החשכ"ל: "מדינת ישראל חיה על אובדרפט קבוע"
ועדת הכספים דנה היום בדוח השנתי הכספי של מדינת ישראל. הגירעון בהון עומד על כ-1.4 טריליון שקל
הראשונית של הדוח השנתי הכספי של ממשלת ישראל. במהלך הישיבה הציג החשבונאי הראשי באגף החשכ"ל יהלי רוטנברג את הנתונים המרכזיים בדוח, הכוללים בין השאר גירעון בהון בהיקף של כ-1.4 טריליון שקל - הכולל את החוב החיצוני.
מיכל עבאדי-בויאנג'ו. לא ניתן לדעת אם הגירעון ייגדל תמר מצפי
הדוח מעריך את גובה הנכסים המצויים בידי המדינה ב-474 מיליארד שקל, לעומת התחייבויות בגובה 1.9 טריליון שקל. היקף ההכנסות עומד על 364 מיליארד שקל, והיקף ההוצאות על 477 מיליארד שקל. הגירעון החשבונאי: הוא 113 מיליארד שקל.
"מדינת ישראל חיה על אוברדרפט קבוע", אמרה החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי-בויאנג'ו במהלך הצגת הדוח. "ההתחייבויות גדולות מסך הנכסים ונכון לעכשיו לא ניתן לדעת מהי המגמה ואם הגירעון יגדל או יקטן. בכל שנה מתווספים נכסים שלא נרשמו עד היום. החוב לציבור הוא עומד על יותר מ-623 מיליארד שקל".
עבאדי הוסיפה כי "ב-2011 החוב האבסולוטי גדל עקב השינויים בשער החליפין והחוב האקטוארי
שגדל, אך יש ירידה ביחס חוב-תוצר בהשוואה ל-2010".
עם זאת ועל אף הגידול בחוב היא ציינה כי הכרת היקף הנכסים המצויים בידי המדינה צפויה לסייע לה להתמודד טוב יותר עם תהפוכות כלכליות, אשר עלולות לפגוע בדירוג האשראי שלה: "ככל שהמשברים הכלכליים של המדינות יתגברו תפקידו של הדוח הכספי יהיה מרכזי יותר. זאת מכיוון שמדינה יכולה להיות בגירעון ובמשבר כלכלי, אך עדיין יש לה נכסים משמעותיים. נוסף על כך, רישום נכון של נכס בהתחייבות מביא לניהול נכון יותר של הנכסים".
החשבת הכללית הוסיפה כי "לאחרונה אימצה ישראל את התקינה הבינלאומית לעריכת דוחות כספיים, מה שנעשה זה מכבר בארה"ב, בקנדה, באנגליה, בצרפת ובעוד מדינות".
רוטנברג ציין כי חישוב התמלוגים מגז ונפט, כ-140- מיליארד שקל, נעשה ללא הכללת מאגר לוויתן - הגדול ביותר - כך שההכנסה העתידית עשויה להיות בפועל גדולה בהרבה. הערכת הדוח כוללת אך ורק את מאגרי תמר, ים תטיס ונעה, והיא מבוססת רק על תמלוגים בלי מס רווחי יסף.
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום צרכנות-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם