מנכ"לית המוסד לביטוח לאומי לשעבר: קיצבאות הנכות שופרו בתקופתי
אסתר דומיניסיני על מקרה משה סילמן: "אדם המקבל קיצבה אך אינו בעלים של דירה, לא גר בדיור ציבורי ואינו מקבל סיוע בשכר דירה נמצא בבעיה". המקרה שלו אינו מאפיין את המחאה החברתית

אסתר דומיניסיני. התשלומים לנכים גדלו
דומיניסיני התייחסה להצתה העצמית של משה סילמן. לדבריה "הבעיה המהותית שלו היא עניין הדיור - סילמן לא רצה להיות הומלס אבל מצד שני הוא לא נהנה מדיור ציבורי. "זו ההוצאה הגדולה ביותר של אדם במצבו", מסבירה דומינסיני, "יש פה שילוב עצוב ואומלל של האיש הזה. מקיצבה
קשה לשלם שכר דירה. ביקשתי לברר בביטוח הלאומי איזה קיצבאות הוא קיבל".
דומיניסיני אומרת "שהמקרה של סילמן קשה, אך אינו מאפיין את אנשי המחאה החברתית ואת הבעיות של מעמד הביניים. אנשי המחאה אינם אלה הזקוקים לביטוח לאומי. הם עובדים ומשתכרים יפה אך לא מצליחים לרכוש דירה. על אף שיוקר המחיה משפיע גם על מקבלי הקיצבאות".
מנגד, סילמן
במעשה הנואש שלו הוא מעלה כאב פרטי. זה מקרה עצוב שבו אדם מגיע למצב שבו הוא צריך לשרוף את עצמו".
בתשובה לשאלה האם מצב הנכים שופר בתקופתה עונה דומיניסיני: "בתקופה שניהלתי את המוסד שיפרנו פעמיים את קיצבאות הנכות. הקיצבה לילדים נכים הוגדלה ב-30% (למעלה מ-200 מיליון שקל) ולנכים מבוגרים שופרו קיצבאות הניידות . יצרנו גם קרן נוספת לנכים מונשמים".
לדבריה "בכל חוקי ההסדרים לא נפגעה אף קיצבת נכים ותמיד דאגנו לעדכן אותם לפי המדד. נכון שאף פעם לא מספיק ותמיד צריך לתת לאנשים יותר, אך אני אומרת בפירוש כי אוכלוסיית הנכים בתקופת שר הרווחה לשעבר יצחק (בוז'י) הרצוג והשר הנוכחי משה כחלון לא נפגעה".
דומיניסיני מבהירה שגם שבעקבות ועדת טרכטנברג (שבא היתה חברה - י.ש) הוגדלו תשלומי שכר הדירה לנכים הממתינים לדיור. הסיוע לזכאים הממתינים לדיור ציבורי הוכפל למעל 3,000 שקלים והסתכם ב-130 מיליון שקל".