רשות המסים בוחנת קיום חבות מס בראשונטורס
בכתב האישום של אהוד אולמרט דובר על העלמת מס של 92 אלף דולר. רה”מ לשעבר זוכה, אך רשות המסים תבחן אם הזיכוי כולל את חבות המס. לשכת אולמרט: "הוא זוכה לחלוטין מעבירת המס ומכל העבירות האחרות בראשונטורס"
הפרסומים בתקשורת הם מקור מידע מצוין לאנשי מחלקת החקירות של רשות המסים. הם דולים מידע על הכנסות ממופעי אמנים, על עיסקאות גדולות או על חקירות של רשויות אחרות כדי לטפל בהיבטי המס. כשיש חשדות הם משגרים לחשודים שומות מס ”לפי מיטב השפיטה”.
הסיפור של אולמרט שונה לחלוטין. חוקרי רשות המסים ליוו את החקירה המשטרתית, כפי שבימים אלה הם מלווים את המשפט בפרשת הולילנד. בתיק המכונה ”פרשת טלנסקי” הוזכרה בכתב התביעה העברת יותר מ-100 אלף דולר לשימושו של אולמרט. אולמרט זוכה בפרשה זו, אבל ברשות המסים לא טיפלו בנושא בעילה של התיישנות.
המצב בפרשת ראשונטורס, הנוגעת למימון נסיעותיו לחו”ל של ראש הממשלה לשעבר, היה שונה. עבירות המס בתיק זה היוו חלק בלתי נפרד מכתב התביעה. בכתב האישום בפרשת ראשונטורס, שאולמרט זוכה בו, מצוין שתמורת פעילותו עבור הארגונים הוא קיבל, לאחר ניכוי הוצאות הטיסה, עודף של 92 אלף דולר, המהווה הכנסה החייבת במס על-פי חוק.
עוד נכתב כי ”הנאשם הגיש לפקיד השומה דוחות שנתיים על הכנסותיו בגין השנים 2002-2005. הנאשם, במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס, השמיט את ההכנסה האמורה מדיווחיו השונים לרשויות המס”. במילים אחרות, מדובר בהכנסה החייבת בתשלום מס. לו ראש הממשלה לשעבר היה מורשע בתיק זה, אין ספק שבבוקר שלמחרת היתה רשות המסים שולחת שומה ”לפי מיטב השפיטה”. ואולם, אולמרט זוכה גם בתיק ראשונטורס.
למרות זאת סבורים בהנהלת רשות המסים שפסק הדין של בית המשפט לא התייחס נקודתית לנטען בתביעה באשר להעלמות המס. ברשות גורסים שסעיף המס מחייב בדיקה מחודשת בעניין חבות המס שלו, גם אם בסופו של דבר יוחלט בפרקליטות לא להגיש ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי.
ההחלטה בעניין הערעור תינתן לאחר 4 בספטמבר, יום גזר הדין. בקרוב תיערך פגישה בין אנשי רשות המסים לבין נציגי הפרקליטות לגבי סוגיית המס בפסק הדין. המטרה היא להחליט סופית אם להוציא לאולמרט שומת מס בגין הכנסה חייבת של 92 אלף דולר שלא דווחה.
דוברת הרשות מסרה: ”רשות המסים תבחן בשיתוף הפרקליטות את ההשלכות של פסק הדין הנוגע לסעיף האישום בעניין עבירות מס”. מלשכתו של אהוד אולמרט נמסר: ”אולמרט זוכה לחלוטין מעבירת המס ומכל העבירות האחרות בפרשת ראשונטורס. אנחנו ממליצים לגורמים השונים לקרוא את פסק הדין היטב ובמלואו”.
“כשפנינו לחרדים לראשונה הרגענו אותם והבהרנו להם חד-משמעית: ‘אנחנו לא רוצים לשנות אתכם, ולא מעניין אותנו אם שירתם בצה”ל או לא. תנו לנו לבנות מסגרת שתתאים לכם ותסייע לכם להשתלב בשוק העבודה’”, מסביר רנן הרטמן, מנכ”ל הקריה האקדמית אונו ומי שייסד אותה לפני 17 שנה.
הרטמן אומר את דבריו על רקע הוויכוח המתלהט על גיוס תלמידי ישיבות, שלבסוף הביא לפרישתה של מפלגת קדימה מהקואליציה. לנוכח התחככותו עם הקהילה החרדית הוא מכיר היטב את הרגישויות, החרדות וסדרי העדיפויות שלהם. ”עניין הלימודים אינו נוגע לסוגיית חילונים-חרדים, אלא לעיקרון כיבוד האחר”, הוא מדגיש.
באמצע השבוע הוא השקיף בנחת על טקס סיום לימודים נוסף של 362 בוגרי המוסד. האירוע נערך בהיכל התרבות בפתח תקווה בהשתתפות מלך הסלולר, שר התקשורת משה כחלון. אבל זה לא עוד טקס. כל הבוגרים, גברים ונשים, נמנים עם הקהילה החרדית ומגיעים מיישובים כמו בני ברק, אלעד, מודיעין עילית, בית שמש וירושלים.
הקריה מפעילה זה 11 שנה תוכנית לימודים ייחודית לאוכלוסייה החרדית בשלוחותיה באור יהודה ובירושלים. מאז יצאו לשוק החופשי 2,000 בוגרים. הקריה האקדמית מתמחה בלימודים למגזר: 2,500 מתוך 6,000 סטודנטים חרדים לומדים במסגרתה ראיית חשבון, משפטים, פרסום ושיווק, בנקאות ושוק ההון ומחשבים. הגברים הם בני 21 ומעלה; בתחילת הדרך הגיעו רק נשים נשואות, אבל היום לומדות גם בנות 18-19, חלקן ללא טבעת על אצבען.
”החרדים שלומדים אצלנו רוצים להשתלב בחברה הישראלית ולא להתבדל, אין על זה ויכוח. בטופס
אני תוהה אם הם אינם חוששים שהמסגרת האקדמית החופשית תפגע בדתיות שלהם. ”לא”, קובע הרטמן ומרחיב: ”הם לומדים בקמפוס החרדי באור יהודה ובקמפוס בגן הטכנולוגי בירושלים. יש ימי לימודי נפרדים לגברים ולנשים. כשתלמידה חרדית מגיעה לקמפוס היא לא מנותקת מהווי היום-יום, והמרצים שלה עשויים להיות גברים, אבל נשים לא מלמדות גברים כי זה מנוגד להלכה. אני חושב שהם טועים ומפסידים מכך, אך כשאני מניח על כף המאזניים את השיקולים השונים, אני מעדיף לזרום איתם ולהבטיח את יציאתם לשוק העבודה”.
”מדובר באנשים שלא למדו לימודי ליבה במשך 12 שנה ובתחילת לימודיהם יש להם ידע מינימלי באנגלית ובמתמטיקה”, מדגיש מנכ”ל הקריה האקדמית, ”הם ניגשים למבחנים של מועצת רואי החשבון ומשיגים תוצאות מצויינות”.
על המלצת פלסנר לחייב חרדים להתגייס לצה”ל הוא אומר: ”החברה החילונית חייבת לאפשר לחרדים להישאר כפי שהם ולהציע להם מסגרת ייחודיות. הישרדותם תלויה במסגרות כאלה. אם תהיה אמירה ברורה כזאת, שיתוף הפעולה יהיה רחב הרבה יותר”.
”שר האוצר אומר שהבעיה המרכזית של החרדים אינה השירות הצבאי, אלא התעסוקה, ואני מסכים איתו”, טוען הרטמן, ”תפקידי הוא לדאוג שהחרדים ירכשו מקצוע וישתלבו במעגל העבודה. השיח התקשורתי הוא חילוני-ציוני, והשאלה היא אם אנחנו רוצים לשנות אותו - לעודד את החרדים ואת הערבים ולהכניסם לתוכו מבלי לפגוע בהם”.
מה מפריע לך בשיח הנוכחי?
“אנחנו ממהרים להיגרר לדיון הפופוליסטי של פראיירים מול משתמטים. קליטת חרדים בשוק התעסוקה ממילא לא קלה, ויש חשש מקבלתם לעבודה כי היא דורשת מטבח כשר, הפרדת גברים ונשים ועוד.
“יש שאלות מהותיות שהמדינה צריכה לעודד את הצפתן בציבור. הגיעו אלינו לביקור בקמפוס החרדי פוליטיקאים כמו ציפי לבני ויאיר לפיד ואישי ציבור כמו נגיד בנק ישראל סטנלי פישר והרמטכ”ל לשעבר גבי אשכנזי. אנחנו מעודדים דיאלוג פתוח”.
האם אתם מצליחים במשימת שילוב החרדים בשוק העבודה?
“אלמלא מסלול הלימודים אצלנו היו הצעירים החרדים נשארים במעגל העוני. הם משתלבים בפרקליטות המדינה, במשרדים גדולים, בבנקים ובמשרדי ראיית חשבון. אמנם שכר הלימוד אצלנו גבוה ומסתכם ב-21 אלף שקל, אבל אנחנו מסתייעים בתורמים ובקרנות שונות. מבחינתי המהפכה כבר הצליחה”.
כפר סבא מזכירה בחודשים האחרונים מרכז תקשורת שנועד לספק סקופים לעיתונאים. פורום מג’די בעיר, שאירח את ראש השב”כ לשעבר יובל דיסקין, סחט ממנו את דברי הביקורת החריפים על התנהגות הממשלה בפרשת הגרעין האיראני.
גם פליטת פה של שר האוצר יובל שטייניץ באירוע ”שבת תרבות” גררה דרמה לא קטנה. באירוע, בהנחיית רינה מצליח מערוץ 2, הקפיץ שטייניץ כלאחר יד את גיל הפרישה לפנסיה ל-70. מסכנים החוסכים: הם חשים כמו רצים במרתון אכזרי, שקו הסיום מורחק מהם בכל פעם מחדש.
שר האוצר התכוון להתמקד בתעסוקת החרדים, אך אנשי המחאה החברתית הוציאו אותו משלוותו. ייתכן, אבל רק ייתכן, שפליטת הפה של שטייניץ היתה מתוכננת ומחושבת היטב.
במסגרת חוק ההסדרים רוצה משרד האוצר לדון בהעלאת גיל הפרישה של נשים לפנסיה מ-62 ל-64 ומאוחר יותר ל-67. שטייניץ נכשל ביוזמתו לאשר את ההצעה בכנסת לפני 7 חודשים, משום ש-70 חברי כנסת הצביעו נגדה. העלייה בתוחלת החיים אינה מטרידה אותם.
עם כל הכבוד להתארכות תוחלת החיים, סוגיית גיל הפרישה לפנסיה אינה רק עניין של סטטיסטיקות ואקטואריה, אלא בעיקר עניין פוליטי. בשל ההצעה להעלאה צנועה יותר של גיל הפרישה יצאו ביוון ובצרפת מפגינים לרחובות.
בתוכנית להצלת קרנות הפנסיה של ההסתדרות ב-2005 הוחלט להעלות את גיל הפרישה של גברים מ-65 ל-67 ושל נשים מ-60 ל-62. במקביל הוגדלו ההפרשות לפנסיה מצד העובדים ומצד המעבידים. התספורת בפנסיה (המונח שמרבים להשתמש בו היום) הסתכמה ב-25%.
בקואליציה הפופוליסטית הנוכחית יהיה קשה עד בלתי אפשרי להעלות את גיל הפרישה ל-70. חלק מהאנשים שזה גילם עלולים להיקלע למצב סיעודי. יש לציין כי בהשוואת ישראל לשאר מדינות ה-OECD היא נמנית עם אלה שגיל הפרישה לפנסיה בהן מאוחר.
ובינתיים המערכת הפוליטית רוגשת. מנכ”ל ההסתדרות עופר עיני, שהיה עסוק השבוע מעל לראש בשביתת עובדי תעש, הופתע מההחלטה ומתנגד לה בחריפות. ”שטייניץ מתכנן כל מיני תוכניות מעל לראש שלי, אבל הוא לא יצליח להעביר מהלך כזה. אני רוצה שהוא יחזק את האמון בקרנות באמצעות חידוש הנפקת איגרות המיועדות לאוכלוסייה הבוגרת”, הדגיש עיני.
גם יו”ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ח”כ חיים כץ, גורס שהרעיון בוסרי ושלא ייצא לפועל. ח”כ כץ סבור שהעלאת גיל הפרישה היא תרגיל של האוצר אשר נועד לחסוך לביטוח הלאומי תשלומי קצבת זקנה של עשרות מיליוני שקלים בחודש.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם