טרכטנברג: "חייבים להעלות את המסים פרמננטית"
בנאומו בכנס לכלכלה וחברה אמר מנואל טרכטנברג כי "אי אפשר לקיים הורדה של נטל החוב בתוואי המסים שהיינו בו. לטענתו המדינה לא שמה את הנושא החברתי במרכז סדר היום הציבורי: "המעמד הבינוני סובל מיוקר מחיה מופרז בעליל בגלל כוח מונופוליסטי"
"השתתפתי בלא מעט כנסים, ואני חושב שאם אשאל מה השתנה, אז הדבר הכי בולט זה נוכחתם של שני אנשים ואלו הם סתיו שפיר ואיציק שמולי - וזו בעיניי אחת מההצלחות הגדולות של המחאה של הקיץ האחרון, שהצליחה לשנות את סדר היום הציבורי".
"המחאה היא אחד הפרקים המזהירים ביותר בהיסטוריה הכלכלית של מדינת ישראל. אין הרבה מדינות בעולם שחוו חוויה כזו ב-6% מהאוכלוסיה יוצאת לרחובות בשקט מופתי ומשמיעות סיסמאות של צדק חברתי. ההישגים שהושגו הם לא הכל", אמר טרכטנטברג וציין, "בעידן של ציניות והלקאה עצמית צריך להגיד, קרה משהו גדול בישראל. אחד מההישגים הגדולים של המחאה הוא היותה מחסום אמיתי לכוח מונופוליסטי מופרז בשווקים"
"אני שומע שמחאה של מעמד הביניים זהו גנאי. גבירותי ורבותיי זה אבסורד, המעמד הבינוני סובל מיוקר מחיה מופרז בעליל בגלל כוח מונופוליסטי. אי אפשר לקיים גם הורדה של נטל החוב וגם להעלות את חלקה של ההוצאה האזרחית. אי אפשר לקיים את הדברים הללו בתוואי המסים שהיינו בו. בעקבות המחאה בוטל המתווה של הורדת המס. אני לא יודע איפה היינו היום אם היינו ממשיכים באותו תוואי, ולפחות את זה אפשר לזקוף לטובת המחאה – אי אפשר לברוח מזה, חייבים להעלות פרמנטטית את המיסים"
לטענת טרכנברג השיח הנוגע להורדת המע"מ שגוי, וזאת כיוון שמדובר במיסוי עקיף שנוטה לעלות ולרדת – ולפיכך שינוי שלו לא מסמן לציבור כי המסים צפויים לעלות בטווח הארוך. "צריכים להגיד לציבור שבהינתן הרצונות שלו והנטל הענק של החוב הקיים, חייבים להעלות את המסים", אמר טרכטנברג וציין, "אחת ההמלצות המרכזיות היו שתוך מסגרת התקציב אנחנו משנים עדיפויות – מעלים את ההוצאה על חינוך ומקטינים את ההוצאה על הביטחון, ולא הצלחתי בכך"
בשלב זה פנה טרכנטברג לשטייניץ שישב באותו שולחן וציין כי הוא מבקש ממנו לאשרר את מתווה דו"ח ברודט שקבע עלייה קבוע בתקציב הביטחון שתאפשר הגדלה קבועה ומבוקרת שלו בגובה של 1.3%, וזאת לצד הוצאה לפועל של דו"ח טרכטנברג. "האמינות לא רק של הממשלה אלא של המדינה כלפי אזרחיה מוטלת על כף המאזניים" אמר טרכטנברג, "אני מצפה שהממשלה בהחלטות הקרבות על התקציב, תקיים כלשונה את החלטותיה של הוועדה לשינוי כלכלי חברתי בלי זיוף".
לטענת טרכטנברג אחת מהסיבות שהמדינה לא שמה את הנושא החברתי במרכז סדר היום הציבורי, היא כי המדד שבו התמקדו היה צמיחה ולא יעדים חברתיים שצריכים לתפיסתו להתווסף ליעדים הרגילים של האוצר: "צריכים יעדים חדשים בתקציב של תעסוקה, עוני ואי שוויון. הדברים האלה יכולים להשפיע יותר מכל ועדה, כי ועדות הן נקודתיות. כדי לגרום לכך שהשנה הזאת תהיה שנת מפנה מה שצריך זה מעשה חד פעמי שבחלקו קרה, והתנעת מהליך רציף בכדי לבנות חברה יותר שוויונית. זה שינוי שאינו רק תודעתי".
בהמשך דבריו התייחס טרכטנברג למחאה החברתית. "במשך שבועות נשאלתי האם המחאה תתחדש? אני לא הבנתי את השאלה. קרה משהו בקיץ 2011 שקורה לכל היותר אחת לדור. איך אפשר לחדש אירוע סינגולרי? אי אפשר. האם יש
הוא הוסיף כי "השאלה היא האם מדינת ישראל יודעת לתת ביטוי לזרמים האלה, והאם במדינה כזאת הדרך הרצויה לתת ביטוי לדברים כאלה היא הפגנות כפי שראינו ב-2011. אז לתת ביטוי ברחוב זה חשוב, אבל יש מערכת פוליטית ואחד מהאסונות שקרו במדינת ישראל הוא שהמושג פוליטי הפך לגנאי.
מי יעשה את המלאכה? מי יתרגם את הרצונות של הציבור לעשייה ציבורית? אם אנחנו לא מרוצים מהמפלגות שיש לנו אז בבקשה, בו נקים מפלגות חדשות. ההתעוררות בחברה הישראלית היא חיובית, צריכים לדעת לתעל אותה לחברה דמוקרטית.
עם זאת, צריך לשמור על כללי המשחק של כל הצדדים", אמר טרכטנברג והפליג בזכרונותיו לילדותו בארגנטינה בה שלטה דיקטטורה צבאית, ואשר בה הוא היה עד לאלימות, "הזיכרונות הללו רודפים אותי עד היום. הזיכרון הזה מעצב תודעה. אנחנו לא רוצים שלילדים שלנו יהיו זיכרונות של אלימות. עם תמונות אי אפשר להתווכח, אני קורה לכולם לחזור לחברה אזרחית שיודעת להשמיע את קולה בדרכי נועם, ולזרועות אכיפת חוק שעושים את מלאכתם נכונה מול האזרחים. שמתחילה אלימות ברחוב אפשר לדעת איך זה מתחיל, אבל לא איך זה נגמר"
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום צרכנות-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם