מחיר הבנזין בישראל - בין הגבוהים במדינות ה-OECD
מרכז טאוב: מחיר חבית נפט בשקלים זהה היום למחיר חבית ביולי 2008. אולם מחיר ליטר בנזין צפוי לעלות מעל 8.2 שקלים בספטמבר לעומת 7 שקלים ביולי 2008
עוד עולה מהמחקר של מרכז טאוב כי רק המסים על ליטר בנזין בישראל גבוהים מכל שאר המרכיבים יחדיו (מחירי הנפט, הזיקוק, ההובלה, השיווק והרווחים). כמו כן, המס על ליטר בנזין בישראל גבוה יותר מהמחיר הכולל של ליטר בנזין לצרכן האמריקאי. המסים על הבנזין בישראל גבוהים מהמסים ב-16 מתוך 21 מדינות OECD אחרות, ואילו המרווחים בישראל גבוהים מ-18 מדינות.
מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל מפרסם ממצאים ראשונים ממחקר חדש בנושא מחירי הבנזין שיופיע בדוח מצב המדינה 2011-2012, שיצא לאור בקרוב. עורך המחקר פרופ' דן בן-דוד, מנהל מרכז טאוב וכלכלן באוניברסיטת תל אביב, אומר ש"הממצאים מאוששים את התחושה שיש לרבים בארץ: מחירי הבנזין בישראל גבוהים במידה יוצאת דופן – גם לעומת העבר וגם לעומת מדינות אחרות".
לא רק העליות במחיר הנפט גרמו להתייקרות הבנזין במהלך העשור האחרון. למעשה, המחקר של מרכז טאוב מראה שבארבע השנים האחרונות, מחיר הנפט כלל אינו קשור להתייקרות הבנזין בישראל. מחיר הנפט בדולרים היום נמוך ב-18 אחוז מהמחיר ביולי 2008. בגלל פיחות בשער החליפין של השקל, מחירה של חבית נפט בשקלים זהה היום למחיר חבית ביולי 2008. למרות זאת, ב-1 בספטמבר השנה מחירו של ליטר בנזין צפוי לעלות ל-8.20 שקלים, לעומת 7 שקלים ביולי 2008.
לדברי פרופ' בן-דוד, הסיבות לגידול של 1.20 שקלים במחיר ליטר בנזין הן כולן מתוצרת כחול-לבן: "בזמן שמחיר הנפט ירד במונחים דולריים, המרווח שמקבלות חברות הזיקוק, ההובלה וההפצה בתוך ישראל גדל ב-34 אגורות לליטר, וממשלת ישראל הגדילה את המסים המוטלים על ליטר בנזין ב-88 אגורות לעומת יולי 2008".
המסים על הבנזין
במחקר נמצא כי מס הבלו, שעמד על כ-2.50 שקלים (במחירי 2010), היה יציב יחסית – וגבוה במידה ניכרת ממחירי הנפט שעלו בתלילות – בסוף שנות התשעים ובתחילת שנות האלפיים. ממשלת ישראל לא ניסתה למתן את העליות הניכרות במחירי הנפט על ידי הורדת מסים ולו במעט. למעשה, תכונות המע"מ (המוטל באופן יחסי) פעלו בכיוון ההפוך: ככל שעלה מחיר הנפט, כך גדלו תקבולי הממשלה מגביית מע"מ על הבנזין – מה שהבטיח שסך המסים על הבנזין תמיד היה גבוה ממחיר הנפט, גם כאשר מחירי הנפט היו בשיאם.
למרבה האירוניה, אף שמס הבלו הושאר ללא שינוי כאשר מחירי הנפט עלו, הוא לא נשאר קבוע כאשר
בתגובה למחאות קיץ 2011, החליטה הממשלה להוריד את הבלו בעשרה אחוזים עד יעבור זעם. כעבר חודשיים, באוקטובר 2011, הבלו שוב הועלה – ל-2.83 שקלים לליטר (במחירי 2010).
לפי המחקר של מרכז טאוב, ב-14 השנים האחרונות (מאז ינואר 1998), סך המסים על ליטר בנזין עלו ב-21 אחוז לאחר ניכוי האינפלציה – עם גידול של 12 אחוז (במונחים ריאליים) בתקבולים ממס הבלו וגידול ריאלי של 56 אחוז בתקבולי הממשלה מהמע"מ.
השוואה ל-21 מדינות OECD אחרות
מחקרו של פרופ' בן-דוד מוצא שהמסים על הבנזין בישראל גבוהים מהמסים בכשלושה רבעים מהמדינות המערביות הנכללות בהשוואה. כאשר לוקחים בחשבון את הפערים בהכנסות לנפש במדינות השונות, מתברר שהמס הממוצע על הבנזין במדינות אלה היה נמוך ב-35 אחוז מהמס בישראל. למעשה, המס בישראל היה גבוה מהמס ב-19 מתוך 21 המדינות האחרות.
לדברי דן בן-דוד, "רק המסים על ליטר בנזין בישראל (4.01 שקל) היו גבוהים מסך העלות של ליטר בנזין לצרכן האמריקאי (3.57 שקל) ב-2011".
מסים על הבנזין ותשתית התחבורה
ממשלות יכולות להיעזר במסים על הבנזין ככלי לעידוד הציבור להשתמש בתחבורה ציבורית לעומת כלי רכב. אך בניגוד למדינות אחרות, שקיימות בהן חלופות מסילתיות רבות, הפיגור בהשקעות בנושא זה בישראל, שנמשך עשורים, הניב מחסור משמעותי בחלופות כאלה. כתוצאה מכך, מספר כלי הרכב לנפש גדל ב-49 אחוז מאז 1990 והצפיפות על הכבישים עלתה ב-70 אחוז באותה תקופה. לפי פרופ' בן-דוד, "בהיעדר חלופות תחבורתיות משמעותיות בישראל, מסים על הבנזין לא יכולים להוות כלי משמעותי להקטנת השימוש בכלי רכב – והעלאתם גורמת בעיקר לסבל האוכלוסייה".
מרווחים
המחקר של מרכז טאוב מראה שהמרווח בישראל בין עלות מרכיב הנפט למחיר הבנזין לפני מסים – כלומר, המרווח שמכסה את עלויות הזיקוק, ההפצה והרווחים – גבוה מהמרווחים המגבילים ב-18 מתוך 21 מדינות ה-OECD. המרווחים במערב נמוכים ב-38 אחוז בממוצע מהמרווחים על ליטר בנזין בישראל
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם