פישר: "אנו עלולים להגיע למצב המשק הצולע של סוף שנות השבעים"
הנגיד נאם בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ותקף את החלטת נתניהו להעלות את יעד הגירעון: "מ-2.5% עוברים ל-3%, וזה לא כל כך נורא לעלות ל-4%, ומכאן הנתיב ברור". הוא הוסיף כי "הממשלה בישראל צריכה לנקוט בקיצוצים דרמטיים בהוצאות"
הנגיד פתח את דבריו בסקירה עולמית ואמר כי ישנה האטה בצמיחה בעולם ואף בארץ. לדבריו, "יש ללמוד מאירופה ומהלקח האירופאי.
מדינות הגוש שמצליחות יחסית הם אלו שנקטו בצעדים מבניים במיוחד בשוק העבודה – רפורמות מבניות בתקופה לפני המשבר. שמרו על משמעת פיסקאלית והיו במצב טוב לפני המשבר. זה תיאור של מה שקרה עם ישראל ב-2008. היינו במצב טוב זה עזר לנו הרבה להתמודד עם המשבר העולמי".
"מה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות באירופה? המשך ההתדרדרות בגוש היורו שבסוף תגרום להתפרקות הגוש, למשבר פיננסי שיגרום למיתון עולמי". לדברי פישר, "המדינות החזקות בגוש היורו צריכות ללחוץ על המדינות החלשות של הגוש".
עוד הוסיף פישר, "יש לבנק האירופאי את הסמכות לקנות אג"ח של הממשלות. הגרמנים מתנגדים לזה. בלי הגרמנים גוש היורו לא ישרוד – זה תפקיד פוליטי מאוד מסובך. מתוך כך אני גוזר שיש לנו אפשרות משמעותית שתוך שנה שנתיים נצטרף למשבר עולמי אפילו יותר גבוה ממה שקרה ב-2008".
בנוגע למצב המשק הישראלי, אומר פישר "המצב בסדר אך לא מצויין. יש צמיחה בקצב של 3%, נתוני אבטלה נמוכים אך קשה לדעת מה קורה שם כי היה תיקון בדרך איסוף הנתונים וזה שינה את האומדנים".
"הנתונים לחודש מאי טובים סך הכל אך האבטלה עלתה. מה שטוב בזה שאחוז המשתתפים בשוק העבודה עלה ושיעור התעסוקה של כח העבודה גם עלה. שיעור האבטלה עלה אך יש יותר עובדים במשק הישראלי".
אנו חיים בצל האפשרות של בעיה אירופאית. תקבולי הממשלה - מעל 30 מיליארד שקל. מצד אחד יש לנקוט בקיצוצים דרמטיים בהוצאות. יש אפשרות לעלייה גדולה להוצאות הממשלה בשנה הבאה אך זה דורש פעולה אמיצה על ידי האוצר והממשלה".
בהמשך נאומו תקף, כאמור, פישר את החלטת נתניהו להעלות את הגירעון ל-3%. " יש הטוענים שאין הבדל בין 2.5 ל-3% גירעון. עלינו להבין, שכך בדיוק הגענו בעבר לשיעורי איפלציה גבוהים - מ-2.5% עוברים ל-3%, וזה לא כל כך נורא לעלות ל-4%, ומכאן הנתיב ברור. התכנית נכון לעכשיו, אם אני מבין אותה נכון, היא לעמוד על גירעון של כ-3% או מעט למטה מכך בשלוש השנים הקרובות.
פישר הוסיף כי "יש לנקוט במדיניות פיסקלית שתחזק את איתנות המשק ותאפשר לנו, כמו ב-2008, לעבור את התקופה הקרובה
ב-2009 ראינו גידול בגירעון מבלי שהממשלה נקטה בצעדי הרחבה, רק כתוצאה מהירידה בשיעורי ההכנסות עקב המיתון. אם יקרה שוב דבר בסדר גודל כזה, נגיע לגירעון של 7-8% מהתוצר. זה דבר שלא נוכל להתמודד איתו. בפעם הקודמת שעמדנו בפני מצב כזה, ב-2002-2003, נאלצנו לבקש את עזרת הדוד העשיר. הדוד הזה קצת פחות עשיר בימים אלו, ומבלי קשר למצבו, אני סבור שמדינה ריבונית צריכה להיות מסוגלת לעמוד בזכות עצמה ולא לבנות על דודים עשירים.
בהמשך דבריו אמר הנגיד כי "עלינו להבין שלא נוכל לעמוד בכל ההוצאות, ישנה עלייה גבוהה בהוצאות המתוכננות, גם בהוצאות הבטחוניות, אותן כדאי יהיה לפזר לאורך זמן במידת האפשר. עלינו לזכור שבסופו של דבר המערכת הפוליטית היא זו שצריכה לקבוע את סדר העדיפויות של החברה. גם אם יש לנו טענות לגבי המבנה של המערכת הפוליטית, הרי שכבר נכשלנו פעם אחת בניסיון לעשות בה רפורמה, ועלינו להיות זהירים מאוד ברפורמות כאלו. העובדה ששר האוצר מוכן לשבת כאן והוא מביע עניין בדברים שנאמרים בכנס כזה היא ראויה לציון.
עלינו, אם כן, לקבוע את הגירעון ברמה של 2.5% מהתמ"ג. למה דווקא 2.5%? משום שאז נשדר מסר שהתקציב נמצא בשליטה, ושאנו מתכוונים להתנהל כמדינה אחראית ומסודרת כמו פינלנד, ולא כמו המדינות היותר חלשות באירופה.
יש להציג תקציב ריאליסטי שישכנע את השווקים, וגם את האזרחים, שיש לנו כוונה להמשיך לשמור על איתנותו של המשק גם בשנים הבאות. איתנות זו היא גורם לא פחות חשוב לשגשוג ולצמיחה של המדינה מאשר האיתנות הצבאית. אנו נמצאים, כאמור, בנקודת מפנה קריטית, ועלינו לנקוט בצעדים הנדרשים כדי לשמור על ההישגים המרשימים של המשק הישראלי בשנים האחרונות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם