"מהאנייה שבה טיילתי עם אשתי שלחתי תמונה כדי להוכיח שאני לא מת"
השמועות על מחלתו של אליעזר פישמן היו מוקדמות: איש העסקים חי ובועט. הוא מכריז על מימוש נדל"ן כדי להחזיר חובות, סבור שהכבדת הרגולציה הרסה את שוק ההון, טוען שהרפורמה בתקשורת הסלולרית הסבה נזק של מיליארדים ומשוכנע שהמחאה החברתית גמורה. ויש גם סיבה לאופטימיות: "אנחנו צעירים והכל עוד יהיה טוב"
אתמול חגג פישמן בבורסה לניירות ערך 25 שנה לרישומה למסחר של החברה הכלכלית לירושלים. את האירוע הוא ניצל לטובת ראיון מיוחד לעסקים, ובו הוא מכחיש את השמועות בדבר מצבו הבריאותי. "לאחרונה החליטו הרכלנים בשוק ההון שאני על ערש דווי", הוא אומר, "אני בדרך כלל לא משתמש בשירותי יחצנות, אבל מהאנייה שטיילתי בה עם אשתי שלחתי תמונה כדי להוכיח שאני לא מת. אין לי סרטן, אני לי חולה. יש לי סוכרת והיא מאוזנת. בחיים לא הייתי מאוזן כך. חשוב לי שהדברים האלה יתפרסמו כדי שאנשים יירגעו. כדי להוכיח את דבריי אני מוכן אפילו להראות את הדוח הרפואי שלי".
פישמן רכש את החברה הכלכלית לירושלים לפני 25 שנה כחלק מתהליך ההפרטה, שנחשב אז לצעד מבורך. הוא שילם תמורתה 50 מיליון דולר והיום מסתכם הונה העצמי בכמיליארד דולר. "לו הייתי מכניס לתוך ההון גם נכסים שאני מחזיק בסנט פטרבורג ברוסיה, שאינם מופיעים במאזן, הוא היה קופץ ל-3 מיליארד דולר. הסיפורים שקנינו בזול הם קשקוש. כמה זול זה כבר יכול להיות? 3 מיליון דולר לכאן או לכאן? ".
לדברי יו"ר דירקטוריון הבורסה סם ברונפלד, מצב החברות של קבוצת פישמן אינו שונה מהמצב הכללי של החברות בשוק ההון. "בחוץ יורד גשם כבד וגם הקבוצה של פישמן אינה יוצאת נקייה", הוא מסביר, "אני לא אנליסט, אבל אני מכיר את אליעזר 35 שנים. מעולם לא קיבלתי ממנו טלפון בבקשה שאסדר משהו".
לנוכח ירידות השערים בבורסה מתחילת השנה שינה פישמן פאזה. כמו בעלי שליטה בחברות אחרות, הוא מבצע מימוש מואץ של נדל"ן, בעיקר בחו"ל. המימוש מתבצע בנכסים בקנדה ובמקומות נוספים, שלטענתו אין להם תרומה אסטרטגית לפעילות הקבוצה.
"קראתי
אין זו הפעם הראשונה שחברות בבעלות פישמן סובלות מתקופה רעה בשוקי ההון, אבל מכל המקרים הקודמים הוא יצא תמיד עומד על רגליו. זה קרה לאחר מפולת המניות הגדולה ב-1983, אחר כך באמצע שנות ה-90 וגם לאחר פרשת ההשקעה הכושלת בלירה הטורקית. פישמן מעולם לא היסס לממש נכסים כדי לעמוד בכל התחייבויותיו. "אנחנו מכבדים מאוד את המילה של פישמן", מספר משקיע מוסדי גדול בבורסה, "מבחינתנו היא שווה יותר מכל דבר אחר".
האם תשלם בסופו של דבר למחזיקי האג"ח? יש מקום לחששות שלהם?
"הירידות בבורסה בחודש האחרון זה לא משהו שקרה רק למניות הקבוצה שלי, אלא דבר שמאפיין את כל הבורסה. אין בכלל ספק שהכסף בסופו של דבר ישולם לכולם בזכות המימושים. אני חושב שלא יהיה שיפור משמעותי בבורסה בשבועיים או בחודשיים הקרובים. לכן אני מעדיף כעת לא לגייס, אלא לשרת את החוב שכבר גייסתי ולמכור נכסים. מדובר במימושים במיליארדי שקלים ולא במאות מיליוני שקלים".
אם כן, האם אתה פסימי ביחס למצב השווקים בטווח הקרוב?
"לשוקי ההון יש תכונה של ירידות שערים ושל עליות. גם אם המגמה משתפרת המניות לא מזנקות בבת אחת, אלא בהדרגה. אירופה נקטה בסוף השבוע האחרון כמה צעדים חיוביים כמו הקמת משרד אוצר משותף ורכישה משותפת של אג"ח. אבל אסור להתבלבל - בכל העולם הצמיחה איטית ונעה סביב 2.2% בשנה , ולכן ההתאוששות תארך עוד זמן. אבל אנחנו צעירים והכל עוד יהיה טוב".
נחזור לשוק ההון המקומי. אתה חושב שבאיזשהו שלב צפויה תפנית חיובית?
"לצערי הרב, מדינת ישראל הרסה את שוק ההון בגלל מהלכים שהיא נקטה. את הרפורמה בתקשורת בסלולר לא הייתי מהלל. היא הסבה נזק של מיליארדי שקלים - לא לטייקונים המחזיקים בפחות מ-50% ממניות התקשורת, אלא לעם ישראל שהפסיד בגדול עקב השחיקה במניותיו. חברות הסלולר באמת הרוויחו יותר מדי, אבל המינון המוגזם של החברות הסלולריות החדשות יצר את הנזק הגדול. קיצוץ מרווחי השיווק בחברות הדלק פגע בחברות שמצבן ממילא קשה. מקצתן ניסו לטפל במחירי הנדל"ן, אך ללא הצלחה.
"אבל המכה הגדולה היא הכבדת הרגולציה בשוק ההון. בתקופת המשבר נעשו צעדים שהכבידו עוד יותר על השחקנים, והתוצאה היא הגדלת הגירעון התקציבי-אם לא מוכרים נדל"ן אין מסים, אם אין מחזורים בבורסה לא גובים מס מהסוחרים, ואם חברות מפסידות הן משלמות פחות מס. הבקשה שלי משרי הממשלה היא שירגיעו קצת. תעשו מה שצריך, אבל הרבה יותר לאט".
אולי זה בגלל הניסיונות לנתב את המחאה החברתית נגד בעלי ההון?
"זה לא נכון. בהתחלה היו מי שהסיטו את האש לכיוונם, אבל כיום זה לא קורה למעט באחד מכלי התקשורת הצהובים".
מה דעתך על החידוש של המחאה החברתית?
"המחאה גמורה. המחאה רצתה להשיג דברים מסוימים שחלקם ניתנים להשגה במהירות, אבל בנושא כמו שוק הדיור התהליך אטי. נושא הדיור יתקדם לאט גם אם כולם מעוניינים בדיור בר השגה. בנושא החינוך יש הישגים, אבל פעילות אחרת גורמת לעלייה בגירעון ואין ספק שזאת תוצאה של המחאה".
אתה הראשון שצפה כי מחירי הדיור לא בהכרח יירדו.
"מהיום הראשון טענתי שכשאומרים שמחירי הדיור יירדו ב-25%-20% זה ישיג בדיוק את התוצאה ההפוכה. אם קבלנים רואים כותרות כאלה הם נבהלים ומורידים את היצע הדיור. כיום אין צורך ביותר מ-37-36 אלף התחלות בנייה בשנה. קצב הבנייה היה גבוה יותר אבל לאחרונה הוא ירד. אמנם מחירי הדיור לא יורדים, אך הם גם לא עולים. הם יציבים, אבל אי אפשר להכליל כי בכל אזור גיאוגרפי, בין שבפריפריה ובין שבמרכז, ההתנהגות שונה".
ב-5 השנים האחרונות זינקו המחירים בעשרות אחוזים.
"זה נכון, אבל היום דירה עולה פי שניים ממה שהיא עלתה לפני 20 שנה, בין השאר בזכות איכות הבנייה. הדירות איכותיות הרבה יותר ולכן גם עולות ביוקר. כדי להתמודד עם התופעה חייבים להקטין את הדירות. כך תהיה אפשרות לרכוש אותן. אנשים קונים דירות 5 חדרים, וזאת טעות. משפחה שכבר קנתה דירת 5 חדרים והילדים עזבו את הבית טועה אם היא לא מוכרת ועוברת לדירת שני חדרים".
בשבוע האחרון מתנהל ויכוח סוער בעניין הגירעון בתקציב. נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר ביקר בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו על העלאת יעד הגירעון מ-2.5% ל-3%, אך נתניהו נותר בשלו והממשלה אישרה אתמול את יעד הגירעון המוגדל. בתשובה לשאלה מי צודק פישמן מהסס. "אני לא יודע ולא בטוח מי צודק בוויכוח", הוא מקדים ואומר.
ובכל זאת, מדובר בעניין עקרוני. הנגיד חושש מהתפרצות אינפלציה וראש הממשלה סבור שזהו צעד מדוד.
"אין בידיי הנתונים כדי לתת תשובה חד-משמעתית. אני באמת לא יודע מי צודק, אבל אני יכול להגיד שאפשר היה למנוע את זה אם לא היו פוגעים במגזר העסקי ובחברות הנדל"ן שמשלמות מס. הדבר הכי טוב כמובן הוא מדינה בלי גירעון, אבל גם העלאת מסים היא טעות. בסופו של דבר צריך לקצץ בתקציב. גם בחברות שאני שולט בהן אני חושב בכל בוקר כיצד להתייעל ולקצץ בהוצאות, אבל אני לא מצליח".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם