הבורסה מציגה: חצי חינם בהזדמנות
ראש הממשלה הבטיח להילחם בעודף הרגולציה, אבל יצא לחופשה. בינתיים עיסקאות שכבר סוכם עליהן בסכנת ביטול, קונים דורשים התאמות מחיר ושר האוצר נואם יפה אך אינו עושה דבר
גם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל טען השבוע שרגולציית היתר חוסמת את כניסתם של משקיעים זרים לישראל, אך בינתיים שום ועדת מומחים רגולטורית לא פורקה, ואף אחת מבעיות הרגולציה המוגזמת, שבמגזר העסקי מלינים עליה רבות, עדיין לא טופלה.
נתניהו יצא השבוע לחופשתו השנתית, והפעם העדיף לבלות בביתו. עד שישוב כל הנחיה רגולטורית שביקר לא תבוטל. ישיבת הממשלה שהיתה אמורה להיערך בתחילת השבוע בוטלה, והדיונים על תקציב 2013, הכוללים שיחות על הגזירות השונות, יתקיימו רק אחרי החגים.
באוצר ממשיכים לעבוד כרגיל. השבוע כינס שר האוצר כמה ישיבות לקידום רפורמות מבניות, ואלה ייושמו באמצעות חוק ההסדרים אם וכאשר יחליט ראש הממשלה לקדם את דיוני התקציב. הנהלת האוצר לקחה פסק זמן מענייני התקציב לטובת דיון רב-משתתפים בהשלכות של משבר גוש היורו על המשק.
במקביל ממשיך שר האוצר יובל שטייניץ בסדרת פגישותיו עם שועי עולם. השבוע נפגש שטייניץ עם משלחת אנשי עסקים אמריקאית בראשות בוב מקדונלד, נשיא ענקית מוצרי הצריכה פרוקטר אנד גמבל. בתחילת ספטמבר ייצא לכנס משקיעים בניו-יורק בתקווה לעודד את בואם של הזרים לישראל.
בנאומים שהוא מיטיב לשאת מפיץ שר האוצר סיסמאות על חשיבותו של המגזר העסקי לצמיחת המשק ומזהיר מפני "שפיכת המים עם התינוק". אבל דיבורים לא מחוללים השקעות והמעשים לא מורגשים בשטח.
הנתונים המפתיעים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אשר משקפים צמיחה ברבעון השני (3.2%)מחפים על ההחמרה במצב המשק. חברות שנקלעות לקשיים או מיישמות תהליכי התייעלות נאלצות להיפרד מעובדים: 150 מעובדי מפעל פניציה בגליל מצויים בסכנת פיטורים. להם יש להוסיף 130 מעובדי אקסטרא פלסטיק, עשרות מעובדי מוטורולה מוביליטי, עשרות עובדים ממוקד שירות הלקוחות של פלאפון, עובדים בחברת פילת, 150 מעובדי ערוץ 10 ועוד. על-פי נתוני שירות התעסוקה, מספר המובטלים צמח ביולי ב-16 אלף.
המצוקה העסקית נובעת מהיעדר נזילות ומקיפאון כמעט מוחלט של שוק האשראי החוץ בנקאי. הבנקים זהירים הרבה יותר במתן אשראי, וגם הגופים המוסדיים, שבעבר היו פזרניים להחריד במימון עיסקאות, שינו פאזה ועברו לצדו השני של המתרס: הם לא משתתפים בהנפקות ציבוריות של אג?ח קונצרניות ובוררים את ההנפקות הפרטיות בפינצטה. הבורסה לני?ע חדלה לשמש זירת היכרויות בין צרכני האשראי לבין נותני האשראי.
בניגוד למשבר 2008, אז מיהרו בנק ישראל והאוצר להתעשת למרות פתאומיותו, המשבר הנוכחי פועל כמו סם הרדמה. ענפים שלמים לוקים בניוון שרירים וישנו הרושם שאיש אינו מתעורר. בגלל מחזורי המסחר הדלילים חדל שווי המניות בבורסה לשמש אומדן סביר למה שמכונה "קונה מרצון ומוכר מרצון". כבר נעשות עיסקאות שמחירן גבוה בעשרות אחוזים ממחיר השוק.
השחיקה הנמשכת בשווי השוק של החברות הנסחרות במדד תל-אביב 100 הפכה עיסקאות שנחתמו עקרונית לפני כמה חודשים ללא רלוונטיות בגלל המשך הירידות בבורסה. חברת האצ'יסון הודיעה השבוע על ביטול העיסקה לרכישת סקיילקס, בעלת השליטה בפרטנר. בעקבות השחיקה בפרטנר הגיעו בהאצ'יסון למסקנה שזול הרבה יותר להשתלט על חברת הסלולר במישרין ולא באמצעות סקיילקס.
שלמה אליהו, שרק לפני חודשים ספורים הגיע להסכם לרכישת מגדל מג'נרלי האיטלקית, קיבל אף הוא רגליים קרות. שחיקתן הנמשכת של מניות מגדל ומחיקת יותר ממיליארד שקל משווי העיסקה עודדו אותו לדרוש מקצה שיפורים. ספק אם יקבל את מבוקשו, כך שגם עיסקה זו עומדת על כרעי תרנגולת.
רמי שביט, בעל השליטה במשביר לצרכן שרכש את אופיס דיפו בימי שפע של מימונים, נאלץ השבוע להיפרד ממנה ללא תמורה רק כדי שנטל החובות לא ירבוץ עליו. לצחי פישביין, מנהלה שרכש אותה, צפויה משימה לא פשוטה, שיפור הנזילות.
גאון אחזקות, שנקלעה אף היא למצוקת מזומנים, מחפשת בנרות משקיע שיצליח להנשים אותה.
אחד ממנהלי חברות הביטוח ששקל לנקוט מהלך עסקי חשוב סיפר לי שבימים האחרונים החליט לוותר עליו. "הוציאו לי את החשק. אפשר לקרוא לזה כתף קרה מצד הרגולציה או תקשורת לא מפרגנת. המגזר העסקי מצטייר בחודשים האחרונים באור שלילי ולא משנה מה הוא עושה. בעיתוי הנוכחי ועד להודעה חדשה לא משתלם לקחת סיכונים. את המחיר משלם המשק".
גופי ההשקעה שיכולים להרשות לעצמם לשלוף צ?ק של מאות מיליוני שקלים עבור רכישת חברה במחיר מציאה ולהתעלם מהסביבה העסקית העוינת הופכים לפרחי בר נדירים. עמם נמנים משקיעים זרים הקונים חברות הפועלות בחו?ל או משקיעים פרטיים אמיצים.
אחד מהגופים הבודדים שעדיין נמצא בישראל כדי להמשיך ולהשקיע הוא קרן ההשקעות פימי. אחד מתחביביו של מנהלה ישי דוידי, שהשלים באחרונה גיוס של 850 מיליון דולר, הוא ריצת מרתון. בתחום העסקים הוא רץ למרחקים ארוכים. מצוקת האשראי היא ההזדמנות שלו להשיג מדליה אולימפית.
לפני שהדוחות הכספיים של הבנקים, שיפורסמו בסוף השבוע הבא, רואים אור, מיהרו מיטב האנליסטים לחדד את עפרונותיהם הפיננסיים ולשגר המלצות קנייה לבנקאיות. זה אחר זה כתבו רוני בירון מבנק ההשקעות UBS, דן הרוורד מדויטשה בנק, אלון גלזר מלידר ועדי סקופ מבית ההשקעות איי.בי.איי על הזדמנות הקנייה הנדירה ועל הכסף המונח על הרצפה.
המלצות חמות במיוחד ניתנו לבנק דיסקונט, שאיבד מתחילת 2012 כרבע מערכו. מניותיו, הנסחרות ב-40% מהונו העצמי, מעוררות חשק לקנות, אבל מי שכבר קנה נכווה. מה אפשר לעשות כשרצונם של בעלי הבנק להיפטר מאחזקותיהם רובץ כעננה מעל מניותיו?
המלצות הקנייה למניות הבנקים שוגרו גם לפני כמה חודשים, אבל מאז המשיכו המניות להישחק ולהישחק. אז מדוע לרוץ ולקנות היום? מניות הבנקים ספגו בעבר טלטלות, בעיקר במשברים קשים (כמו ב-2003-2002).
לאווירת ההאטה הנוכחית ניתן להוסיף את מכת הרגולציה, שבמסגרתה לא עובר יום ללא הנחיה הנוגעת למדיניות האשראי, לעמלות, ליעילות הקצאת ההון או למדיניות החשבונאית.
אין רגע דל בפעילות הרגולטורים, ובראשם המפקח על הבנקים דודו זקן. השבוע הוא פרסם טיוטת הנחיה המחייבת את הבנקאים להפחית סדרת עמלות שהינן גבוהות לטעמו. ההפסד מההנחיה נאמד ב-750 מיליון שקל.
עוד קודם לכן דנה הוועדה בראשותו בהמלצות להגברת התחרותיות בענף. יישום חוק מראני לניהול בנקים ללא גרעין שליטה עודד את הדירקטורים לנהוג כראש קטן. דירקטוריון בנק לאומי, שהיה הקורבן הראשון של הרגולציה זאת, מזכיר הנהלת אוניברסיטה שיש בה הרבה פרופסורים.
בתחילת 2012 הוציא הבנק המרכזי הנחיה נוספת המאלצת את הבנקים לשפר את יציבותם הפיננסית (הוראות בזל). הבנקים הגדולים נדרשו להגדיל את הלימות ההון ל-10% והבנקים הבינוניים ל-9%. בשנתיים הקרובות תימנע מהם האפשרות לחלק דיווידנדים, ויכולתם להעניק אשראי תצומצם.
גם הרגולטורים האחרים חסרי מנוח. הממונה על שוק ההון, פרופ' עודד שריג, הגביל ל-5% את שיעור ההשקעה של הגופים המוסדיים בניירות ערך בנקאיים (שטרי הון ומניות). ההנחיה תצמצם את יכולתם לגייס הון.
יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, שהודה השבוע שרגולציית היתר פוגעת במשקיעים הזרים, הציע לקצץ את עמלות ההפצה שהבנקים גובים ממנהלי קרנות הנאמנות. משמעות ההחלטה היא אובדן הכנסות של 120 מיליון שקל בשנה.
במהלך השבוע דרשה רשות ני"ע מקרנות נאמנות שמיהרו להעלות את דמי הניהול לבטל את ההחלטה. ייתכן שבימים כתיקונם הבנקים היו מסוגלים לעכל את ההנחיות החדשות, אך מטר ההוראות ניחת בתקופה לא שגרתית שבה ההאטה במשק מתגברת, מפעלים נקלעים לקשיים והכלכלה העולמית במשבר.
על רקע כל זה החשק של הבנקים ליטול סיכונים כדי להגדיל את הרווחיות שואף לאפס. זה נכון שבעתיים כשההצלחה אינה גוררת תגמול כספי למנהלים. אם כך, אין סיבה להשתומם שהמלצות הקנייה החמות למניות הבנקים אינן מרגשות את המשקיעים המוסדיים.
איש העסקים אילן בן דב לא פילל למכה הקשה שספג מענק ההשקעות הסיני האצ'יסון. נציגיו הודיעו על ביטול רכישת פרטנר (אמצעות סקיילקס). אין בכלל ספק שקופות הגמל, הפנסיה והביטוח - המשקיעים המוסדיים - ספגו מכה קשה לא פחות.
במסגרת העיסקה המקורית הוצעה למוסדיים לפני כ-3 חודשים תספורת "סבירה" של 15% מחובה של סקיילקס לבעלי האג"ח (כ-1.8 מיליארד שקל). המוסדיים , ובראשם בית ההשקעות פסגות, שהזרים לאג"ח של סקיילקס 224 מיליון שקל, התחפרו בעמדתם המיליטנטית. הם דחו ודחו את ההצעות להסדר חוב עד שלסינים נשבר.
המשקיעים באיגרות החוב של סקיילקס יכולים רק להתגעגע לתספורת המקורית. הם חייבים לקוות שהתספורת החדשה לא תגיע לשורשי השיער. ומדוע? סקיילקס מחזיקה ב-44.5% ממניות פרטנר. 12% ממניות אלה משועבדות לטובת האצ'יסון בגין חוב של 300 מיליון דולר. חלק נוסף מהמניות משועבד לטובת חלק מבעלי האג"ח.
נאמר שהמוסדיים יקבלו נתח ממניות פרטנר במסגרת הסדר החוב החדש, האם הם באמת מסוגלים להשפיע על המהלכים האסטרטגיים של חברת הסלולר? האם הם לא עלולים לאבד את מעמד המס הייחודי? האם פסגות, איי.בי.איי וילין לפידות יקימו מחלקה חדשה לניהול חברות שייפלו לידיהם כחלק מהסדרי החוב?
סביר יותר להניח שבהזדמנות הראשונה ימהרו המוסדיים למכור את אחזקותיהם למרבה במחיר, כפי שהבנקים עשו במניות בזק לפני כמה שנים. ומי הוא הקונה הפוטנציאלי של פרטנר הנמצא בסביבה הקרובה? חברת האצ'יסון כמובן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם