רשת של אלימות: האלימות באינטרנט גובה קורבנות
הצקות, הטרדות, הכפשות והשפלות - האלימות המילולית ברשת כבר גבתה קורבנות בנפש, בעיקר בני נוער שהתאבדו בגלל הצקות. מומחים מתריעים כי הבעיה רק תחריף וגם הכנסת פתחה במלחמה במגפה: "יש לשים קץ לפרסום לשון הרע ברשת"
מלבד התרומה הגדולה שלה בהנגשת מידע לקהלים רחבים הרשת טומנת בחובה לא מעט סיכונים. האינטרנט עודד נסיקה בפשיעת המחשב על צורותיה השונות, המאיימות גם על משתמשי סמארטפונים וטאבלטים. גניבת מידע ממסד נתונים, תוכנות ריגול, וירוסי מחשבים, גניבת זהות והתחזות, דיג מידע רגיש (פישינג) והפצת דואר זבל הם חלק מאותן תופעות שליליות שהרשת סייעה להתפתחותן. עם רבות מהתופעות הללו ניתן להתמודד באמצעים טכנולוגיים שונים, כגון תוכנות הגנה וסינון מתוחכמות.
ואולם, בסוג אחד של פשיעת מחשב קשה להילחם: בריונות הרשת (Cyber Bullying). תחת ההגדרה הזאת חוסות פעילויות כמו הפצת לשון הרע בידי גורמים אנונימיים, שימוש בזהות בדויה להכפשות, הטרדות, הצקות, התעללות מילולית, הטחת גידופים ועלבונות, איומים, מסעות רדיפה, קריאות לחרם והשפלות - כל הפעילויות המרושעות המכוונות כלפי קורבן אחד או כמה מתוך נקמנות או שמחה לאיד והנאה חולנית. עבור נפגעיה הבריונות הזאת היא סיוט מתמשך המקפל בתוכו סיכון לפגיעה נפשית קשה. התופעה, למרבה הצער, בעלייה מתמדת.
לפני כשנתיים שם נער בן 16 מיישוב במרכז הארץ קץ לחייו לאחר שסבל תקופה ארוכה מהצקות חבריו בפייסבוק. האירוע המזעזע המחיש בפני ציבור הגולשים ובפני הורים לתלמידים רבים את הסכנה הטמונה ברשתות החברתיות. הפרשה הקשה לא היתה היחידה. מאז נחשפו כמה ניסיונות התאבדות נוספים של תלמידים בגלל הצקות ברשת.
ההצקות אינן הביטוי היחיד של בריונות הרשת. ביטוי נוסף לתופעה הוא איומים באמצעות הדואר האלקטרוני והרשתות החברתיות. השחקנית וכוכבת ערוץ הילדים דנה פרידר התלוננה באחרונה במשטרה על שאוימה בפגיעה פיזית בידי אלמוני באמצעות הדואר האלקטרוני ודף הפייסבוק שלה. החשוד במעשה, המוכר למשטרה, נעצר ואף הוגש נגדו כתב אישום. פרידר שכרה בעקבות האיומים הללו שומר ראש צמוד.
ביטוי נוסף לתופעת האלימות ברשת הוא מכתבי איומים מזויפים. העיתונאית דבורית שרגל, עורכת בלוג התקשורת ולווט אנדרגראונד, דיווחה ב-24 בספטמבר על מכתב התראה בגין לשון הרע שקיבלה באמצעות המייל, ובו נדרשה לפצות ב-50 אלף שקל את כתב מעריב קלמן ליבסקינד. המכתב, היא ציינה, נשא לוגו של פירמת עורכי דין מירושלים, ונכתב בו כי בבלוג שהיא מפעילה הופיעו ביטויים הפוגעים בשמו הטוב של ליבסקינד. המכתב אף פירט את הביטויים ואת מועדי הופעתם.
שרגל אמרה כי התייעצה עם משפטן בכיר והוא הציע לה להתנצל בפני ליבסקינד, אך בשיחה עמו התברר כי אין לו מושג על המכתב. בעקבות זאת היא הבינה שנפלה קורבן למעשה פלילי ברשת: זיוף מסמך (הוברר בשיחה עם מנהלי פירמת עורכי הדין שהוזכרה במייל), איום והתחזות. "זה היה מעשה פלילי בחסות טוקבקים", כתבה שרגל.
אדם שוב, המנהל את Refresh, משרד לפרסום דיגיטלי ברשתות חברתיות, אומר כי בריונות הסייבר אינה נחלתם של אנשים פרטיים בלבד, אלא גם של חברות ותאגידים. "יש חברות המהלכות אימים על מתחרותיהן באמצעות האינטרנט", הוא מבהיר ונותן כדוגמה חברה היוצרת לקוח וירטואלי שכל הזמן מתלונן על המתחרה ומכפיש את שמה באמצעות טוקבקים ופרסומים אחרים ברשת. כך גורמת אותה החברה נזק למתחרותיה ופוגעת במוניטין שלהן. שוב מסביר שניתן לספק לחברות שנפלו קורבן לפעילות הזאת כלים
בעוד בעולם האמיתי, מדגיש שוב, יש ספר חוקים ברור ובר אכיפה לטיפול בתופעה, המערכת המשפטית לא השכילה עד היום להתאים עצמה להתפתחות המואצת של הטכנולוגיה. "לכן הרשת היא ג'ונגל מוחלט. הכל מותר בה. בריונות הסייבר היא מכאבי הראש הגדולים ביותר של התאגידים", הוא מסביר.
התופעה, מיותר לציין, אינה ייחודית לישראל. ככל שהאינטרנט חודר לתחומים חברתיים שונים, כך גם התופעות השליליות הנקשרות בו מתחזקות. לפני כחודש פרסמה קרן ברנרס לי את מדד הווב העולמי, הבוחן את השפעת האינטרנט במדינות שונות בתחומים שונים: כלכלה, פוליטיקה, חברה, השכלה וחינוך, תקשורת ועוד. שבדיה דורגה במקום הראשון בזכות הציון 100, ארה"ב דורגה במקום השני בזכות הציון 97.31, אחריהן בריטניה (93.83), קנדה (93.42), פינלנד (91.88) ובהמשך שווייץ, ניו זילנד, אוסטרליה, נורבגיה ואירלנד. ישראל דורגה במקום ה-15 בשל הציון 78.53, אחרי צרפת (78.93) ולפני גרמניה, פורטוגל, ספרד ואפילו יפן (במקום ה-20).
בגלל ההשפעה הגוברת של הרשת על מדינות המערב מבינים מקבלי ההחלטות במדינות מדד הווב כי יש צורך להילחם בבריונות הרשת. בשבוע שעבר, במהלך דיון בבית המשפט העליון של קנדה ב"מלחמה לחיסול תופעת הבריונות ברשת", כפי שהגדיר היומון גלוב אנד מייל, נמסר שבכל חודש מזוהים במדינה 252 אלף נפגעי בריונות רשת, כולם צעירים הפעילים נמרצות בפייסבוק. בארה"ב יותר מ-6% מבני 12-18 נפלו קורבן לבריונות רשת במהלך 2009, רבע מהם על בסיס יומי או שבועי.
פרופ' מייקל פרייזר מהאוניברסיטה הטכנית בסידני אף הגדיל וכינה את התופעה "המיץ של הזבל באינטרנט" בהופעתו בפני ועדה פרלמנטרית שדנה בנושא, וקרא לממשלות לשים לה קץ. "ולא - בתוך 5-10 שנים יחדרו לרשת ארגוני פשיעה ויעשו בה ככל העולה על דעתם", התריע. נדמה כי בניו זילנד התייחסו לקריאות ברצינות, ובקיץ האחרון אף החלה להיבחן ההצעה שבריונות סייבר תוגדר בחוק כעבירה פלילית. על-פי יוזמה זו יוכלו בתי המשפט להטיל עונש על עבריין שהמשטרה תלכוד בעקבות תלונת קורבנו.
ומה המצב בקרב מקבלי ההחלטות בישראל? בימים הקרובים תחזור הכנסת לפעילותה עם תחילת מושב החורף. ועדת המדע, בראשות ח"כ רונית תירוש, תדון ב-17 באוקטובר בהשלמת ההכנות לקריאות שנייה ושלישית להצעת החוק שיזם ח"כ זבולון אורלב. עניינה של ההצעה: "תיקון לחוק איסור לשון הרע - חשיפת פרטי המעוול (גורם העוול)". על-פיה, מי שיופץ בגינו מידע הכולל לשון הרע מכל סוג באינטרנט, יוכל לדרוש מבית המשפט להורות לספק האינטרנט המחזיק בפרטי מפיץ המידע הזדוני לחשוף את זהות מפרסם המידע. זאת כדי שיתאפשר לקורבנו להגיש נגדו תביעת לשון הרע לפיצויים או להתנצלות.
התיקון בחוק מיועד לשים קץ לתופעה שבה מפיץ לשון הרע ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות "ממשיך לחסות מאחורי 'מסך ערפל האנונימיות'", כלשון ההצעה. ב-2007 המליץ בג"ץ לכנסת להסדיר נושא זה בחקיקה. מטעמה של ח"כ תירוש נמסר כי בדיונים הצפויים בהצעת החוק יועלה גם נושא ההטרדה והבריונות ברשת. "תישקל האפשרות לצרף סוגיה חשובה זאת להצעת החוק לנוכח הרעיון שעלה בניו זילנד", מסרה תירוש.
עו"ד אריק הופמן ממשרד גדעון פישר ושות' התייחס לפרשת ההתאבדות של הנער בן ה-16 שנפל קורבן להקנטות: "לדאבוננו, זה לא המקרה האחרון של שימוש זדוני ופוגעני ברשת". האינטרנט, שחדר בסערה לבתינו, אומר הופמן, טומן בחובו יתרונות רבים לצד סכנות. "בעוד לבעיית החשיפה לתכנים בלתי הולמים יש פתרון טכנולוגי של תוכנות סינון, לפגיעה של בריוני רשת בגולשי האינטרנט אין פתרון הולם. החוק הישראלי מגן על כבודו ועל שמו הטוב של אדם, כמו גם על פרטיותו ועל קניינו האישי, מפני לשון הרע. למרות זאת ועל אף השימוש ההולך וגובר באינטרנט והקלות היחסית שבה ניתן לפגוע בזולת באמצעות הרשת, טרם נחקקו חוקים המטפלים במישרין בתופעה. יש לחוקק תקנות שמטרתם למנוע פגיעה בגולשים ולהעניש את הפוגע".
עד כה, מבהיר עו"ד הופמן, הוגשו כמה הצעות חוק בנושא, אך הן טרם הפכו לחקיקה מחייבת. "לא מוטלות סנקציות אזרחיות ופליליות על הפוגע בזולת באמצעות האינטרנט. אמנם בתי המשפט רואים עצמם עתה כמי שמוטל עליו תפקיד ההרתעה בנושא, אך הדבר אינו מספק".
הופמן מציין לחיוב את המאמצים של מדינות שונות בעולם למצוא פתרון לבעיה. היוזמה שהועלתה בניו זילנד, להפוך את אלימות הרשת לעבירה פלילית, הוא אומר, עשויה לטפל בתופעה כראוי. "היוזמה מבטאת רצון לחוקק חוקים חדשים כדי להגן על הגולשים ולמנוע בריונות", ציין.
הופמן אף משגר מסר לחברי הכנסת, שאמורים לדון בהצעות החוק לטיפול באלימות הרשת: "ישראל נדרשת לעדכן את החקיקה הקיימת ואף ליזום חוקים חדשים המספקים לגולשי הרשת ולמשתמשיה הגנה מרבית מפני בריונות הסייבר. יהיה צורך לתת את הדעת על המורכבות הכרוכה בחקיקה, על הקשיים באיתור העבריינים, על אופן האכיפה ועל דרכי הוכחת העבירה ולקבוע באילו תנאים ספקי האינטרנט או בעלי האתרים הם שיישאו באחריות - אך לכל אלה יש פתרונות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם