קוריאה הדרומית – השותפה הטבעית של ישראל באסיה
מאמר דעה: קוריאה הדרומית הינה הכלכלה הרביעית בגודלה באסיה עם פוטנציאל עסקי גדול לפעילותן של חברות ישראליות הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת יכולות שיתוף הפעולה. עם זאת, לא רבות החברות בישראל המנצלות את היתרונות שמספקת קוריאה לשיתופי פעולה עסקיים
בהקשר זה, קוריאנים רבים מזדהים עם הנרטיב של הנס הכלכלי הישראלי ורואים עצמם כמדינה הדומה לישראל, הן מבחינת מצבה הביטחוני והן מבחינת יכולותיה להפוך עצמה למעצמת ידע ללא כל משאבים טבעיים. הבסיס לתפיסה זו נובע מהעובדה שקוריאה הדרומית, כמו ישראל, ענייה במשאבי טבע ונמצאת באזור גיאו-אסטרטגי לא יציב, עם איום ישיר מהמשטר בקוריאה הצפונית, שמחזיקה לפי ההערכות בנשק גרעיני ונתמכת על-ידי המעצמה האזורית הגדולה ביותר, סין.
עם זאת, קוריאה הדרומית הצליחה לשדרג את מעמדה במהלך ארבעים השנים האחרונות, ממדינת עולם שלישי למדינה מפותחת שממנה צמחו חברות רב-לאומיות מובילות המוכרות בכל בית כגון סמסונג, LG ויונדאי. צמיחה זו היא מדהימה אם לוקחים בחשבון שעד אמצע שנות ה-70' של המאה הקודמת, התמ"ג של צפון קוריאה היה גבוה מזה של דרום קוריאה. כיום, ההבדל בתמ"ג של שתי המדינות עומד על פי 300 לטובת קוריאה הדרומית (לשם הקבלה, הפער בין גרמניה המזרחית לגרמניה המערבית, ערב התמוטטות חומת ברלין, עמד על פי 30 לטובת גרמניה המערבית).
בשנים האחרונות, מאז החלתי לכהן כנספח המסחרי הישראלי של משרד התמ"ת בסיאול, הופתעתי והתרשמתי מאד מיכולת שיתוף הפעולה הגבוה שבין ישראל ודרום קוריאה. לכאורה, נדמה כי מדובר על שתי כלכלות שמתחרות אחת בשנייה – שתי הכלכלות מוכוונות ייצוא, לשתיהן שוק קטן יחסית במונחי כוח קנייה ושתיהן מבוססות על היי-טק. עם זאת, בהתבוננות מעמיקה יותר, מתברר כי לשתי הכלכלות יכולת גבוהה להשלים אחת את השנייה. אם ניקח בחשבון את יכולת החדשנות הישראלית מחד ואת שאיפתם של הדרום קוריאנים להתמודד בגאון בתחרות אל מול המעצמות הכלכליות באזור דרום מזרח אסיה מאידך, ניתן להבין כי הפוטנציאל לשיתוף פעולה בין הכלכלות עצום. בנוסף לכך, כאשר מכירים בכך שלקוריאנים צינורות שיווק פתוחים וחזקים במדינות בהן ישראל מתקשה לפעול, כגון: אינדונזיה ומלזיה, מובן כי שיתוף הפעולה הוא ברור ומתבקש.
כך, לדוגמא, ממשלת קוריאה החליטה על השקעה מסיבית בתחום האנרגיה המתחדשת, מתוך מטרה לבסס עצמה כמדינה ללא תלות במשאבי אנרגיה מסורתיים, ומתוך שאיפה להפוך למובילה עולמית בתחום, הנחשב על-ידי רבים, כתעשיית העתיד.
על-מנת לעמוד ביעדים שאפתניים אלו, ממשלת קוריאה החליטה על הקצאה של כ-35 מיליארד דולר ל-15 השנים הקרובים במענקי סיוע לפרויקטים של מחקר ופיתוח, שילוב של טכנולוגיות חדשניות, ומענקים שונים שיביאו ליישום תוכניתה השאפתנית. תקציב זה לא כולל תקציב שנתי של כ-12 מיליארד דולר שהשקיעו בשנת 2011 בלבד כ-30 הקבוצות הכלכליות הגדולות במדינה בתחום האנרגיה הירוקה.
לישראל אומנם אין את יכולת היצור המרשימה של קוריאה, אך יש לה את הפוטנציאל לחבור לחברות קוריאניות ולשתף עמן פעולה בפרויקטים שונים בתחום האנרגיה הירוקה. העניין הרב שיש לישראל בקוריאה בתחום זה בא לידי ביטוי בכנס אילת-אילות לאנרגיה ירוקה בשנת 2010, כאשר המשלחת הזרה הגדולה ביותר לכנס הגיעה מקוריאה, עם למעלה מ-30 חברות קוריאניות שביקשו לפגוש ולהכיר טכנולוגיות ישראליות לשם הגברת יעילות אנרגטית ויישום טכנולוגיות חדשניות. במסגרת הכנס, הקוריאנים ערכו מעל ל-80 פגישות עם חברות ישראליות בתחומי האנרגיה המתחדשת. המשלחת הנ"ל הגיעה ביוזמה ותיאום של הנספחות המסחרית של משרד התמ"ת בסיאול.
ממשלת קוריאה וממשלת ישראל אינן אדישות לפוטנציאל הכלכלי הגלום בשיתוף הפעולה ביניהן ופועלות לעגן את היחסים הכלכליים בין הצדדים. מזה למעלה מעשור, פועלת קרן KORIL - קרן מחקר ופיתוח דו-לאומית בין המדינות - בהצלחה רבה. בעשור האחרון, אישרה הקרן ומימנה מעל ל-100 פרויקטים של מחקר ופיתוח משותף בין חברות ישראליות לחברות קוריאניות. בנוסף, לאחרונה, ממשלת קוריאה, באמצעות זרוע ההשקעות של הרשות לפיתוח עסקים קטנים ובינוניים של קוריאה, השקיעה באופן אקטיבי בקרן הון סיכון ישראלית-קוריאנית שמטרתה לסייע לחברות סטארט
חברות קוריאניות רבות פועלות בישראל וחלקן כבר פתחו מרכזי פיתוח ופעילות כגון "סמסונג" וחברות נוספות מפעילות סקאוטרים במשרה מלאה, התרים אחר טכנולוגיות ופתרונות של סטארט-אפים ישראלים. ממשלת ישראל חותרת לחתימה על הסכם סחר חופשי עם קוריאה וסקר היתכנות שנערך ע"י שתי המדינות, בו הובהר כי הסכם כזה יתרום משמעותית לקידום הסחר בין המדינות, כבר נערך.
ניסיון של מספר שנים בצומת המחברת בין חברות ישראליות וקוריאניות, הבהיר לח"מ את גודל הפוטנציאל לשיתוף-פעולה ישיר בין חברות ישראליות וקוריאניות בשלל תחומים. אמנם נכון כי בהיעדר הסכם סחר חופשי, כושר התחרות של מוצרים ישראלים בתחום מוצרי הצריכה נמוך יותר ממוצרים מתחרים המגיעים מאירופה וארה"ב, החתומות על הסכם סחר שכזה ואולם, בתחומי ההיי-טק, על כל שלל תתי הקטגוריות שלו, לישראל פוטנציאל עסקי רב לאור המובילות של ישראל בתחום החדשנות והתוכנה, שבאלו קוריאה, מסורתית, חזקה פחות. כך שלמעשה, גם בהיעדר הסכם סחר חופשי בין המדינות, לחברות ישראליות יכולת גבוהה להתמודד בהצלחה מול מתחרות מאירופה וארה"ב, המציעות מוצרים וטכנולוגיות מתקדמות וחדשניות פחות, שחלקן פשוט אינן מתאימות לאינטגרציה עם מוצרים קוריאניים.
האתגר אינו האם לעשות שיתוף-פעולה בין ישראל לקוריאה, אלא איך לעשות אותו. לשם כך פועל משרד התמ"ת והנספחות המסחרית של המשרד בסיאול, על מנת לסייע לכל חברה או יצואן ישראליים, המעוניינים לפעול ולנתב דרכם בשוק הקוריאני, למצוא שותפים פוטנציאליים לעסקים ולהצליח בקוריאה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם