המינהל יזכה מושבים ב-170 אלף שקל בגין כל דונם שהופקע
לאחר מערכה משפטית בת יותר מ-4 שנים קבע העליון כי המושבים חרות וכפר הס יקבלו פיצוי הגבוה פי חמישה מהנהוג
כפר הס. המושבים זכו להכרה. צילום: אלי דסה.
ראשית הפרשה בשנת 1958, עת השקיעו חברי המושבים את עיקר עלות רכישת קרקע שנועדה לנטיעת פרדסים. הנהלת המושבים העבירה את הבעלות על הפרדסים לקרן הקיימת לישראל מתוך אידאולוגיה כי זו תשמור עבורם על הקרקע ותמנע ספסור בה.
בשנות ה-90 שינה המינהל את ייעודם של הפרדסים לשכונות
מגורים ואף חתם עם המושבים על הסדר המזכה אותם בפיצוי של 27% מערך הקרקע. לדאבונם של המושבים, ההחלטה שלפיה נקבע ההסדר בוטלה בשנת 2002 בבג"ץ הקשת המזרחית. מאז נוהג המינהל להציע פיצוי של 30 אלף שקל בגין שינוי ייעוד קרקע חקלאית, ללא התייחסות לשווי הקרקע לאחר שינוי הייעוד ובהתעלם מהשקעותיהם של המושבים ברכישת הקרקע.
בית המשפט המחוזי מרכז דחה הן את תביעתו של מושב חרות, שהוגשה באמצעות עורכי הדין שאול ראובני ו עופר נועם, והן את תביעתו של כפר הס, שהוגשה באמצעות עורכי הדין עופר נועם וערן בן עזרא, וסירב להכרה בהשתתפותם ברכישת הקרקע. המושבים ערערו לבית המשפט העליון, שכבר בדיון המקדמי הביע את דעתו כי אין להתעלם מהזכויות ההיסטוריות של שני המושבים, וזאת לאור השתתפותם של המתיישבים ברכישת הקרקע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם