יותר מחצי מהחברות הגדולות במשק לא פעילות בבורסה בישראל
מסקירת רשות ני"ע עולה שהקיבוצים והחברות הממשלתיות בעלי פוטנציאל להצטרף לבורסה. מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות: "הרגולציה מבריחה"
בורסה,בורסת תל אביב ניב חכלילי
הממצאים: פחות ממחצית מהחברות הגדולות במשק בתחומים אלו רשומות למסחר או שהן חברות בנות של חברות שנסחרות. החסמים לטענת אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות, הן העלויות והסיכונים הרגולטוריים.
מבין 250 חברות התעשייה הגדולות, מניותיהן של 87 חברות רשומות למסחר בבורסה בתל-אביב, 6 חברות נוספות הן חברות-בנות של חברות בורסאיות ו-6 חברות הנפיקו רק אג"ח שנסחרות בבורסה. עם זאת, מכירותיהן של החברות התעשייתיות המונפקות מהוות כ-51% מהמכירות של 250 החברות התעשייתיות הגדולות, והן מעסיקות כ-47% מכמות העובדים.
התמונה דומה בתחום המסחר והשירותים: מניותיהן של 63 חברות רשומות למסחר בבורסה בתל-אביב ול-6 חברות בלבד אג"ח בלבד בבורסה. 28 חברות הן חברות-בנות של חברות בורסאיות.
הסקירה מסמנת את המקורות העיקריים
ל"צמיחה" בהיקף החברות הציבוריות. הפוטנציאל העיקרי מצוי בחברות ישראליות הנסחרות בחו"ל ויכולות להיסחר דואלית, דוגמת צ'ק פוינט, סודהסטרים ו אורבוטק, תאטראות ישראל, שחל ו דורי מדיה. סקטור נוסף שלא משתתף במסחר הדועך באחד העם הוא המגזר הקיבוצי, הקואופרטיבים אגד ודן והחברות הממשלתיות (לבד מייצוג דל לאג"ח של חברת חשמל).
בעשור האחרון לא גדל מספר החברות שנסחרות בשוק ההון הישראלי. התופעה אינה מוגבלת לשוק הישראלי בלבד. בארה"ב נרשמה בעשור הראשון של המאה ה-21 ירידה בכמות החברות הנסחרות, בין היתר על רקע רפורמת סרבנס-אוקסלי שהזניקה את עלויות ההנפקה והרגולציה.
מגמה זו, לטענת פלטו, אינה מיוחדת רק לארה"ב: "הרגולטורים השונים, כמו רשות ני"ע ומשרד המשפטים, צריכים להבין כי שינויים ברגולציה משפיעים ישירות על מחצית מהסקטור העסקי במשק. בבורסה ובממשלה לא צריכים להיות מופתעים שחברות רבות וגדולות מעדיפות להישאר חברות פרטיות או להיסחר רק מעבר לים בגלל עודף הרגולציה בישראל".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום בורסה ושוק ההון-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם