האס של רומני: פול ראיין
האידאולוג הכלכלי של המפלגה הרפובליקנית רוצה לבטל את הביטוח הממלכתי של אובמה, לקצץ את התקציב בכמעט 20% ולהפחית את מס החברות ואת מס ההכנסה. פול ראיין, שרץ לצד מיט רומני כסגן נשיא ארה"ב, מציג באור חדש את המרוץ לנשיאות ואת הכלכלה האמריקאית
האלטרנטיבה של ראיין, תוכנית בשם "הדרך לשגשוג", היא במידה רבה האג'נדה הכלכלית של הרפובליקנים, והיא מציעה תרופה הפוכה לבעיותיה של ארה"ב: קיצוצים בתקציב, ביטול תוכנית הבריאות מדיקאייד והפחתת מסים.
בראיונות הוא העיד כי למתמחים שלו הוא נוהג לקנות את ספריה של איין ראנד, הפילוסופית הידועה בקידום ערכי הקפיטליזם והאינטלקטואלית שהשפיעה עליו יותר מכל. בראיון בשנת 2003 לויקלי סטנדרד נקב ראיין, כבר אז חבר קונגרס, בשמה ובשמותיהם של הכלכלנים פרידריך האייק ולודוויג פון מיזס כמי שעיצבו את תפיסת עולמו.
המשותף להוגים הללו הוא התפיסה, שאיננה רווחת בקרב הפוליטיקאים בישראל, שהממשלה היא הגורם העיקרי לבעיות החברתיות ולא הפתרון להן. נוכח המשבר הכלכלי העמוק ביותר מאז שנות השפל הגדול והבור התקציבי שארה"ב נקלעה אליו ראיין מבקש בעיקר לקצץ. ההצטרפות שלו לכרטיס לנשיאות של רומני היא קריאת כיוון לכל המפלגה הרפובליקנית.
במובנים רבים ראיין הוא לא רק איש עם תוכנית, הוא התוכנית. לפני "הדרך לשגשוג" שהציג כאלטרנטיבה תקציבית לזו של אובמה בשנים 2011-2012 היה ראיין עוד חבר קונגרס. פופולרי, נמרץ ומוערך - אך רחוק מלהיות מועמד לסגן נשיא ארה"ב.
ראיין, שהנושא התקציבי-כלכלי עומד במרכז סדר היום הפרלמנטרי שלו, לא קיבל הזדמנות אמיתית להבריק מאז נבחר לראשונה לבית הנבחרים בשנת 1998 והוא בן 28 בלבד. בשנתיים האחרונות לכהונת ביל קלינטון עדיין היה פוליטיקאי צעיר, וב-8 שנות הכהונה של בוש היה צריך לסכור את פיו נוכח הבזבוזים שמוביל הנשיא המכהן מהמפלגה שלו. רק בעת כהונת אובמה נקרתה לו שעת כושר בדמות נשיא דמוקרטי תאב הוצאות על רקע משבר כלכלי עמוק. הוא לא פספס את ההזדמנות.
עוד בשנת 2008, כרפובליקני הבכיר ביותר בוועדת התקציב של בית הנבחרים, הוא רקח הצעות אלטרנטיביות לאובמה הכוללות רפורמות וקיצוצים גדולים. ב-2010, כשהרפובליקנים גרפו רוב בבית הנבחרים, נעשה לראש הוועדה והצליח להפוך את הצעת התקציב שלו - שעברה באפריל 2011 ברוב של 235 מול 193 חברי קונגרס - לברירת המחדל הרפובליקנית. כך כתב ראיין מחדש את סדר היום של המפלגה ברוח קפיטליסטית ושמרנית.
"מאז מלחמת העולם השנייה לא היה מועמד שהגיע מבית הנבחרים לתפקיד סגן נשיא", אומר ד"ר אמנון כוורי, מומחה לפוליטיקה אמריקאית בבית הספר לאודר לממשל במרכז הבינתחומי, "הסיבה לכך היא שהמועמדים לנשיאות רוצים בנקים של קולות, ולכן מעדיפים את מי שהוכיחו את יכולתם בהזזת מיליוני ועשרות מיליוני אנשים ולא מאות אלפים שחבר קונגרס צריך לשנע במחוז הבחירה שלו. ראיין מגיע מאזור בחירה קטן בוויסקונסין ואפילו לא בטוח שיכול להביא לרומני את הניצחון במדינה הזאת".
הפוזיציה הייחודית שראיין התמקד בה והמשבר בכלכלה העולמית סייעו לו לבלוט אף שהגיע מבית המחוקקים, הנחשב פחות. בארה"ב ישנה היררכיה ברורה בין הסנאט, שבו שני נציגים מכל מדינה באיחוד האמריקאי (State) ובסך הכל כ-100 סנאטורים הנבחרים פעם ב-6 שנים, לבין בית הנבחרים, הכולל 435 חברים במחוזות בחירה דומים בגודלם אשר מפוזרים על פני ארה"ב ונבחרים פעם בשנתיים. בשל מספרם ואורך כהונתם נחשבים הסנאטורים לבכירים יותר, ואכן לאורך השנים הפרלמנטרים שהגיעו לפסגה היו סנאטורים שקפצו למרוץ הנשיאותי.
ראיין יוצא דופן לא רק בפוזיציה שממנה נבחר למועמד לסגן הנשיא - תפקיד שמחזיקים בו בדרך כלל מושלים וסנאטורים - אלא גם בגילו הצעיר, בדעותיו ובתחביביו המיוחדים שהספיקו למשוך אש. כך למשל סיפר ראיין לאתר פוליטיקו כי שיעור השומן בגופו הוא 6% בלבד פרי אימונים יומיים מפרכים, באינטרנט מתרוצצות תמונות שלו לצד איילים שצד בעצמו והוא נוהג לדוג דגים באמצעות ידיו החשופות בלבד.
"מועמד כמו ראיין לא ניתן לראות בישראל
"אם רוצים להמשיל את ראיין לפוליטיקאי ישראלי, יו"ר העבודה שלי יחימוביץ' - שאמנם האידאולוגיה שלה הפוכה לשלו - הכי דומה לו מבחינת הלהט והמיקוד ברעיונות הכלכליים", אומר העברי. "העובדה שהציבור לא רואה אותה כמועמדת ריאלית לראשות הממשלה אומרת דרשני. הקונפליקט האיראני, יחסי החוץ, הביטחון ואפילו החינוך הם נושאים חשובים יותר לציבור הישראלי מאשר רעיונות כלכליים. המחאה החברתית של השנה שעברה היא דוגמה לכך - אנשים התלוננו על מחירי הקוטג' והדיור, אך לא קמו רעיונות ותפיסות כלכליות מנומקות על רקע המחאה. ראיין והשיח שהוא מייצג הם תופעות שאנחנו יכולים רק לייחל להן. אנחנו עדיין לא שם".
לפני הכל ראיין רוצה קיצוץ עמוק בתקציב הפדרלי. על-פי תוכניתו, עד 2015 יקטן חלקו של הממשל בכלכלת המדינה מ-24% מהתוצר ל-20%, והדבר יתבע קיצוצים רחבים בכל התחומים לבד מהביטחון. בתרגום למציאות הישראלית: קיצוץ של 16.6% כמו זה שמציע ראיין שקול להפחתה של כ-60 מיליארד שקל - יותר מפי ארבעה מהסכום שיכניסו העלאות המסים והקיצוצים שהשית שר האוצר יובל שטייניץ.
ראיין מעוניין להקטין את חלקה של הממשלה בתוצר ללא יותר מ-10% עד שנת 2050. הרכיב מעורר המחלוקת בתוכנית הוא ככל הנראה החיתוך במדיקאייד, תוכנית סיוע לשכבות סוציו-אקונומיות חלשות. אובמה הרחיב אותה כך שייכללו בה גם אזרחים המצויים בקרבת קו העוני, וראיין מבקש לבטל את ההרחבה.
עוד על הכוונת: ביטול תוכנית הבריאות של אובמה, אובמקייר, אשר מסדירה ביטוח בריאות לכל אמריקאי, ושינוי מהפכני בתוכנית מדיקייר לביטוח בריאות של הממשל הפדרלי, המציעה כיסוי ביטוחי למוגבלים ולאמריקאים שכבר מלאו להם 65. הזדקנות האוכלוסייה וההתייקרות הנמשכת של שירותי הבריאות צפויים, בהיעדר תמורות משמעותיות בתחום, להוביל לזינוק של מאות מיליארדי דולרים בעלות התוכנית, וראיין מבקש לבלום את התוכנית.
על-פי ההצעה, הגיל המינימלי המזכה בהטבות בריאות יעלה בהדרגה ל-67, ובשנת 2022 תבוטל ההשתתפות של כל מי שעדיין לא נכלל בה. במקום כיסוי ביטוחי ציבורי יקבלו האמריקאים ואוצ'רים שאיתם יוכלו לרכוש ביטוח פרטי.
עוד מבקש ראיין לשנות מהיסוד את המיסוי: לחסל את מדרגות המס הקיימות ולהנהיג שתי מדרגות, 10% ו-25% בלבד. כך מערכת המיסוי תהפוך פרוגרסיבית הרבה פחות והמיסוי יהפוך נמוך יותר. על-פי התוכנית, מס החברות האמריקאי, ששיעורו 35%, יתכווץ ל-25% בלבד.
הרעיונות של ראיין הופכים אותו לנער הפוסטר של תנועת מסיבת התה, המקיפה עשרות מיליוני אמריקאים המבקשים ליברליזם כלכלי. הדמוקרטים מקווים כי המסרים המחודדים של ראיין יתגלו כמחודדים מדי, והרפובליקנים רוצים למכור תוכנית חדשה לאמריקה. בנובמבר הקרוב יתגלה אם המעצמה הגדולה בעולם החליטה לשנות כיוון.
"מומחים רבים סבורים כי לרוב הבחירה בסגן הנשיא לא משפיעה משמעותית על התוצאה הסופית של הקמפיין", אומר כוורי ומציין כי במקרה של ראיין - הכלל הזה לא תקף. "הבחירה הזאת מגדירה מחדש את המסע של רומני לנשיאות. גם אם אנשים יבחרו בו כשיגיעו לקלפי ולא בראיין, התדמית שלו תיצבע על-פי ההחלטה הזאת, שממצבת אותו כמושיע האמיתי של הכלכלה. עד עכשיו הוא טען שיש לו אג'נדה כלכלית, אבל לא היה ברור מה בדיוק הוא מציע. כעת הוא צועק 'אני רץ על הטיקט הכלכלי, ויש לי מה למכור'".
לטענת כוורי הקמפיין משתנה כבר עכשיו. "אובמה מתחיל להמעיט בביקורת על רומני בנוגע להחזרי המס ולחוסר העקביות שלו ועובר מהאישי לעקרוני - כעת יש אג'נדה להתקיף. על רקע ההצטרפות של ראיין הפך מרוץ הבחירות כולו לאידאולוגי הרבה יותר", אומר כוורי.
"עכשיו מדובר בבחירות קוטביות מאוד מהבחינה הזאת", הוא מסביר, "אובמה נבחר לנשיאות כי רקורד ההצבעה שלו היה בין הליברלים ביותר בקונגרס, ואילו רקורד ההצבעה של ראיין הוא מהשמרניים ביותר. אמנם ראיין הוא לא המועמד לנשיאות, אבל הסיבה שהוא נבחר היא בדיוק זו - למצב את הקמפיין כלעומתי לתפיסות שמייצג ממשל אובמה".
כך, למרות התוכנית הסדורה שמביא ראיין לשולחן, הוא נמדד בסופו של דבר בפרמטר אחד: האם יסייע לרומני לנצח את אובמה או יהווה מכשול ביום הבחירות? הפובליציסטים האמריקאים חלוקים גם כאן - בדרך כלל על-פי הנטיות הפוליטיות הקודמות שלהם.
"בחירה אמיצה לא תמיד עובדת", פוסק פיטר ביינארט הליברלי בדיילי ביסט ומציין כי אופן הפעולה המפתיע אולי עובד בסרטים הוליוודיים אבל לא בחיים האמיתיים וכי האמריקאים לא יאהבו את הדעות הלא קונבנציונליות של ראיין.
ג'ורג' וייל, אחד הפרשנים השמרנים החשובים באמריקה, פסק כי הבחירה של רומני בראיין מסייעת לו להפוך את המרוץ הזה למה שהוא צריך להיות עבור הרפובליקנים: כזה שמתרכז בתוכן, במשמעות ובפתרונות ראויים שאובמה לא הצליח להציג במהלך נשיאותו.
זה החתך לגבי רוב הפרשנים: במאמר המערכת שלו הניו-יורק טיימס הליברלי מציין כי התוכנית של ראיין "רעילה", ואילו בוול סטריט ג'ורנל השמרני מריעים לרומני על שמיקד את הבחירות בדברים החשובים באמת.
ג'ייקוב וייסברג מהמגזין האינטרנטי סלייט סבור שכדאי לנו להקדיש תשומת לב מיוחדת לראיין, שעשוי להיות אחד מסגני הנשיא החשובים ביותר בהיסטוריה האמריקאית. "כשקרא רומני לראיין וביקש להציג אותו, מעד בלשונו וזימן את 'הנשיא הבא של ארה"ב'. אי אפשר שלא לראות בטעות הזאת פליטת פה פרוידיאנית. בבחירה בפול ראיין הוציא רומני במיקוד חוץ את התוכן של הקמפיין לאדם שמייצג את ההפך ממנו: איש רעיונות שמרני, עקבי וחד. מעכשיו ראיין הוא הראש של הקמפיין הרפובליקני, רומני הוא הגוף".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם