עוד לפני שהמריא מטוס אחד: התקיפה באיראן עולה לנו ביוקר
כבר עכשיו המשקיעים הזרים מתקפלים והיקף ההשקעות במגמת ירידה. אם תהיה תקיפה, היא תגדיל את הגירעון, מה שיוביל להעלאה נוספת של המע"מ. התעשיינים יתקשו לייצא סחורות, התיירות תקרוס ומחירי הנפט יעלו. לאיזו תקופה אנחנו פוסעים?
- פישר: נערכים כלכלית לתקיפה באיראן
- נתניהו למזכ"ל האו"ם: בטל ביקורך באיראן
- פיקוד העורף יתרגל שליחת הודעות לציבור
גם כאן מדובר רק על המצב טרם התקיפה: במצב של מלחמה אזורית אף משקיע זר לא יתקרב לכאן מהטעם הפשוט שלא יהיה מי שיבטח אותו.
חברות התעופה והספנות הזרות, בהתבסס על מלחמת המפרץ, יברחו מהארץ וישאירו את אל על בודדה במערכה. התעשיינים, שגם כך עלולים להשבית את הייצור, יתקשו לייצא סחורות לחו"ל, והקניינים שלא יגלו הבנה עלולים לבטל את הסכמי הסחר.
ענף התיירות הזרה, שגם כך נפגע עקב החשש בעולם מהסלמה, ייעצר לחלוטין, והמלונאים יתלוננו על תפוסת חדרים מינימלית. כבר כיום ניתן לראות ירידה במספר המבקרים מחו"ל, בעיקר מצרפת.
מחירי הנפט בשווקי העולם יזנקו, ואזרחי המדינה ייאלצו לשלם על ליטר בנזין מחיר המתקרב לעשרה שקלים לליטר. גם מחירי החשמל ימשיכו לזנק.
מתקפת נגד על ישראל עלולה לפגוע קשות גם בשוק הנדל"ן: מכירות הדירות ייעצרו, ולנוכח ההאטה במשק גם המחירים עשויים לרדת. לוקחי המשכנתאות עלולים להתקשות בהחזרתן, וכך גם הבנקים יכולים להיפגע.
ביום רביעי הקרוב תתכנס הממשלה לדיון מיוחד על תקציב הביטחון והיערכות צה"ל לשנים הקרובות. שר הביטחון, הרמטכ"ל וראש אמ"ן צפויים להציג תמונת מצב קודרת לגבי מפת האיומים הביטחוניים; על הנושא האיראני לא ידברו שם מפורשות, אך הוא יהיה באוויר.
האוצר דורש קיצוץ של 4-3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון ל-2013, שמסתכם בכ-60 מיליארד שקל. מנגד, משרד הביטחון טוען ששמיכת התקציב מתוחה ממילא, והתוצאה ההגיונית
עקב כך, התקציבים האזרחיים יספגו קיצוץ מעבר לעשרת המיליארדים הנדרשים, וכולנו נרגיש זאת בכיס: קצבאות הזקנה של הביטוח הלאומי, תנאי ההעסקה במגזר הציבורי, עובדי הקבלן. כל אלה ואחרים ישלמו את המחיר.
כל זאת לפני התקפה בפועל, שתגדיל משמעותית את הגירעון בתקציב. גביית המסים תרד, וסביר להניח שהאוצר ימלא את הקופה באמצעות העלאה נוספת של המע"מ ומס ההכנסה.
נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר שם את הקלפים בסוף השבוע על השולחן ואמר ל"אולפן שישי" בערוץ 2: "עלינו להיערך למשבר חמור ולמצב ביטחוני הרבה פחות טוב, אבל לא מתפקידי להפחיד".
"יהיה קשה מאוד להתמודד עם מצבים של מלחמה רחבה. יהיו השלכות קשות לתקיפה באיראן, ואם צריך להוציא יותר כסף על ביטחון, נצטרך לעשות זאת ולשלם עבור זה", קבע הנגיד.
כחלק מההיערכות שעליה דיבר פישר, מחזיק בנק ישראל יתרות מט"ח של כ-75 מיליארד דולר, כך שלפחות בשבועות שלאחר התקיפה באיראן יהיו לממשלה אמצעים כספיים לייבא סחורות ושירותים.
במצב של מלחמה, בנק ישראל ינהל את המערכת הפיננסית מחדר ממוגן בירושלים. הבנקים יעבדו במתכונת חירום, כך שלא כל הסניפים ייפתחו.
חלק מהבנקים כבר הכינו מערך גיבוי ומיגנו את מרכזי המחשוב מפני מתקפות טילים. עם זאת, לא כולם ממוגנים, ונפילת טיל במרכז מחשוב בנקאי, כפי שכבר כמעט אירע במלחמת המפרץ הראשונה, עלולה לגרום לבנק וללקוחותיו נזק בלתי הפיך.
הנהלת הבורסה לניירות ערך עשויה לבקש משר האוצר להשבית את המסחר במקרה של מצב חירום. בימים שבהם יתקיים מסחר, אם בכלל, תירשם מפולת אדירה של עשרות אחוזים במחירי המניות; משווי ההשקעות בחסכונות ארוכי הטווח, ובעיקר מקרנות הפנסיה של הציבור, יתנדפו עשרות מיליארדי שקלים שיהיה קשה עד בלתי אפשרי להשיב.
גם חברות הביטוח עלולות להיתקל בקשיים בהשגת כיסויים לפוליסות הביטוח. תעריפי ביטוחי הרכב, הדירות והעסקים יזנקו.
חשוב לזכור כי במלחמת המפרץ הראשונה, ב-1991, הבלגנו על ירי הטילים מעיראק, והעולם עמד מאחורינו.
במקרה של מתקפה יזומה על איראן, אנחנו עלולים לקבל מהעולם כתף פיננסית קרה. אם האמריקאים לא יעניקו לנו מטרייה פיננסית, ניקלע לצרה צרורה שלא ידענו כמוה בעבר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם