בדיקת עסקים: הציבור יכול לחסוך 70% מדמי הניהול בקופות הגמל ובקרנות
בניגוד לתפיסה הרווחת, רוב ציבור השכירים יכול להצטרף לקופות הגמל ולקרנות ההשתלמות הענפיות, שגובות דמי ניהול של 0.4%-0.3%. רו"ח באשר קאסם: "מדובר באופציה טובה וזולה לציבור החוסכים"
באופן זה יכולים העמיתים לחסוך כסף רב, משום שגופים אלה אינם למטרות רווח והם גובים דמי ניהול בהתאם להוצאותיהם בלבד, בדרך כלל סביב 0.4%-0.3% מהנכסים . בשוק הפרטי, לעומת זאת, ממוצע דמי הניהול בקופות הגמל הוא 1.1%, ועמיתים רבים משלמים קרוב לתקרה החוקית שהיא 2%. כך , רוב הציבור יכול לחסוך 80%-60% מדמי הניהול שהוא משלם כיום.
קופות וקרנות אלה, שמוכרות גם כקופות סקטוריאליות, כוללות עשרות גופים, שהתקנון שלהם מגדיר מי יכול להצטרף אליהן, וכיום חברים בהן כמה מאות אלפי עובדים. הקופות המפעליות הן לכל מי שעובד במקום עבודה מסוים, דוגמת התעשייה האווירית או אוניברסיטת תל-אביב, והענפיות מוגדרות לפי משלח יד, דוגמת קופות למורים וקופות למהנדסים. חלק מהקופות פתוחות לחלקים משמעותיים מאוד מציבור השכירים, דוגמת הקופה לאקדמאים, הקופה לעורכי דין וקופות לכל עובדי המקצועות הטיפוליים והפרא-רפואיים.
"קיים ציבור גדול של עובדים אקדמאים במשק הזכאים להצטרף לקרן אך אינם מודעים לכך ואינם נהנים מיתרונות הקרן,? אומרת לילך כהן, מנכ"ל קופת הגמל וקרן ההשתלמות של האקדמאים.
מבדיקת פילוח משלח היד של שכירים על-ידי הלמ"ס ל-2010, עולה כי מתוך אוכלוסיית השכירים, שמנתה אז 2.94 מיליון עובדים, יותר משני מיליון יכולים להשתלב באחת הקופות האלה, וזה בלי להכליל את העובדים הלא מקצועיים שעובדים בעבור הרשויות המקומיות או המדינה, כך שהשיעור גבוה יותר מ-70%.
"בתקשורת משווים כל הזמן את הגופים הפרטיים לקופות הסקטוריאליות כדוגמה להתנהלות חסכונית עם דמי ניהול נמוכים", אומר דביר כרמון, מנכ"ל קופת הגמל של ההנדסאים. "אך למעשה זה לא רק בסיס להשוואה, אלא אופציה ממשית בעבור עובדים רבים", לדבריו , קופות אלה רלוונטיות בעיקר בעבור עובדים שמקבלים קרן השתלמות במקום העבודה או כקופת גמל ברובד שני מעבר לקרן הפנסיה או ביטוח המנהלים. לדוגמה, עובדי היי-טק שזוכים לקרן השתלמות יכולים לנהל את הקרן בקופת המהנדסים, ההנדסאים או האקדמאים. מבדיקת עסקים עולה כי בשנים האחרונות ביצועיהן של הקופות ושל הקרנות הסקטוריאליות לא נפלו מביצועי המקופות הפרטיות הגדולות.
חלק מהקופות הסקטוריאליות סבלו בעבר מבעיות, היו כר פורה למינויים פוליטיים בתוך ההסתדרות וסבלו מניהול לא
לדבריו, הבדל נוסף הוא שבתקופות גאות בשווקים יניבו קופות אלה בדרך כלל תשואה נמוכה יותר בגלל אפיקי השקעה סולידיים, אך בתקופות שפל ביצועיהן עדיפים.
ההבדל בין הקופות הפרטיות לסקטוריאליות הוא שבמקרה של הסקטוריאליות חברת הניהול שייכת לעמיתים, ומנהלי הקופה משרתים את האינטרס של העמיתים בלבד. "הנחיתות היחידה של קופות אלה היא שהן לא מוציאות שקל על שיווק", מסביר עו"ד עודד סלע, שמייצג קופות סקטוריאליות ופרטיות. "מסיבה זו הן לא מוכרות בציבור". סלע מסביר כי לעמיתים הקיימים אין אינטרס בצירוף עמיתים חדשים, ולכן הם מעדיפים לא לשלם דמי ניהול גבוהים יותר לצורכי שיווק הקופות.
"האוצר עשה טעות בחקיקה האחרונה להורדת דמי הניהול בקופות", אומר סלע. "במקום חקיקה פטרנליסטית היה אפשר לעודד את הקופות הסקטוריאליות, ובכך ליצור תחרות לגופים הפרטיים, שהיו חייבים להתייעל ולהוריד את דמי הניהול מרצונם ולא במסגרת כפייה".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום צרכנות-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם