מי יסדר את הסדרי החוב?
פרופ’ אמיר ברנע, יועץ הסדרי חוב בכיר, גורס שלמערכת המשפטית חסרים הכלים לטיפול יעיל בהם. למשקיעים המוסדיים הוא ממליץ לפעול באחריות ולא למהר לשלוף את חלופת הפירוק
הוא הרופא המנסח את המרשם לטיפול בתחלואות הפיננסיות, והמשקיעים המוסדיים מחליטים אם לבלוע את התרופות שלו. בין השאר מדובר בדלק נדל"ן, בקמן, בסקיילקס ובדוראה. הסדר הנושים המפורסם ביותר שהתווה היה של אפריקה ישראל שבבעלות לב לבייב.
הסדרי החוב הם הסיפור החם של שוק ההון. בשבוע האחרון צברה הסוגיה תאוצה בעקבות הערת עסק חי בדוחות אי.די.בי אחזקות, שהיתה טריגר למחלוקת בין מחזיקי האג”ח בשאלה אם להסכים שהקונצרן יפרע להם כמתחייב 35 מיליון שקל.
"החקיקה הנוכחית אינה ערוכה לטפל בכל ההיבטים של הסדרי החוב", שולף ברנע תובנה מיידית, "תקדימים שנקבעו בבתי המשפט, מרביתם בידי השופטת ורדה אלשיך, לא עוגנו בחקיקה. בחוק התספורות נקבע שיועץ מומחה ילווה את הסדר החוב, קביעה שעלולה לסבך את העסק. אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, בוחן את עדכון החקיקה. צריך לאמץ בישראל את הליך הקפאת ההליכים המקובל בארה”ב, המכונה צ’אפטר 11".
סעיף 350 בחוק החברות מאפשר להן לפנות לבית המשפט בבקשה להסדר או להקפאת הליכים. אז מה הבעיה?
"כשאפריקה ישראל ביקשה הסדר היו בקופתה מספיק מזומנים לתשלום התחייבויותיה, וחלק מבעלי האג”ח התנגדו לבקשה. פנייה לבית המשפט עלולה להציף בעיה של העדפת נושים, ולעתים פירעון ההתחייבויות לטווח הקצר פוגע במחזיקי האיגרות ארוכות הטווח. גם אם נרשמה לחברה הערת עסק חי אין עילה לפנייה אוטומטית לבית המשפט".
מהו המתכון המנצח להצלחת ההסדרים?
"התנאי הראשון להצלחה הוא שבעל השליטה יזרים כסף לקופת החברה כדי להוכיח שהוא מאמין בעתידה וכדי לשפר את מצב הנושים. תמיד יש לבחון את החלופה של הסדר על פני פירוק. רצוי לא לבחור בפירוק ושבעל השליטה ימשיך להוביל את החברה".
יש לך דוגמאות?
"אפריקה ישראל החזיקה בנכסים במזרח אירופה וברוסיה. לו המוסדיים היו מקבלים את החברה לבעלותם הם היו מתקשים להיכנס לנעליו של לב לבייב ולממש את הנכסים, וטוב שהוא נשאר הבעלים. קמן, למשל, שבבעלות רוני אלרואי, חברת אחזקות בעלת מניות במנדלסון, בתאת ובישאל - אין סיבה להכניס את החברות־הבנות שלה להסדר כשהבעיה מתמקדת רק בחברת האחזקות".
מה הבעיה המרכזית בהתנהלות הנוכחית?
"במשך שנים ארוכות ניהלו הבנקים הסדרים ללא חשיפה ציבורית. הבנק, שהיה הנושה העיקרי, הוביל את ההסדר וכולם התיישרו לפיו. כששוק ההון החוץ בנקאי נכנס לתחום האשראי הכל השתנה, וכעת, כשחברה הופכת חדלת פירעון, הכל גלוי. למלווים, לחברה, לנאמנים ולבנקים אינטרסים סותרים. כולם נגד כולם. יש מקרים שבהם המוסדיים מצטיידים ביחצנים כדי להצטייר כראוי בתקשורת.
"חברה
מהי אם כן המלצתך לגופים המוסדיים שהשקיעו מיליארדי שקלים באג”ח הקונצרניות?
"אני ממליץ לנהוג באחריות ובשיקול דעת. כמשקיע מוסדי הייתי מתלבט בין השתלטות על החברה לבין מתן הזדמנות נוספת לבעלים לחלץ אותה מהבוץ. צריך לבחון כל מקרה לגופו. לא הייתי ממהר לשלוף את חלופת הפירוק, שבה הגופים המוסדיים לא מקבלים דבר כי הם האחרונים ברשימת הנושים.
"במקרה של דלק נדל”ן, שבו עלה איום הפירוק, השאלה היתה מי ימצמץ ראשון. כשחברה נקלעת לקשיים האתגר הגדול שלה הוא לגבש חזית אחידה של נושים ולהימנע מחילוקי דעות קטנוניים. באפריקה ישראל הגיעו להסכמה אחרי לא מעט מחלוקות. באופן כללי המוסדיים פועלים טוב מבעבר".
בין שלל אזהרות הרווח והסדרי החוב מהשבוע שעבר מסתתרת אחת החברות המעניינות יותר. רבים ודאי לא מכירים את השם עשות אשקלון, אבל די לציין שמדובר בחברה־בת של תעש (התעשייה הצבאית) בעלת סיפור מדהים.
לפני 7 שנים היתה עשות אשקלון על סף מכירה לקבוצה בראשות חבר הכנסת לשעבר אברהם בורג, שכללה את איאן דיוויס ואביב אלגור. העיסקה הסתכמה ב־16.7 מיליון שקל, והמחיר הנמוך הוסבר במשבר העסקי הקשה שפקד אותה.
הבנקים עצרו את מתן האשראי, מכירות החברה צנחו ל־200 מיליון שקל בלבד וההפסדים תפחו. למרות זאת, זכייתה של קבוצת בורג במחיר השערורייתי עוררה ביקורת ציבורית רחבה. ועדת הכספים התנגדה למכירה. מבקר המדינה התבקש לבלום אותה, ובג"ץ, שבסופו של דבר התערב, פסל את העיסקה והחזיר את עשות אשקלון לחיק התעשייה הצבאית.
עשות, שמעסיקה כיום 466 איש, מתמחה במערכות הנעה לרכבים קרביים משוריינים ובפיתוח מוצרי מתכת כבדה. מניותיה נסחרות בבורסה, ובמחצית 2012 היא הרוויחה 17.2 מיליון שקל - רווח חציוני גבוה מהסכום שקבוצת בורג עמדה לשלם עבור כל החברה לפני 7 שנים בלבד.
הרווחיות שלה אפשרה חלוקה ראשונה של דיווידנד בהיקף 6 מיליון שקל במזומן. מכירותיה הסתכמו ב־142 מיליון שקל במחצית 2012 ושווי השוק שלה ב־140 מיליון שקל. 40% מהמכירות מיועדים ליצרנים מובילים בתעשיות הכבדות בחו"ל. צבר ההזמנות שלה היה 700 מיליון שקל ב־2011, ובשנת 2012 הוא נאמד במיליארד שקל.
לפני כמה שבועות דווח על שתי הזמנות שהיקפן 92 מיליון דולר ו־40 מיליון דולר. ב־2011 העמיקה הקבוצה את פעילותה בחו”ל ורכשה את חברת רילאיינס גיר הפועלת בארה”ב. זו תשמש כחפ"ק בעיסקאות מכירה לצבא האמריקאי.
איך כל זה קרה? בעקבות ביטול עיסקת המכירה גויסו למשימת החילוץ דן כץ, שהחל לכהן כמנכ”ל, ואבי פלדר (המשמש כיום כמנכ"ל תעש), שהוחזר לכס יו"ר הדירקטוריון. "לא התרחש נס, פשוט אפשרו לנו לעבוד. מצאנו שווקים חדשים, רכשנו חברה אמריקאית והגענו להסדרי מימון עם הבנקים. לפני כמה שנים גייסנו 80 מיליון שקל בהנפקת איגרות חוב, ואין שום סיכוי שנעשה תספורת לבעלי האג"ח, מסביר פלדר בחיוך.
לדבריו, "אנחנו לא עומדים במקום. החברה מתחדשת כל העת ומשדרגת את יכולות כוח האדם ואת מערכי הייצור שלה. בסיס לקוחותיה בישראל ובעולם מתוחזק בפעילות שיווק מאומצת ובהישגים מוכחים, באמצעות אותו צוות של עובדים ומנהלים".
"הלקח של עשות נלמד בתעש", אומר פלדר, "ברגע שאפשר לעבוד ומוסרות גיבנות העבר אפשר לעשות ביזנס. צריך לדעת לשתף פעולה עם העובדים, עם ההסתדרות, עם משרד הביטחון ועם האוצר. את העובדים תגמלנו מעבר למתחייב בהסכמי השכר".
"הפרטת תעש תכלול גם את הפרטת עשות אשקלון, והיא קרובה מאוד לסיכומים”, הוא מוסיף. ”הסכם העבודה החדש בתוקף עד דצמבר 2015, והוא יכלול פרישת 950 עובדים ורשת ביטחון ל־1,000 נוספים לפחות. הכסף יגיע ממשרד האוצר ומהבעלים, ולא מהחברה. זה אחד הלקחים החשובים שלמדנו".
שר האוצר יובל שטייניץ מודאג, בלשון המעטה, מהמצב בבורסה. בפגישה עם ראשי הבנקים לפני שבועיים הוא ביקש סיוע בפענוח מחזורי המסחר הנמוכים ותהה אם הם קשורים להעלאת המס על הבורסה ל־25%. לא, ענו הבנקאים והצביעו על עודף הרגולציה, המבריח את המשקיעים כסיבה המרכזית.
יש מי שסבורים שאולי צריך לצאת בהצעת רכש לבורסה ולמחוק את הבורסה מהמפה. עבורם מחזורי המסחר הנמוכים אינם סיבה לדאגה. עד לפני שנה מקובל היה לחשוב שהבורסה לניירות ערך היא זירה לגיוסי הון שיביאו להשקעות, לצמיחה, לתעסוקה ולגיוס מסים. שטייניץ, שרואה בבורסה מכשיר חיובי, מבקש לעודד את פעילותה.
יו"ר רשות ני"ע פרופ' שמואל האוזר הקדים את המאוחר. בימים האחרונים הוא עדכן את שר האוצר בתוכניתו להקלות רגולטוריות, שאולי תעודד את הפעילות בבורסה הגוועת. אשרי המאמין. פרופ' האוזר מתעקש שהרגולציה אינה במצב של "אובר שוטינג", ולדבריו ההקלות החדשות נבחנות מאז כניסתו לתפקיד.
התוכנית של האוזר נרקמה בעקבות עשרות מפגשים שלו עם פעילי שוק ההון. הוא ביקש לשמוע מה כואב להם ואיך אפשר להקל עליהם. מסמך ההקלות ברגולציה ותוכנית העבודה לשנים הקרובות נחשפו השבוע במפגש עיתונאים בלשכתו הצנועה של יו"ר הרשות בתל־אביב.
סדרת ההקלות החדשות, אם וכאשר יאשרה משרד המשפטים, כוללת מתן פטור לחברות קטנות מפרסום דוח בקרה פנימית, הארכת תוקפו של תשקיף המדף להנפקות ל-3 שנים, צמצום המידע בתשקיף להנפקה ראשונה ועוד. זה אינו גלגל הצלה לבורסה. אולי גלגלון.
פרופ' האוזר מתעקש שלהקלות אין קשר למסחר הדועך בבורסה. "לא הרגולציה גרמה למצב הנוכחי, ואני לא בטוח שהיא שתוציא את שוק ההון מתרדמתו. הבעיה קיימת בכל הבורסות בעולם, והן מראה של הכלכלה. הרגולטור אינו יכול לשנות את המגמות", הוא טוען.
עוד הוא מתעקש שהרשות אינה צריכה לשנות את חוק ני”ע ולהוסיף ליעד ההגנה על ציבור המשקיעים יעדים כמו עידוד הצמיחה: ”אנחנו רוצים לתרום ולהקל, אבל לא להמציא את הגלגל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם