תנו לתעשיית הביוטכנולוגיה לצמוח
הביוטכנולוגיה יכולה להיות מה שההיי-טק היה בעבור המשק הישראלי: קטר אדיר שדוחף את כולם קדימה
מכון ביוטכנולוגיה. הממשלות קיצצו 50% מתקציבי המחקר צילום: פרופ' יוני זההר
בעשור החולף הניב ההיי-טק למשק הישראלי השקעות זרות שהיקפן גבוה מ-40 מיליארד שקל בשנה. כמו כן נוספו אלפי מקומות עבודה ולמהנדסי התוכנה הישראלים יצא מוניטין טוב ברחבי העולם - החל מעמק הסיליקון שבקליפורניה, דרך אירופה וכלה במזרח הרחוק. מקובל לחשוב שמאחורי סיפור ההצלחה הזה עומדים בעיקר משקיעים פרטיים וקרנות הון-סיכון. אך מדובר במיתוס.
מי שאפשרה את צמיחת ההיי-טק הישראלי לאורך השנים היתה לא אחרת מאשר מערכת הביטחון - בעיקר יחידה 8200 של חיל המודיעין. זו הכשירה את דור ההיי-טקיסטים הנוכחי ושימשה מעבדת מחקר טכנולוגית במימון המדינה. הרעיונות שצמחו ב-8200 הבשילו מאוחר יותר לסטארט-אפים, לחברות מצליחות דוגמת צ'ק פוינט וכמובן לאקזיטים. הטכנולוגיה הצבאית, שמומנה בכספי משלם הציבור, היא שעמדה ברקע צמיחתן של חברות כמו אלביט ואלישרא והשפיעה על יצירת הידע הטכנולוגי שהמשק הישראלי כולו נהנה ממנו כיום.
המסקנה ברורה: כדי לעודד ענפים במשק הנושאים פוטנציאל צמיחה הדומה לזה של ההיי-טק אין תחליף לתמיכה ממשלתית מסיבית. הדוגמה המובהקת לכך היא תחום הביוטכנולוגיה. חברות בתחום אחראיות בין היתר לפיתוחים קליניים שמטרתם לטפל במחלות כגון פרקינסון, סוכרת, שבץ מוחי ואירועי לב. לפי מחקרים עדכניים, השקעה ממשלתית במחקר ופיתוח (מו"פ) עבור תעשייה דוגמת הביוטכנולוגיה עשויה היתה להניב למשק תשואה הנעה בין 473% ליותר מ-1,000%. ואולם , במקום להניע את הביוטכנולוגיה הישראלית קדימה, בעשור החולף קיצצו ממשלות ישראל כ-50% מתקציב המו"פ של המדען הראשי, שענף זה נסמך עליו.
למעשה תקציב המדען הראשי קוצץ מ-2.2 מיליארד שקל ב-2002 ל-1.16 מיליארד שקל ב-2012. בכך קטן שיעורו של תקציב המדען הראשי מ-0.8% מתקציב המדינה לפני כעשור ל-0.4% כיום . עקב כך פיתוחים קליניים חדשניים עלולים להתעכב או לגווע כליל.
החודשים האחרונים הביאו בשורות טובות יחסית לתחום, אך אלה חלקיות ביותר, לדוגמה בין ינואר לאפריל 2012 אישר המדען הראשי במשרד התמ"ת מענקים של 174 מיליון שקל עבור 118 פרויקטים בתחום הביוטכנולוגיה - עלייה של 22% לעומת היקף המענקים שניתן ב-2011. כמו כן אושרו כ-38 מיליון שקל לתמיכה במחקר יישומי במדעי החיים.
כאמור, זה הישג מבורך אך הוא רחוק מלהסיר את האיום המרחף מעל ענף הביוטכנולוגיה. תקציב המו"פ של המדען הראשי מצוי בשפל
חסר תקדים ועלול לספוג מכה נוספת אם הממשלה תחליט על קיצוץ רוחבי בתקציב 2013. גם המשאבים שהוקצו בחודשים האחרונים רחוקים מלמצות את הפוטנציאל של התעשייה וכך מפסיד המשק הישראלי מיליארדי שקלים ואלפי מקומות עבודה בכל שנה.
משקיעים פרטיים לא יוכלו לספק לתעשיית מדעי החיים את התמיכה שהיא זקוקה לה. אחריות הממשלה לשחזר את מדיניותה בנושא ההיי-טק ולאפשר לענף הביוטכנולוגיה להמריא ואיתו המשק הישראלי כולו - רובצת על כתפיה.
הכותב הוא הממונה לשעבר על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר ודירקטור בחברות ביוטכנולוגיה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם