רוית דום: "אני רוצה להפוך את התלמידים בפריפריה למנוע הצמיחה שלנו"
רוית דום, כבר 12 שנה בהסתדרות, נלחמת כדי להוכיח לעולם שלמרות הבלונד היא חתיכת בולדוזר. לאחר שנכנסה בכל הכוח לניהול רשת עמל וכיווצה את הגירעון שלה בעשרות אחוזים - היא מוכנה לדבר גם על הזוגיות עם היו"ר עופר עיני
דום (39) הספיקה לא מעט ב-12 שנותיה בהסתדרות. בתפקידה האחרון שימשה ראש המטה של עיני, ולפני כן היתה חברה במרכז הפועל, בנעמ"ת, בקרן ההשתלמות רעות, בוועד האולימפי, בחברה למפעלי כלכלה ותרבות, בבנק יהב ובבית ליסין. לפני 13 שנה היא סיימה תואר במשפטים וכיום לומדת לתואר שני במינהל עסקים במכללה האקדמית אונו. בכל אחד מהתפקידים, בוודאי בזה הנוכחי, מרגישה דום שנטל ההוכחה רובץ עליה. "עבדתי לילות כימים בהסתדרות, ואם הייתי גבר לא הייתי צריכה להוכיח את עצמי כל הזמן. המחיר האישי והכלכלי כבד".
דום, גרושה ואם לבנות 8 ו-3, כונתה עד לפני המעבר לעמל 'מספר שתיים בהסתדרות'. היא העדיפה לדחות את הטייטל ולא פעם הזכירה לחברים שכוח הוא מוגבל. "בהסתדרות כיהנתי בתפקיד ניהולי שאני מכנה 'רמזור' - בנושאים מסוימים קיבלתי בהם החלטות ואחרים העברתי הלאה. הייתי חלק מהצוות המצומצם שהחליט על ההשבתות, והתנגדתי להן. גם להשבתת נתב"ג שעלתה פעם התנגדתי בגלל האופן שבו מהלך כזה נתפס בתקשורת. בסוף לא היתה שביתה. לכל כוח יש מידה משלו".
לפני שנה וחצי הפכה דום למנכ"לית ובאחריותה יותר מ-100 מוסדות חינוך ו-40 אלף תלמידים ב-25 רשויות מקומיות. אל התפקיד נכנסה בכל הכוח: החליפה את השדרה הניהולית, בנתה צוות, ערכה שינויים במטה. בהמשך נלחמה בגירעון של 18 מיליון שקל בתקציב כולל של 630 מיליון שקל, שגדל מ-570 מיליון שקל לפני שנה. דום קיצצה במספר היועצים החיצוניים, פתרה את בעיית בתי הספר מעוכבי הרישיון, הקטינה את ההוצאות, בנתה מחדש את מחלקת גיוס המשקיעים החיצוניים, רתמה תעשיינים ובעלי מפעלים שאת חלקם הכירה מעבודתה בהסתדרות והגדילה את ההכנסות במכללות למבוגרים.
"הגירעון קוצץ ל-9 מיליון שקל ובשנה הבאה צפוי איזון תקציבי. אנו מקבלים תקציבים ממשרד החינוך וממשרד התמ"ת, אבל צריך לשמור על מערכת מאוזנת כל הזמן ולהמשיך לקדם את האג'נדות שלנו. אחת מהן היא לפתח את הפריפריה.
דום אומרת שאחרי שנים של מאבקים בהסתדרות היא יודעת איך להשיג את הכסף וגם לרתום את הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה ואת התעשיינים. "לפני 8 חודשים פנה אליי מנכ"ל רכבת ישראל בועז צפריר וביקש שנכשיר עובדים עבורו. את בית הספר בדימונה רוצים לסגור כבר שנים משום שהתלמידים הצביעו ברגליים ועברו לבתי ספר עיוניים. במקצועות האלה משולם שכר נאה, לפעמים השכר ההתחלתי הוא 9,000 שקל ויש אופק קידום ואופק מקצועי".
הופכים את הילד מדימונה לפועל רכבת.
"ומה רע בלהיות פועלים? צריך פועלים, צריך ידיים חכמות. הבעיה היא הדימוי. נדרשים עובדים בתעשייה ולא כולם יכולים להיות מנהלים".
באמצעות הקשרים ושיתופי הפעולה, היא מוסיפה, היא מצליחה ללמד 1,000 בנים ובנות חרדיים שמרביתם נפלטו ממסגרות החינוך. "אני לא מאמינה במרוץ אחרי זכאות לבגרות. קודם כל אנחנו רוצים שהתלמידים שלנו יתרמו לקהילה, שתהיה להם תעסוקה. יש לנו בתי ספר שגם מלמדים לבגרות וגם מספקים תעודת מקצוע. אנחנו רוצים לייצר עובדים.
"הדבר החשוב ביותר הוא לדעת לגייס תקציבים. לפני כשנה הצעתי ליו"ר התאחדות התעשיינים לשעבר שרגא ברוש לקדם פרויקט גדול המחבר בין מסלולי הלימוד שלנו לבין התעשייה. אני ממשיכה לפתח את הנושא עם היו"ר החדש צביקה אורן ועם משרד התמ"ת, אנחנו רוצים ליצור תוכנית חומש שתפנה לא רק לתלמידים חלשים שהמערכת ואפילו ההורים שלהם ויתרו עליהם. נשקיע בדימוי ובשיווק, נגייס מורים מהתעשייה. ברהט למשל יזמתי שיתוף פעולה עם רשת המוסכים UMI; התלמידים עובדים במוסכים, ומתפרנסים. אני רוצה להפוך את התלמידים האלה למנוע הצמיחה שלנו".
החממות הטכנולוגיות, ההיי-טק, חברות הענק שמשתפות פעולה, ההעשרה, התגבור, הניסיונות לרתום את ההורים גם כשמדובר באוכלוסייה קשה. דום, תלמידה חרוצה, מכירה את הפרטים היטב. היא מתאמצת להשאיר את בתי הספר בתוך הרשת, בפרט לאחר שבשנה האחרונה החליטו 5 בתי ספר לעזוב. "זה טבעי, בתי ספר נכנסים ואחרים יוצאים. ראש המועצה בכסיפה רצה להתנתק מהרשת לפני שנכנסתי לתפקיד, ואחרי שהכיר ושמע אותי לא עשה זאת, וגם אחרים נהגו כמותו".
המלחמה הנוכחית של דום היא במשרד התמ"ת, שמבקש לקצץ בתוכניות למניעת אלימות ושימוש בסמים בכמה מבתי הספר ברשת. אם תנצח במאבק, היא תוכל לסמן עוד וי במבחן ההוכחה שלה. "כשנכנסתי הייתי צריכה להוכיח שאני טובה, והיום אי אפשר להתעלם מרשת עמל, אף שיש לי עוד הרבה מה לעשות. זה גם עניין של אופי, אני פרפקציוניסטית מאוד ומתעסקת בפרטים הקטנים, עובדת במקביל ברמת המיקרו וברמת המאקרו".
ואולם, נראה שזה לא רק האופי, אלא גם מערכת היחסים בינה לבין עיני, שעובדת היותה אושרה בפומבי אחרי זמן רב של הכחשות ולאחר ששניהם התגרשו מבני הזוג הקודמים שלהם רק לפני כ-8 חודשים. "לא היינו זוג כשמוניתי לתפקיד. התחלתי מלמטה בהסתדרות לפני 12 שנה וכיהנתי בשורה של תפקידים. לקחתי חלק בהובלה של תהליכים כמו הסכמי השכר והקמת המחלקה להתאגדות עובדים. בעבודה קשה הפכה ההסתדרות מלא רלוונטית לרלוונטית".
לפני שנה וחצי לא ניהלת זוגיות עם עופר?
"אנחנו מכירים 12 שנה ובטבעיות התפתחו גם קשרי חברות. אני הייתי משרת אמון שלו, הקשר בינינו היה ממש אישי והיינו חברים טובים".
ומה קרה?
"רק אחרי שהתגרשתי זה קרה. התחלתי בתפקיד הנוכחי וראיתי בו מישהו שאני סומכת עליו מאוד. מאז דברים התגלגלו. זה כמו עוגה: היו כל הרכיבים - חברות, כבוד ההדדי, הבנה - והיה חסר רק תנור. יש לנו זוגיות נהדרת".
יש ויכוחים מקצועיים בבית?
"לי ולעופר יש סכסוכי עבודה בבית, אבל בסוף אנחנו מגיעים להסכם קיבוצי. יש כבוד הדדי. מערכת יחסים רומנטית אחרי 12 שנה של חברות היא יתרון, כי הוא מכיר את החולשות שלי ואני את שלו, ובני הזוג יכולים להיות חלשים וחשופים ולא להציב חומות כל הזמן".
בכל זאת, היא טוענת, יש חומות, לפחות בכל מה שקשור לעבודתה בעמל. "אנחנו כמעט לא מדברים על עמל בבית, רק אם יש מיזמים גדולים. אני משתפת אותו פחות כי הוא בחר לפטור את עצמו מהנושא הזה, ולדעתי הוא הלך צעד אחד יותר מדי, אבל יש לי צוות מיומן שעושה איתי את הדרך".
דום מדגישה שלמדה לא מעט מעיני, והיום הוא מהווה עבורה מעין מנטור. "יש לו ידע בניהול, הוא יודע להבחין בין עיקר לטפל, הוא גם רגיש מאוד חברתית והשפיע עליי בעניין של רגישות לפריפריה ולאנשים שקשה להם".
אז הוא ילך לפוליטיקה?
"אני חושבת שעופר יהיה טוב בכל מה שיעשה, הוא מוכשר מאוד, אבל לכל דבר יש תזמון משלו. הוא יודע לקרוא את המפה ולדבר עם אנשים ויכול להצליח מאוד בפוליטיקה, אך זה חיידק, וכמו שאני מכירה את עופר - אם החיידק היה טבוע בו הוא היה שם מזמן. היו לו הזדמנויות, הוצעו לו תפקידים בכירים מאוד בממשלה האחרונה, תפקידים שפוליטיקאים אחרים היו לוקחים ב-3 ידיים. הוא לא שם, הוא אוהב את התפקיד שלו ומאמין בשליחות הזאת".
ואת?
"אני לא בנויה לזה, כי בפוליטיקה שלנו צריך לרקוד על גוויות ולשלם מחיר אישי כבד. אנשים שעושים תמיד מפריעים למישהו או למשהו".
אקו"ם