"אני ממסה את תקרת הזכוכית"
חני הורביץ מבינה שעולם הנדל"ן שבו היא חיה נשלט ברובו בידי גברים, אבל הדבר לא מטריד אותה. למרות אורח חיים חרדי הכולל שבעה ילדים ובעל שלומד בישיבה היא רושמת לזכותה שבעה פרויקטים שהושלמו ובניית יותר מ-1,000 יחידות דיור. והיא מודה לבורא עולם שבזכותו דברים לא ייצאו משליטה
היא חובשת שני כובעים על הפאה הנוכרית שלה: האחד של אישה, והשני של חרדית. ממרומי הקומה ה-45 במשרדיה הממוקמים במגדל המיתמר ברמת גן, היא חוככת בדעתה אם לקחת את התפקיד הכבד של ייצוג סקטור או לא. "אני שמחה ומאושרת שבסוף פגישות אנשים אומרים לי: 'שינית לי את החשיבה על חרדים.' אני לא קוראת לעצמי מייצגת סקטור. אני שומעת: 'את מדי נראית טוב, את מדי אינטליגנטית כדי להיות חרדית,' ואני אומרת: 'אתם לא מכירים את הציבור החרדי.' יש הרבה נשים יותר מוכשרות ממני. ברוך השם, היתה לי סיעתא דשמיא, ואני לא יודעת איך להודות לבורא עולם".
איך את באמת מודה לו?
"אני מתפללת."
זה נשמע כמו עסקת חליפין.
"חס וחלילה. הקב"ה נותן לך - תודה לו. כתוב: 'איזוהי עבודה שבלב? זו תפילה.' אני לא סתם קוראת תהלים. אני מתפללת. זה ממלא לי את הנפש".
בזמן שחלום הילדות הרווח הוא להיות כבאי, שוטר או איש כוחות הצלה אחר, הורביץ תמיד ידעה שתבנה בניינים. לפני 22 שנה, הוריה, בעלי חנות לרהיטים בבני ברק, הזמינו נגר שפעל במתחם יצחק שדה. הוא הציג בידיים רועדות תוכניות בנייה של מגדלי משרדים שיום אחד יצמחו באוויר. "בתור ילדה קטנה ראיתי ממבט-על את המגדלים האלה, וכל מה שחשבתי לעצמי זה: 'וואו, אני רוצה לבנות כאלה,"' היא משחזרת. לפני שנה החלה את המשא ומתן על אותו מתחם בדיוק. "כשאת באה למקום כזה ומסתכלת על שטח שבו 50 אחוז מהמוסכים כבר פנויים, ואת רואה יזם כמו רובינשטיין שקנה אחריי שני מגדלים, ברור לי שהבטן שלי מרגישה נכון".
הזכרת נגר והזכרת מוסכים. את מרימה מגדלי ענק ויודעת שלא יהיו שם עובדי כפיים, אלא עוד אנשי משרדים.
"הרבה מאוד אנשים שיושבים במשרדים האלה הם הילדים של אותם אנשי עמל, שעמלו כדי לשלוח אותם לאוניברסיטאות, והיום הם מחייכים כי הילדים שלהם מצליחים. מנגד, יש פה אנשים שהתחילו מאפס, עבדו קשה והאמינו בעצמם. אני חושבת שמגדלי המשרדים משדרגים את העובדים. תשאלי עורכי דין מבוגרים שעבדו פעם בתוך השירותים, ותראי מולם את הצעירים שבאים לעבוד במקום מסודר, נעים, עם שירותים נקיים וחניה. איפה יותר נעים לעבוד? בבניין ישן או במגדל מאובזר? אני מגיעה למגדל הזה ושמחה שיש פה ריח טוב ולובי מדהים. זה עושה את היום, ואני עוד לא מדברת על הנוף. יש רגעים שאני עושה לעצמי סטופ של כמה דקות לפני שאני מתפללת מנחה, מסתכלת לים ואומרת: 'מה רבו מעשיך השם".
הורביץ מקיצה מדי בוקר בביתה שבסביון בשעה חמש, קצת לפני הציפורים, ומשתדלת להתקפל למיטה בערך בעשר בלילה. יש לה ולבעלה שבעה ילדים לארגן לקראת יום חדש. הגדול ביותר בן 13 הקטנה בת שנה ושלושה חודשים. "יש עזרה בבית: יש מטפלת, מנקה, עזרה בבישולים, כביסות וגיהוצים, אבל גם הילדים עוזרים. הם חלק בלתי נפרד מהבית," היא מסבירה.
"להיות עקרת בית זה קשה מאוד. אני מעריכה ומעריצה את הנשים שעושות את זה." על צג המחשב שלה יש תמונה משפחתית חגיגית. "הקטנה מעלפת. אין דברים כאלה. וזאת חכמה הורסת," היא עורכת סיור מודרך באצבע על הצג. "זו מקסימה, והיא כאילו הגיעה מהוליווד. זה שחקן-על, וזו
היא בוגרת מכללה יוקרתית למדעי הרוח בצפון אנגליה ולימודי אדריכלות פנים בשלוחה של הטכניון. בשנת 2002 הקימה מערכת שיווק וניהול לפרויקטים בפלורידה, בלאס וגאס ובפילדלפיה וב-2006ייסדה את חברת פאסיפיק ווסט בע"מ למכירת קרקעות, בניינים ודירות יוקרה למגורים תוך שיתוף פעולה עם חברות נדל"ן וקבוצות משקיעים בארץ ובחו"ל. אחרי פעילותה בחברת מגדלים בשיתוף קרן בן דוד, הקימה את קבוצת הורביץ המשווקת בימים אלו את פרויקט מגדל המשרדים נוף תל אביב.
שבעה פרויקטים כבר מאחוריה, בסך הכל יותר מ-1,000 יחידות דיור. הפרויקט החדש שלה, במתחם יצחק שדה, מתפרש על פני שטח של 82 דונם, מתוכם 20 דונם של פארק ומגדל בן 31 קומות.
"אני מאמינה שזה הולך להיות מתחם העסקים הבא," היא אומרת בהתלהבות. "את יודעת איזו איכות חיים זו? זה הבייבי שלי ומכרתי כבר יותר מחצי. לא נראה לך נכון שהזוגות הצעירים יעבור לבניינים האלה שיש בהם משרדי עורכי דין ועורכי הדין יעברו למגדלים מסחריים? נכנסתי לתחום המשרדים כי הוא נכון היום. מבחינת המחירים הוא נמצא במקום שהוא היה לפני 14 שנה".
מדובר בדמות חריגה בקהילה העסקית, בפרט בקרב נדלניסטים, המנהלת אורח חיים שונה מרוב אנשי הענף. לצד המשרה המלאה כאם לשבעה, היא מעסיקה עשרות עובדים, מגלגלת מאות מיליונים בפרויקטים ומשלבת את כל העולמות. "לא הייתי מתחלפת עם גבר לרגע. הכוח הנשי הוא אינסופי," היא חורצת. "אם נשים היו יודעות מה הכוח שיש להן בידיים, הן היו מסתובבות מאושרות. כל מה שצריך זה ללחוץ על הכפתורים הנכונים. לאישה יש כוח השפעה שלאף אחד אחר אין בעולם.
"הכוח הנשי יודע לפעול לא מתוך אגו ולשים את כל הדברים הלא חשובים בצד. היום אני כבר יכולה להגיד לך שאני לא מסכימה עם העניין הזה 'עולם גברי.' מי עומד בראש שיכון ובינוי? אישה. מי עומד בראש בנק לאומי? אישה." קל להדגים כי יש מעט מאוד מקרים. על כל אחת שטיפסה מעלה, יש אלפי גברים. תקרת הזכוכית עדיין מכאיבה בראש.
"עדיין, אנחנו חיות בעולם שבו גברים מעריכים מאוד נשים חזקות ואמיצות שיודעות לעבוד בצורה מקצועית ואמינה. אני יושבת עם משקיעים על פרויקטים משותפים. הם שואלים שאלות והמומים מזה שעברתי על כל ההסכם בהקפדה. ברגע שאת עובדת באופן יסודי ומבינים שאת כזאת, המין כבר לא רלוונטי. אני לא שוברת את תקרת הזכוכית, אני ממסה אותה."
זו לא פונקציה של כסף?
"ממש לא. זה לקום בבוקר וקודם כל לחייך. השרישו בי בבית את החינוך הזה. מה שיש זה הכי טוב. תמיד להסתכל ככה על הדברים. אני אומרת על הכל כמו נחום איש גמזו: גם זו לטובה." גם בדברים גדולים זו נחמה?
"תראי, היתה לי עסקה בהיקף של מאות מיליונים שמאוד רציתי לעשות אותה. מגרש טוב, מיקום טוב, ואיכשהו בשנייה האחרונה היא נחטפה על ידי מישהו אחר. באותם רגעים אמרתי: גם זו לטובה. הפכתי את זה שזה יהיה לטובה."
והאמנת בזה? זו לא מנטרה?
"ממש לא. העסקה הזאת התגלתה כנפילה."
מה עם עצות מרבנים?
"מדי פעם. בעלי הוא המוח וישנו גם אבי. גדלתי בבית של סוחרים. סבא שלי היה סוחר גדול. אני לא סיפור סינדרלה. לא גדלתי בחסר, להפך. אבא שלי היה מתלמידי החכמים הכי גדולים בשכונה, אמא שלי היתה אשת עסקים וניהלה חנות ביד רמה, ולפניהם סבא שלי קנה רחובות שלמים אבל נסע בסוסיתא".
לשאלה אם לא מפחיד אותה להתעסק בכסף גדול, היא משיבה בסיפור ילדות: "מאז שהייתי קטנה, אמא שלי היתה שולחת אותי למכולת עם רשימה - שלוש שקיות חלב ושני כיכרות לחם, וליד זה היתה רושמת לי את הסכום המדויק וכמה עודף אני צריכה לקבל מהחנווני.
"כך גם עם הילדים שלי. מה זה מלמד את הילד? תמיד לבדוק. לפני חתימה על צ'ק אני עוברת על ההזמנה. בחיים לא מחפפת. שמעתי על יזם ענק שהוא חותם בעצמו על כל צ'ק, ואני מאמינה שגם אני אהיה כך. אני לא יכולה לתת לדברים לצאת משליטה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם