סוף למחלוקת בנושא תשלום הארנונה בנכס ריק
ביהמ"ש העליון קבע כי נכס ריק שמותרים בו כמה שימושים על-פי דין,יחויב בארנונה בהתאם לסיווג הזול ביותר מבין שימושים אלה
בית נטוש בירושלים. פסיקת ביהמ"ש מבוסתת על שיקול כלכלי צילום: נטע בן עזרא
חלקן החליטו כי מכיוון שאין שימוש בנכס, יש לחייבו בהתאם לפוטנציאל השימוש בו וחייבו נכס ריק בתעריף הגבוה מהתעריף שבו היה מחויב אם היה מתקיים בו שימוש. כך לדוגמה, נכס שחויב בעבר בתעריף בתי תוכנה (תעריף הדומה לתעריף תעשייה ונמוך משמעותית מתעריף משרדים - בתל-אביב תעריף זה הוא כ150- שקל למ"ר לשנה), חויב לאחר עזיבת חברת התוכנה בתעריף משרדים בשל פוטנציאל השימוש בו למשרד (בתל-אביב תעריף זה הוא כ-340 שקל למ"ר לשנה).
אפשרות אחרת שבה בחרו רשויות מקומיות היא חיוב הנכס בהתאם לשימוש האחרון שבוצע בו. וכך, נכס ששימש למשרדים ונעזב המשיך להיות מחויב בארנונה באותו האופן שבו חויב כשהיה בשימוש, וזאת גם
כשניתן היה להשתמש בסיווג נמוך יותר.
לאחרונה הכריע בית המשפט העליון בסוגיית חיובו של נכס ריק בארנונה באופן ברור ומוחלט שאינו משתמע לשתי פנים: נכס ריק שמותרים בו כמה שימושים על-פי דין,יחויב בארנונה בהתאם לסיווג הזול ביותר מבין שימושים אלה. בקביעה זו אימץ בית המשפט העליון עמדות דומות שהוצגו בעבר על-ידי בתי המשפט המינהליים.
קביעת העליון הסתמכה על שני נימוקים: האחד הוא שמבחן השימוש מבוסס על מידת ההנאה המופקת מהנכס, וכאשר הוא עומד ריק הוא לא מצמיח כל תועלת כלכלית לבעליו, ולכן יש לסווגו בסיווג הזול ביותר מבין השימושים המותרים בנכס לפי ייעודו התכנוני; והשני הוא שכאשר לנכס יש כמה שימושים חוקיים אפשריים, אין בעובדה שנעשה בו שימוש מסוים כדי להביא למסקנה שאף בעתיד יתבצע בו שימוש זהה.
פסיקת העליון ראויה ונכונה. היא מבוססת על שיקולים כלכליים, ולפיהם נטל המס על נכס שאינו מניב תועלת כלכלית יהיה נמוך, אך עם זאת יותיר תשלום מסוים שיאפשר לרשות המקומית לקיים את צורכיה וידרבן את הנישום לבצע שימוש בנכסיו.
הכותב הוא שותף במשרד כץ גבע איצקוביץ (KGI) המתמחה בתחום המיסוי המוניציפלי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם