"התיאוריה המודרנית של תיקי השקעות כבר לא עובדת. המודלים לא עובדים"
האנליסט עמנואל שירבינט סבור כי ישנו ביקוש אדיר למודלים ומכשירים פיננסים חדשים. לדבריו, התיאוריות המשמשות את מרבית המשקיעים ברחבי העולם כבר לא עובדות. לפי מחקר של חברת פימקו, הקורלציות בין השווקים, המניות והנכסים הפכו להיות מסוכנות
התיאוריה המודרנית של תיקי השקעות שפותחה על ידי חתן פרס הנובל לכלכלה הארי מרקוביץ', המהווה חלק מתורת המימון בשוקי ההון גורסת שבהינתן מידע על התפלגויות של תשואות הנכסים ניתן לבנות חזית של תיקים יעילים. עוד טוענת התיאוריה כי את רמת הסיכון של תיק ההשקעות ניתן להוריד דרך גיוון ניירות הערך ופיזור השקעות בין סקטורים, שווקים גלובליים ופיזור לפי סוגי נכסים (מניות, אג''ח, השקעות אלטרנטיביות). ואולם ממחקר חדש של חברת "פימקו", עולה כי בשנים האחרונות המודלים הללו קורסים ואינם עובדים עוד.
לדברי שירבינט, "המודל של פיזור גלובלי כבר לא עובד בגלל מתאם (המגיע עד לכ-80%) בין רוב שווקי המניות בעולם. כמו כן, מודל הפיזור לפי סוגי נכסים (מניות, אג"ח) – אשר יוצא מנקודת הנחה שישנה קורלציה שלילית בין סוגי הנכסים השונים, כבר לא עובד! כלומר, בשנים האחרונות מניות ואיגרות חוב מתנהגים אותו הדבר. השוק הפך להיות "שונא סיכון", וכאשר תשואות האג"ח נופלות, מחירי המניות הופכים לבעלי קורלציה חיובית יותר עם תשואות האג"ח, והמניות נוטות לרדת עוד יותר כאשר תשואות האג"ח נופלות".
"התהליך הזה של היווצרות אחידות, או התנהגות זהה בין הנכסים פוגם ביעילות המודלים לפיהם נוקטים בפיזור השקעות. בשנתיים האחרונות רואים בוודאות שהמודלים האלה פשוט כבר אינם עובדים".
שירבינט מסביר כי "מבחינה היסטורית, נתיב הכסף זרם בין הנכסים השונים. אגרות חוב ממשלתיות נחשבו בעבר לחוף מבטחים או לנתיב בטוח. בעבר עמדו בפני המשקיעים שתי אלטרנטיבות - כאשר בזמנים בהם רמת הסיכון עלתה, הכספים זרמו אל אג"ח ממשלתי, ובתקופות פחות מסוכנות גבר התיאבון לנכסים בעלי סיכון, כמו מניות וסחורות. בשנים האחרונות הנתיב הזה השתנה וכעת הכסף נע בין פיקדונות מזומנים להשקעות בשוק. רוב המשקיעים ממשיכים "לשבת על הגדר" ושיעור של כ-10%-30% מהם אינו נכנס לשוק ההון".
לדבריו, "הכסף לא נכנס לשוק ההון בגלל 'שנאת הסיכון' הגבוהה - הסיכון מוגדר על ידי אי הוודאות ובתקופה הנוכחית אף אחד לא באמת יודע לאן השווקים הולכים (בארה"ב צפוי 'צוק פיסקאלי', בסין 'נחיתה קשה' ובאירופה משבר האשראי)".
כיצד ניתן להסביר את האחידות בהתנהגות הנכסים ומדוע ישנה קורלציה בין שוקי המניות הגלובליים?
"ראשית, בגלל הגלובליזציה. היקף הסחר העולמי גדל בכל שנה בעשור האחרון וכעת מייצג כ-29.7% מהתמ"ג, לעומת 23.8% בשנת 2001. רוב החברות המובילות בעולם הן חברות בינלאומיות עם פעילות רחבה עולמית, ולכן הן משפיעות באופן גלובלי. יותר מ-20% מההכנסות של מדד הדאו ג'ונס מגיעים מהשווקים המתעוררים. 36% מההכנסות של 100 חברות ה-FTSE מופקים בצפון אמריקה, וכמעט 14% מההכנסות של חברות קוריאניות נובעים מאירופה. כך קורה שכל השווקים מושפעים באותו אופן ובאותה מידה מכל הודעה".
"שנית, מכיוון שהדולר הוא מטבע עולמי, החלטות הפד משפיעות על החלטות של המשקיעים בכל רחבי העולם. כאשר ברננקי רמז על הסיבוב השני של QE באוגוסט 2011, היה ראלי, ולא רק בוול סטריט. שלישית, ישנה זהות מוחלטת בשימוש של אותה האסטרטגיה (פיזור גלובלי) על ידי רוב מנהלי תיקי ההשקעות ומנהלי קרנות בעולם".
"סיבה נוספת שעשויה להסביר את התהליך, היא המסחר
"עוד סיבה היא השקיפות ההולכת וגדלה מדי שנה, ומהירות העברת המידע אשר משתפרת. כיום מהירות התגובה של כל השווקים לאותן הודעות מתרחשת בהפרשים של עשירית או אלפית שנייה. מאיצי פקודות בבתי השקעות וקרנות מאפשרים למשקיעים להגיב באופן כמעט מיידי בסינגפור, לונדון, ניו-יורק וכל מדינה אחרת, רחוקה ככל שתהיה".
לסיכום אומר שירבינט, "ישנו ביקוש אדיר למודלים ומכשירים פיננסים חדשים. כאן נכנס היתרון של קרנות גידור, אופציות וסוגי השקעות אלטרנטיביות כולל קרנות נאמנות, נדל"ן, קרנות הון סיכון וגידור".
בואו להמשיך לדבר על זה בפורום בורסה ושוק ההון-
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם