זינוק בעלייה: בקרוב כולנו נרגיש את העלאת המחירים
יצרני המזון דיברו זה מכבר על העלאת מחירים אחרי החגים. "אחרי החגים" כבר כמעט כאן, ומרכיבים בסיסיים בסל הקניות שלנו, כמו מוצרי חלב, חומרי ניקוי ומזון, עומדים לנסוק. מדוע עולים מחיריהם של מוצרים שונים כל כך דווקא עכשיו והאם ניתן למנוע את ההתייקרויות
בימים הקרובים יתייקרו אלפי מוצרים בסיסיים. מחירי מוצרי החלב ינסקו עקב העלאת מחיר החלב הגולמי ב־20 אגורות לליטר; פסטות של אסם, דגני בוקר של תלמה, מוצרי טואלטיקה, חומרי ניקוי ועוד יעלו לנו יותר.
לפי דוח אפוקליפטי שפרסם משרד החקלאות, מחירי המזון צפויים לעלות עד סוף השנה ב־13%־17% בשל עליית מחירי הסחורות בעולם. ברשתות השיווק טוענים כי בכל יום ממשיכים להגיע אליהן מחירונים חדשים עם בקשות מצד יצרנים רבים לאישור העלאת מחירים, וכי בקשות אלו יידונו במרוכז אחרי החגים, כלומר בעוד 3 ימים.
בשיחות סגורות טוענים בכירי ענף המזון כי התמקדותה של המחאה החברתית של קיץ 2011 בתחום המזון היתה שגויה ולא תרמה לציבור. עם זאת הם מאשרים כי היא הצליחה לחולל שינוי מהותי בענף.
לאורך שנים נהגו יצרני המזון להעלות מחירים בקביעות פעמיים בשנה - אחרי חגי תשרי ואחרי פסח. בכל שנה ניתן היה לחזות בריטואל קבוע: בחודשי הקיץ הגישו יצרני המזון מחירונים עדכניים לרשתות השיווק והמתינו לאישורן.
אלה היו מתעלות את המהלך לטובת שיפור תנאי סחר בתמורה לאישור המחירונים החדשים וכן לצבירת מלאים במחיר הקודם, והמחיר היה עולה מיד לאחר החגים.
ההסבר להעלאת המחיר נסב על-פי רוב סביב התייקרויות חומרי הגלם, מבלי שהיצרנים נדרשו להציג הוכחות לשינויים במחירי הסחורות בעולם. ככלל, ההתנהלות סביב העלאת המחיר התקיימה בדיסקרטיות בין היצרנים לרשתות השיווק ורק הדלפה לתקשורת היתה חושפת את המידע לציבור.
גם בשנה שעברה החלו יצרני המזון בהעברת מחירונים חדשים לרשתות השיווק לקראת חג הפסח. חלק ניכר מהיצרניות, ובראשן המחלבות, הספיקו לאשר את המחירונים החדשים בטרם עלה הקוטג' לכותרות, אולם קבוצת אסם, אשר היתה בין שולחות המחירונים העדכניים, בחרה להיות האחרונה שתעלה מחירים, שכן המחירון ששלחה אמור היה להיכנס לתוקפו רק בתחילת חודש יולי.
איתרע מזלה של אסם ומחאת הקוטג' פרצה בתחילת יוני, צברה תאוצה ואיתה גבר הסנטימנט השלילי כלפי חברות המזון. פרסום בעסקים על כוונתה של אסם להחיל את עליית המחירים למרות המתרחש הביאה את הקבוצה לשקול את צעדיה, ולבסוף לבטל את המהלך ולהותיר המחירים על כנם.
הזעם הצרכני שפרץ בעיקר על רקע תמחור גביע קוטג' בכ-8 שקלים, לאחר שלאורך שנים נמכר בכ-4.5 שקלים, הביא לשינוי מהותי בענף המזון. במהלך השנה לא רק שנמנעו בתחום מהעלאת מחירים, אלא אף הורידו פרופיל בכל הנוגע לאירועים שיווקיים ובחרו להשיק בעיקר מוצרים בסיסיים בעלי ערך מוסף כלכלי, כמו קוטג' עם תוספות במחיר מוצר רגיל או יוגורטים בסיסיים.
דעיכתה של המחאה החברתית שימשה איתות ברור לחברות המזון כי הן יכולות לשוב לפעול כמעט באין מפריע כבעבר. אלא שהביקורת השלילית שהתמודדו עמה לאורך השנה עדיין גרמה להן להסס קמעה ולהמתין לגורם שיסלול עבורן את הדרך. הוא לא איחר לבוא בדמות הדוח שפרסם משרד החקלאות, אשר נתן לגיטימציה להעלאת מחירי הלחם המצוי בצו הפיקוח על המחירים ולהיערכות להעלאת מחירי החלב ומוצריו וגושפנקה ליצרני המזון לחזור לפעול כבעבר.
כך, כשם שהמדינה היתה זו שאישרה להוציא את גביעי הקוטג' מפיקוח ללא סיבה ממשית ואף הזניחה את הבקרה על השינוי החד שחל במחירו של המוצר בתוך חודשים ספורים - היא זו שעומדת כעת מאחורי גל ההתייקרויות הנוכחי.
ראשון היה משרד התמ"ת, אשר הורה באמצע חודש אוגוסט להעלות ב־6.53% את מחירי הלחמים המצויים בצו הפיקוח על המחירים. זאת בעקבות דרישות איגוד האופים להעלאת מחירים ב־7% נוכח התייקרות תשומות הייצור, בהן הקמח. במשרד התמ"ת הסבירו כי עליית המחירים נובעת מעלייה חדה של מחירי החיטה בעולם בחודש החולף, אשר גרמה להעלאת מחירי הקמח, שהוא מרכיב משמעותי במחיר הלחם.
עוד נטען כי עליית מחירי הדלק באותם ימים תרמה להתייקרות הלחם. כבר למחרת מיהר משרד החקלאות, הקובע את מחירם המקסימלי של מוצרי חלב וביצים המצויים בפיקוח, לשגר מסר הכולל הכנה להתייקרויות הצפויות. המהלך נעשה באמצעות
במשרד החקלאות העריכו כי נוכח מחירי הסחורות כעת, אשר צפויים להמשיך לעלות, יעלו ב־3 החודשים הקרובים מחירי החלב לצרכן ב־13%, העוף יתייקר ב־14% ומחירי הביצים יזנקו ב־17%. עוד צפו כי בכך לא יסתיימו ההתייקרויות בענף: "גל ההתייקרות של מוצרים מן החי הוא ודאי, אך גם מחירי השמנים יעלו עד סוף השנה ונראה שהאורז בעקבותיהם".
העלייה במחירי הסחורות המשמשות להזנת הפרות צפויה להביא גם להתייקרות הבשר. מדובר בעליית מחירים חדה הצפויה להתקיים מיד לאחר החגים ולהכביד על משקי הבית המתמודדים עם עליית המע"מ, מס ההכנסה והדלק. יתרה מזאת, היצרנים לא הסתפקו בדוח ובאישור המדינה להעלות מחירי מוצרים שבפיקוחה, אלא בחרו לחרוג ממנהגם ולשתף את התקשורת ודרכה את ציבור הצרכנים בכוונותיהם.
זאת באמצעות הודעה לעיתונות, שבה חשפו את כוונתם להעלות מחירים, תוך מתן הסבר מפורט על הסיבות וצירוף גרפים המציגים את עליית מחירי הסחורות בעולם. זאת ועוד, היצרנים הישראלים המתינו לשחקן בינלאומי שיקבל על עצמו להיות הראשון שמעלה מחירים, ואכן קונצרן יוניליוור היה החלוץ.
כשבוע לאחר שפרסם משרד החקלאות את הסקירה על אודות התייקרות הסחורות בעולם, הודיעה התאחדות מגדלי הבקר לחלב כי עליית מחירי החלב הגולמי לא תפחת מ־6%, בדומה לשיעור ההתייקרות של הלחם.
במסגרת "יומן השבוע" שפרסם יעקב בכר, מזכ"ל מועצת מגדלי הבקר לחלב, נכתב: "לאחרונה אנו עדים לאין־סוף פרסומים בדבר עליית מחירי המזון, כאשר ברקע עליית מחיר הגרעינים. אין זה סוד כי את העולם פוקדת בצורת קשה, אשר מתרחשת בכמה מדינות והשפעתה על מחירי הגרעינים משמעותית. אין ספק כי בעקבות כך תחול השפעה רוחבית על כל מוצרי המזון".
בפועל נקבעה העלאת מחיר המטרה ל־20 אגורות לליטר - התייקרות של 10%, שמשמעה תוספת עלות של כ־130 מיליון שקל לסכום שהמחלבות משלמות לרפתנים בשנה עבור 1.3 מיליארד ליטר חלב גולמי שהן רוכשות. מבחינת הצרכנים, הרוכשים מוצרי חלב בכ־8 מיליארד שקל, מדובר בתוספת תשלום אסטרונומית של 400 מיליון שקל.
העדכון במחיר החלב, אשר התבצע במהלך חג הסוכות, צפוי להביא לכך שראשונים להתייקר יהיו מוצרי החלב שמצויים בצו הפיקוח על המחירים, בהם חלב טרי, אשל, גיל, שמנת חמוצה, חמאה וגבינה צהובה. אלא שבמחלבות לא יוכלו לספוג עלייה כה חדה במחירי החלב הגולמי ולכן ניתן להעריך כי כלל מוצרי החלב יתייקרו בחודש הבא בכ-6%-8%.
אף שבשלב זה קמעונאי המזון טוענים כי יבדקו ביסודיות כל דרישה להעלאת מחיר ויאשרו רק התייקרויות מוצדקות, הרי שגם לרשתות אינטרס בהפגת הקיפאון שנוצר בזירה. כאמור, כל העלאת מחיר טומנת בחובה הזדמנות לשיפור הרווחיות גם עבור הקמעונאי, המתווך בין היצרנים לצרכנים.
בכיר בענף חושף כי על־פי רוב פעלה שיטה שלפיה היצרן ביקש העלאת מחיר בשיעור מסוים, ובמסגרת מו"מ עם הקמעונאי הגיעו הצדדים להבנות ששיעור ההעלאה יהיה דומה לזה שהוגש, אלא שחלקו הועבר לקמעונאי. "היה מגיע ספק ומבקש העלאה של 8%. אחרי שהיינו מתווכחים היינו מגיעים להסכמה על 6%, שמתוכם 1% יעבור לרשת באמצעות הקדמת הנחות, השתתפות במבצעים, פרסום ועוד אינספור סעיפים".
כך, העלאת מחירים בתזמון הנוכחי, בימים שרשתות השיווק סובלות משחיקה עזה ברווחיות הגולמית והתפעולית, יכול להיות עבורן שינוי מבורך. זאת ועוד, העלאת מחירים על־ידי יצרני המותגים מעניקה לרשתות לגיטימציה לייקר בשיעור דומה את מוצרי המותג הפרטי שבבעלותן, המהווה מקור רווח משמעותי.
עם זאת, לדברי רמי לוי, הבעלים של רשת שיווק השקמה, אין בכוונתו להעלות מחירים בתחילת נובמבר, כפי שהיצרנים דורשים. לוי יוכל להשיג זאת בזכות רכישה מסיבית מראש של מלאי מוצרים יבשים בתעריפים שקודמים להתייקרות. אלא שגם למהלך זה, שצפויות לבצע רשתות רבות, אורך חיים מוגבל. ניתן להעריך כי הוא לא יצליח לדחות את ההתייקרות ביותר מחודש. משופרסל נמסר: "אנחנו ממשיכים לקבל מספקים פניות ובקשות להעלאות מחירים. נמתין לקבלת כל הפניות ולאחר מכן נבחן כל מקרה לגופו ונחליט".
כל הניסיונות של פעילי המחאה הצרכנית לשחזר את הצלחת חרם הקוטג' בשנה החולפת עלו בתוהו. סימן בולט לכך ניתן היה למצוא במחאת האמהות בחודש מרס על רקע הגילוי כי חטיפי שוקולד מתוצרת שטראוס־עלית נמכרים בארה"ב במחיר נמוך מבישראל. האמהות הכריזו חרם על החברה, ויצאו לרחובות ולסניפי רשתות השיווק במטרה לפגוע במכירות השוקולד של שטראוס לקראת חג פורים, שהוא נקודת שיא בענף. אלא שלמעט הד תקשורתי לא צבר המהלך תאוצה ומכירות השוקולד של החברה הגיעו לשיא כל הזמנים באותו החודש.
אמנם הצרכנים, שהתעייפו מהחרמת הקוטג' למשך כשבועיים בקיץ שעבר, מביעים זעם על מהלכי התייקרות או על גילויים שמוצרים תוצרת הארץ נמכרים במחירים נמוכים יותר בחו"ל, אך מכאן ועד פגיעה ממשית במכירות היצרנים באמצעות שינוי הרגלי צריכה - נראה כי הדרך עוד רחוקה.
חברי תנועת ישראל יקרה לנו טוענים נוכח העלאות המחירים הנוכחיות כי "הדרך היחידה שנותרה בפני הציבור הישראלי להגיב למתקפה זו היא שביתת קונים - להקפיד לקנות רק מה שצריך. אם הממשלה והיצרנים רוצים להרוויח 6% נוספים, על הציבור כולו להגיב בכך שיקנה 6% פחות. רק באמצעות צמצום קניות נוכל ללמד לקח את מי ששולח יד לכיסים של אזרחי ישראל. שביתת קונים מתמשכת היא צו השעה. הכוח הצרכני החזק במדינה הוא אנו, אזרחי ישראל הנתונים במתקפת מחירים".
בארגוני המחאה ממליצים לא לקנות בכל מחיר ומלבד צמצום הצריכה לעבור למוצרי החברות הקטנות, שמציעות מחירים נמוכים יותר ממחירי המוצרים הממותגים. גם רכישת מותגים פרטיים של רשתות השיווק עשויה לצמצם במעט את ההוצאה המשפחתית על מזון ועל חומרי ניקוי. חלופה אחרת מצויה במעבר לרכישת מזון בשווקים. ומי שבכל זאת ממשיך לרכוש ברשתות יכול להמתין לתקופות של מבצעי הנחות או לרכוש מראש תווי קנייה בהנחה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם