פרשנות: הממשלה מצפצפת על החוק
באוצר הפנימו שתקציב 2013 לא יאושר במועד גם אם נתניהו יחליט לא להקדים את הבחירות. בדרך תרמוס הממשלה את החוק המחייב להגיש לכנסת את תקציב 2013 עד 1 בנובמבר. בבנק ישראל מודאגים
אירוע המאקרו נוגע ליציאתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שלשום לניו-יורק לנאום בפני העצרת הכללית של האו”ם. נתניהו נוסע כראש ממשלה מכהן ולא כברווז צולע שהכריז על הקדמת הבחירות, אך עם שובו לא תיוותר לו ברירה אלא להחליט בעניין התקציב והבחירות. שרן מהמר שנתניהו יקדים את הבחירות. נקווה למענו שהוא צודק.
אנשי אגף התקציבים באוצר שבו אתמול מפגרת יום הכיפורים. כל אחד עשה כמיטב יכולתו את חשבון הנפש העצמי. כף הזכות נוטה לטובתם, שכן הם השלימו כבר לפני כמה שבועות את התקציב והציגו את מיטב החלופות לטיפול בתקציב 2013.
הממונה על התקציבים גל הרשקוביץ כבר חשף את הבעיות, הבהיר את היקף החריגה ממסגרת ההוצאות (כ-14 מיליארד שקל) והציג את החסרונות ואת היתרונות של כל אחד מהפתרונות. נתניהו אמור לבחור אחת מבין שלל האפשרויות, ומבחינתו זו בחירה בין צרעת לדבר: פגיעה אפשרית בתקציבי הרווחה והביטוח הלאומי ועימות עם ש”ס מול קיצוץ בתקציב הביטחון וסכסוך עם השר אהוד ברק; פגיעה בתנאי השירות של עובדי המגזר הציבורי ומלחמה עם עופר עיני, מזכ”ל ההסתדרות, או פגיעה בתקציבי החינוך והתשתיות וסיכון הצמיחה במשק.
אמנם השבוע הוזזו המחוגים שעה אחורה בגלל שעון החורף, אך השעון הכלכלי ממשיך לתקתק במלוא עוצמתו. כעת כבר ברור, עקב אילוצי לוחות הזמנים, הממשלה לא תספיק לאשר עד סוף 2012 את תקציב השנה הבאה. מדוע? הממשלה תצטרך לדון בתקציב מיד לאחר החגים ותתבקש לקיים לפחות 3 ישיבות. האפשרות ששרי הממשלה יספיקו לדון בתקציב, להגיש את הסתייגויותיהם ולהגישו לכנסת עד 1 בנובמבר כמתחייב בחוק היא אפסית. אם התקציב לא יוגש במועד לכנסת, הממשלה תהפוך דה-פקטו למפירת חוק. אמנם לא יופעלו שום סנקציות, אבל יש כאן בעיה ציבורית מביכה. יו”ר הכנסת ח”כ רובי ריבלין כבר הביע את מורת רוחו מהעיכוב.
באוצר יוצאים בכל מקרה מנקודת הנחה שהתקציב לא יאושר במועד והפנימו את הצורך ב”תקציב מעבר”. החל מינואר 2013 יוקצו למשרדי הממשלה כל חודש 1/12 מתקציב 2012 המקורי. בתקציב דיאטטי זה יצטרך כל אחד מהמשרדים לקבוע לעצמו את סדרי העדיפויות לניצולו.
בגלל דחיית דיוני התקציב יוצאו מתקציב השנה הבאה חלקים מחוק ההסדרים שכללו רפורמות שונות (כמו שינוי מרכיב המיסוי בליסינג למכוניות ושינויים בתחום הפנסיה). בלוח הזמנים הצפוף שנוצר משרד המשפטים והגופים הרלוונטיים האחרים לא יספיקו לדון בהם.
בכל מקרה תהיה חובה חוקית לאשר את התקציב השנה הבאה עד 31 במרס 2013, אחרת הכנסת תפוזר. התנהלות המשרדים על בסיס תקציב 2012 חוסכת מהאוצר את הצורך בשדרוג אוטומטי של התקציב ב-12 מיליארד שקל ובאישור הוצאות שנעשו ללא כיסוי תקציבי.
באוצר מעודדים מההחלטות בנושא גביית המסים בהיקף 14 מיליארד שקל, שייכנסו לתוקף בתחילת 2013 ופותרות את הבעיה - בצד ההכנסות לכל הפחות. מדובר בהעלאת מס ההכנסה ב-1%, העלאת המע”מ ב-1% (שכבר נכנסה לתוקף בתחילת החודש), הטיפול בחוק הרווחים הכלואים (שנדון השבוע בוועדת הכספים) והמלחמה בהון השחור.
בעניין התקציב קיימת כמובן אפשרות שנתניהו יחזור מעצרת האו”ם כמנצח ויחליט להקדים את הבחירות. התקציב הפופולרי יאושר רק לאחר הבחירות, שיתקיימו בפברואר או לכל המאוחר בתחילת מרס 2013.
בבנק ישראל מודאגים מהתנהלות הממשלה בעניין התקציב. דאגה זו הושמעה גם בדיוני הוועדה המוניטרית, שהחליטה השבוע להותיר את הריבית במשק ללא שינוי. הנגיד סטנלי פישר חושש כי עיכוב התקציב עלול לגרור את סוכנויות הדירוג הבינלאומיות להוריד את דירוג האשראי של ישראל, הורדה שתייקר את הריבית על האשראי שישראל מגייסת בשווקים הבינלאומיים.
”ראש הממשלה חייב להחליט כבר בימים הקרובים לאן פניו מועדות בעניין התקציב. כל עיכוב נוסף עלול לאלץ את בנק ישראל להעלות את הריבית במשק”, הבהיר גורם בכיר בבנק ישראל.
ביום ראשון בחצות יעודכנו מחירי הבנזין למכוניות, ואם לא יירשמו הפתעות הם יירדו בעקבות ירידת מחירי הדלק בעולם. מחירו של ליטר בנזין בשירות עצמי יתקרב ל-8 שקלים לליטר. חודש קודם לכן נסקו המחירים לשיא של 8.25 שקלים לליטר.
לנהגים שיגיעו ערב חג הסוכות לתדלק את מכוניתם תהיה עילה לחיוך קטן. טיולי החג יהיו זולים מעט יותר, ההמתנה בפקקים תהיה נוחה יותר.
מחירי הבנזין למכוניות בישראל נקבעים בכל סוף חודש על-פי מחירי הדלק בעולם (המחירים הנקבעים בנמל לאוורה שבאיטליה) והשינוי בדולר. אם במקרה הוחלט באותה הזדמנות להעלות את הבלו על הדלק, המחיר יטפס יותר.
חוסר הוודאות בשוק האנרגיה במהלך 2012 גרר תזזיות במחירים שמרטה את עצבי הנהגים. נדנדת המחירים כללה זינוק על רקע אירועים ביטחוניים כמו המלחמה בלוב, איומים על תקיפת מתקני הגרעין באיראן וסגירת מצרי הורמוז.
מנגד נרשמה הוזלה לאחר פרסום נתונים על האטה גלובלית או על רקע הצהרות אימפריות נפט כמו ערב הסעודית על נכונות להגדיל את התפוקה.
במהלך 2012 התערב נתניהו פעמיים במחיר והורה למתן את ההתייקרות באמצעות הפחתת מס הבלו. בפעם הראשונה היה זה חלק מניסיונו למנוע ממחיר ליטר בנזין לחצות את רף 8 השקלים לליטר. בפעם השנייה, באפריל 2012, ההתערבות במחיר נועדה להקל על עם ישראל שיצא לטיולי חג הפסח. אך התערבות זו היתה זמנית:
אסביר. את תנודות המחיר אפשר למתן באמצעות “קרן איזון” שתספוג את העלייה במקרה של התייקרות, ותיהנה מהעודפים במקרה של הורדת המחיר. “קרן האיזון” תקזז לאורך השנה את התנודות ותקבע את המחיר. המקור הכספי למימונה יכול להיות הבלו על הדלק, שעלותו (בתוספת המע”מ) מהווה כ-51% ממחיר הבנזין לצרכן. לחלופין ניתן להציע להקים קרן ייעודית אחרת, שאינה קשורה לבלו.
בסוף כל שנה תיערך התחשבנות על מצב הקרן וניתן יהיה לאזנה באמצעות חיוב או זיכוי על-פי מחירי הדלק הרלוונטיים במועד החישוב.
שוחחתי על אפשרות יישום הרעיון עם אחד המנהלים הבכירים במשק האנרגיה. הוא לא נפל מהכיסא. הוא צינן את התלהבותי וטען שהרעיון כבר הוצע בעבר ושאין סיכוי שהאוצר יאשר מהלך כזה. “עם כל הכבוד ליציבות המחירים ולהתחשבות בנהג, האינטרס של האוצר הוא לגבות את מס הדלק מדי חודש בחודשו בוודאות מוחלטת”, הסביר. “תאר לך שבסוף כל שנה יתברר שבגלל העלייה הנמשכת במחירי הבנזין נוצר בקרן חור, ולצורך כיסוי הגירעון יש צורך בהעלאת הבנזין בשקל לליטר. איזו צעקה תקום. אבל למרות זאת הרעיון שווה בדיקה”.
“ההרגל הוא גלגל ענק שהחברה סובבת עליו. כוחה המשמר הוא היקר ביותר”, אמר הפילוסוף ויליאם ג’יימס. יפה ויגוצקי, המנכ”לית לשעבר של הטלוויזיה החינוכית, הפנימה זאת יפה כשהחליטה לקבל על עצמה את תפקיד יו”ר קרן מעגלים.
יכולת העבודה של עובדים, מסבירה ויגוצקי, משתנה עם הגיל. האפשרות לעבוד ימים ארוכים בעבודה מאומצת פוחתת ועל מקום העבודה להתאים מחדש את סוג העבודה ואת מתכונתה לפועל הוותיק. קרן מעגלים, שנועדה לטפל בדיוק באותם בעלי מקצועות שוחקים, מסייעת בפתרון קשיים שנוצרו בגיל 50 ומעלה ובהכשרה מקצועית או הסבה. קהל היעד הם עובדים ומעסיקים במגזר הפרטי.
מי שעונה על שניים מ-11 קריטריונים של מקצועות שוחקים, ובהם עבודה הכרוכה בסחיבת משאות, עבודה בתנאים אקלימיים קשים, בסביבת רעש או חומרים מסוכנים ונהגים הנדרשים לנסיעות ממושכות - יהיה זכאי לסיוע.
הממשלה התחייבה להקצות לקרן 600 מיליון שקל בפריסה ל-10 שנים (60 מיליון בכל שנה). תוכנית הסיוע מיועדת לגברים בני 50-65 או לנשים בנות 50-60 (שנתיים לפני גיל הפרישה). בתקופת ההכשרה הם ייהנו מדמי קיום במימון הקרן. ליוזמה יש כבר תוצאות בשטח: 300 עובדים במקצועות שוחקים החלו בספטמבר את ההכשרות ובימים אלה החלה ההרשמה לסבב נוסף.
”במציאות הקשה שבה יש מפעלים שלא שיערו שיגיעו למצוקות המחייבות פיטורי עובדים, דווקא במקצועות השוחקים אנו מזהים ביקוש רב לתחומים מסוימים. הגמישות הניהולית תשרת ותייעל את בית העסק”, אומרת ויגוצקי.
אם מי מעמיתיי העיתונים או מעובדי הדפוס וההפצה חש שתש כוחו והוא מיצה את עצמו, ייתכן שפנייה לגב’ ויגוצקי תסייע לו בגיבוש הקריירה הבאה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם