחון פנים. לאור ההשקעות הגדולות של הממשלה בנצרת והתוכניות הייחודיות שנוצרו עבורה מצפה משרד התיירות מעיריית נצרת לפעול ביתר נחישות לניקיון ולתחזוקת אתרי התיירות".
כ־1.5 מיליון תיירים ביקרו בנצרת במהלך שנת 2011. מרביתם צליינים, כך שאין פלא שהאתר המבוקש ביותר (81% מהם "החתימו כרטיס") הוא כנסיית הבשורה. בשנים 2007־2011 השקיע משרד התיירות כ־13 מיליון שקל בשיפוץ ובשדרוג התשתיות, כ־3 מיליון שקל מתוכם בפיתוח דרך הבשורה, שמתחילה בהר הקפיצה בנצרת ומסתיימת בכפר נחום.
ההשקעה של המשרד בעיר משנת 2010 (ועד 2013) תסתכם ב־12 מיליון שקל, ו־5 מיליון שקל מתוכם הושקעו השנה בשיקום הסמטאות, המעיין, התאורה והעיר העתיקה.
במסגרת תוכנית ייחודית לנצרת מאשר משרד התיירות מענקים של עד 30% מגובה ההשקעה ליזמים תושבי העיר שמבקשים להקים עסקים קטנים. בשנת 2011 הוגשו 7 בקשות כאלה בהשקעה כוללת של 2.9 מיליון שקל ואושרו מענקים בסך 812 אלף שקל.
בשנה זו הוגשו 7 בקשות למענקים של עד 24% מההשקעה הכוללת לשם הקמת 51 יחידות אירוח בעיר בהשקעה כוללת של 2.9 מיליון שקל, ואושרו מענקים בסך 810 אלף שקל. כמו כן הוגשו 38 בקשות חדשות למענקים להקמת עסקי תיירות קטנים בעיר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם