הדרך הקלה
האתגר האמיתי מבחינת מקבלי ההחלטות הוא ליצור מקומות עבודה יצרניים ואיכותיים
המספרים ששירות התעסוקה או הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמים עלולים לבלבל, ולא תמיד ניתן להבין מהי המגמה המעניינת יותר העולה מהם: מספר המובטלים, מספר המובטלים הכרוניים, מספר המועסקים, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ועוד.
מבחינת מצב המשק המספר הרלוונטי ביותר הוא שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, הנגזר ממספר מבקשי העבודה. ככל שמספרם של אלה גבוה ההשפעה על מצב המשק חיובית יותר. מבחינה זו שר האוצר צודק. אם ב-3 השנים האחרונות נוצרו יותר מ-300 אלף משרות חדשות זהו הישג בלתי
רגיל לכלכלה. אגב, שיעור האבטלה בישראל בהשוואה לעולם עדיין נמוך יחסית, ומסתכם ב-7.2% מכוח העבודה.
הסיבה לשיעור הנמוך יחסית של ההשתתפות בכוח העבודה היתה בשנים האחרונות הסקטור החרדי והערבי. נכונותם של אנשי סקטור זה לצאת לעבודה היתה נמוכה ורבים מהם העדיפו להיות סמוכים על הקופה הציבורית. אלא שבשנים האחרונות ניכר שיפור וחלקם של מגזרים אלה במעגל העבודה גדל. עקב כך גם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שהיה בשנים האחרונות מתחת ל-60%, חצה השנה לראשונה את הרף הזה.
האתגר האמיתי מבחינת מקבלי ההחלטות הוא ליצור מקומות עבודה יצרניים ואיכותיים לאלה המעוניינים להצטרף למעגל העבודה. מהלך זה צריך להיעשות באמצעות פעולות הכשרה מקצועית ומציאת מסלולים ייחודיים לחרדים ולבני המיעוטים.
הדרך הקלה ביותר היא לנפח את הסקטור הציבורי ולצרף לשם את מחפשי העבודה, אולם האתגר האמיתי הוא למצוא עבודות בנות קיימא שיוכיחו את עצמן לאורך זמן.