"המדינה הבינה שיש בעיה בחקר קידוחי הגז"
המרכזלחקר הים, שאת הקמתו יזם נשיא אונ' חיפה פרופ' אהרון בן זאב, אמור לסייע בפיקוח על תעשיית הקידוחים וליצור מומחים וחוקרים עצמאים, אך עדיין קיים חוסר בהירות בנוגע לתקצובו בעתיד
פרופסור אהרון בן זאב. "יש בעיה בחקר קידוחי הגז". יחסי ציבור
המרכז הלאומי החדש, שבראשו יעמוד פרופסור צבי בן אברהם, מוקם כ-3 שנים לאחר גילוי מרבצי הגז הטבעי במאגר תמר וצפוי לתת מענה למחסור החמור באנשי אקדמיה ומומחים מתחומי האנרגיה, המשפט, הכלכלה הימית והגאופיזיקה. בעקבות גילוי מרבצי הגז הגדולים, הפרויקטים שיוצאים לדרך והיעד לפיו בעתיד כ-80% מייצור החשמל יתבססו על משאבים טבעיים, מדובר בצעד הכרחי. לשם המחשה, בשנת 2003 כמעט לא נעשה בישראל שימוש בגז טבעי, ואילו ב-2010 הגיע השימוש בגז להיקף של כ-BCM 5.2 בשנה. עד שנת 2030 צפוי המשק הישראלי להשתמש בכ-BCM 18 בשנה.
פרופ' בן זאב מבהיר כי הרעיון להקמת המרכז עלה לפני 5 שנים בעקבות הקמתם של מתקני התפלה לאורך החופים. עם זאת, רק נוכחותה המסיבית של תעשיית הקידוחים ב-3 השנים האחרונות דחפה את הממשלה לצעדים מעשיים.
"איני יודע מה גרם להזנחה של הנושא עד היום, אך כעת מדובר בנושא קריטי. אם חס וחלילה יהיה זיהום מדליפת נפט,
המומחים מעריכים שמה שיקרה אצלנו יהיה גרוע יותר ממה שקרה במפרץ מקסיקו, כי אצלנו מדובר באגן סגור ולא בים פתוח. השאלה הסביבתית הזאת מחייבת מחקר, היערכות וגם שיתוף פעולה מחקרי, שקיים היום בחלקו עם מדינות שכנות".
ההתעוררות האקדמית נולדה בין השאר בשל דוח ראשון מסוגו שפרסמה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לפני כשנה. בדוח קראה האקדמיה לממשלה להיערך לנושא קידוחי הגז והנפט ברמה של תוכנית חירום לאומית. "בקהילה האקדמית אין כמעט חוקרים עצמאים בעלי שם בתחומים הדרושים, ובמקביל חסר שיתוף של המערכת האקדמית מצד גורמי הממשלה והתעשייה. חלק גדול מהידע הגאולוגי חסוי ומצוי בידי הגורמים המסחריים", צוין בדוח, שהוצעה בו תוכנית בת 5 שנים המיועדת להכשרת כ-100 אנשי מקצוע והקמת שני מרכזי מחקר באקדמיה בשיתוף התעשייה.
את המרכז הלאומי החדש תקים כפרויקט אקדמי מקיף אוניברסיטת חיפה בקונסורציום של 8 מוסדות מחקר. ברשימה ניתן למצוא גם את הטכניון, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון, מכון ויצמן, המכון הגאולוגי והמרכז לחקר ימים ואגמים. עלות הקמתו מוערכת ב-60 מיליון שקל עבור 3 השנים הראשונות להפעלתו, אך כפי שמתריע בן זאב, אין כל ודאות באשר להמשך תקצובו. "הכסף שמוקצה כרגע, שיגיע מהמוסדות עצמם ומהמועצה להשכלה גבוהה, הוא לא כסף גדול. אני מניח שלאור חשיבות הנושא יתווספו מקורות חיצוניים, אבל אני בהחלט קורא לממשלה להקצות סכומים נוספים", הוא אומר.
מה באשר לאפשרות שחלק מרווחי החברות יוקצו לטובת מחקר אקדמי?
"בהחלט חשבנו על האפשרות, אבל רווחים אלה יגיעו רק בעוד כמה שנים".
בימים אלה רוכשת האקדמיה, בסיוע המדינה, ספינת מחקר ראשונה בעלות של 20 מיליון שקל שתוכל לראשונה לבצע מחקרים במים עמוקים. "עד היום היתה לישראל ספינת מחקר אחת, אך היא ישנה ויצאה משימוש. אם עד עכשיו את כל התסקירים התת-ימיים ביצעו התעשייה וגורמים מחו"ל, כעת תהיה למדינה ולאקדמיה אפשרות לערוך סקרים משלה".
עם זאת, גם באשר לתפעולה של הספינה אין ודאות תקציבית. "הממשלה הלכה לקראתנו ברכישת ספינת המחקר והקצוות נסגרים בימים אלה מול משרד האוצר, אך ישנן הוצאות לתפעול הספינה ואנחנו צריכים לחפש מקורות", מבהיר בן זאב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם