חוכמת ההמונים: גם הבורסה מושפעת מהבחירות בארה"ב
העימות בין ברק אובמה למיט רומני בשבוע שעבר השפיע לא רק על דעת הקהל האמריקאית, אלא גם על בורסת אינטרייד המקוונת. מה סוד ההצלחה של האתר האירי שמקפיד לקלוע בכל הימור ומשמש גורמים חיצוניים להערכת מצב?
כבר יותר מעשור מאפשר אתר אינטרייד האירי להמר על סיכויי ההתרחשות של אירועים שונים - פוליטיים, כלכליים, צבאיים ואפילו מטאורולוגיים. הגולשים באתר יכולים למשל להמר על הסיכוי שארה"ב תתקוף בשנה הקרובה בצפון קוריאה, על הסיכוי שחמאס יכיר בישראל, על שינויי טמפטורה בעולם, על אחוזי היתכנות של רעידות אדמה בסדר גודל מסוים, על מחיר הבנזין בארה"ב וכמובן על עתידן של הבחירות בארה"ב.
המשקיעים או המהמרים רוכשים אופציות הנסחרות ב-0-1 דולר, ומחירן עולה ויורד על-פי סבירות התרחשותן. כך למשל, מי שרצה לרכוש אופציה לזכייה של אובמה בנשיאות במרוץ 2012 יכול היה לעשות זאת ב-1 באוקטובר ב-76.3 סנט. אופציה זו תעניק לרוכשיה דולר שלם אם אובמה ינצח בבחירות 2012 ותתנדף אם יפסיד.
לאחר הדיבייט אתמול נרשמה בבורסה תנועה ערה במיוחד, ובזירת "אובמה ינצח בבחירות 2012" החליפו ידיים לא פחות מ-88,229 אופציות - מחזור הגבוה פי שלושה-ארבעה מהרגיל. מחיר הנעילה שיקף קריסה של האופציה בכ-10% ונסגר על 66.9, דבר שמעמיד את סיכויו של אובמה על מעט יותר משני שלישים, עדיין סיכוי לא רע, אבל מומנטום מסוכן וירידה של 12.3% מתחילת אוקטובר.
לעומת זאת, מחיר האופציה "רומני ינצח ב-2012" זינק ב-29% ביום אחד ובמחזור של יותר מ-73,800 דולר בהמשך לעליות הנמשכות מ-30 בספטמבר, שכבר העלו את מחירה ב-56% ל-33.4 סנט - מחיר שאמנם לא מעניק לרומני את ההובלה במרוץ, אלא סיכוי של שליש, אך מעיד שלפחות המומנטום עבר אליו.

מאז ועד יום רביעי האחרון לא נרשם שינוי ניכר. הסיכויים של רומני עלו ל-37.1 סנט, ואלה של אובמה הם 62.9 סנט. לטלטלה הבאה יהיה אחראי ככל הנראה העימות שהתקיים ביום חמישי בין שני המועמדים לסגן הנשיא, ג'ו ביידן הדמוקרטי ופול ריאן הרפובליקני.
יותר מהרווחים שגורפים המשקיעים בבורסה הקטנה מעניין הדיוק המדהים של תחזיותיה. הבורסה הצליחה לנבא את הניצחונות האחרונים בבחירות לנשיאות, ובהם ניצחונו של ג'ורג' בוש את ג'ון קרי ב-2004, שהפתיע רבים מהפרשנים. מרשימה אף יותר היא העובדה כי אינטרייד צפתה את התוצאות בכל המדינות המרכיבות את ארה"ב בבחירות אלה וכן את התוצאות בכל המדינות פרט לאחת בבחירות 2008.
באתר Realclearpolitics האמריקאי, המרכז את כל הסקרים, מופיע בכל יום "המחיר" או למעשה סיכוי הבחירה שמנבאים המשקיעים באינטרייד לכל אחד מהמתמודדים. זו תולדה של היכולת שהוכיחו באתר לאורך השנים לחזות את הבחירות האמריקאיות טוב יותר מכל סקר.
קארל וולפנדן, מנהל התפעול של אינטרייד ב-6 השנים האחרונות, טוען שכמות המשתמשים והכסף שעובר באתר רק גדלה לאורך השנים, עובדה שהופכת את תחזיותיו למדויקות יותר. "בבחירות הראשונות שאפשרנו לסחור בגינן, שנערכו בין בוש לקרי ב-2004, נסחרו 1.5 מיליון אופציות בניסיון לנבא מי יהיה הנשיא. ב-2008 עלה המספר ל-5.3 מיליון, ואילו בבחירות האחרונות הנתון קפץ ל-8.2 מיליון".
לדבריו, האתר חוצה פעמים רבות את חדר המסחר והופך לכלי חיזוי אמיתי. "ישנו שוק חיזוי מזג האוויר לדוגמה, שהמשתתפים בו יכולים להמר על הטמפרטורה העולמית, או שוק התגליות המדעיות, שניתן להמר בו על הסיכוי למציאת חיים מחוץ לכדור הארץ ועל פריצות דרך בתחומי האנרגיה והפיזיקה. סוכנויות ממשלתיות ברחבי העולם, כמו גם בנקי השקעות, אוניברסיטאות ומכוני מחקר, השתמשו בהסתברויות ובמידע שמצטבר אצלנו בנושאים אלה כדי לערוך אנליזות ותחזיות משלהם".
"השוק טוב מאוד בגיוס כל המידע שיש, סקרים, נאומים, נפילות ומחוות של המועמדים, כמו גם בהשגת האינפורמציה באשר לסיכויי המתמודדים. אלה מתנקזים למקום אחד: מחיר השוק. התאוריה הבסיסית היא 'חוכמת ההמונים' - כשהקהל גדול הדעה הממוצעת של כל המשתתפים היא בדרך כלל מדויקת יותר מזו של קבוצה קטנה ונבחרת של מומחים".

אלעד הולנדר, יועץ ארגוני ומומחה לתורת המשחקים, רואה את הדברים באופן דומה. לדבריו מדובר במעין סקר של מי תופסים את עצמם כמביני עניין. "אם חברי שבט אפריקאי יישאלו מי ינצח לדעתם, רומני או אובמה, התשובה שלהם תהיה שקולה לזריקת קובייה. לעומת זאת, בסקר של אינטרייד כל השחקנים בו ללא ספק מגלים עניין רב בבחירות או בנושאים אחרים שהם מוכנים להמר עליהם. לכולם יש הבנה בנושא והם לא מחווים דעה אקראית. הדעות השונות מבטלות זו את זו, ופעמים רבות הממוצע שאנחנו מגיעים אליו קרוב במידה רבה לתוצאה הסופית".
את התשובה הנכונה, שעולה בעקבות תהליך חוכמת ההמונים, כבר קשה לדבריו להסביר. "יש מחלוקת גדולה על הסיבה שחוכמת ההמונים מוכיחה את עצמה ויש מחלוקת הנוגעת לתנאים שהיא עובדת בהם. כך לדוגמה, ישנן שאלות בנוגע לגודל המדגם, לאקראיות של בחירת האנשים, להתפלגות הדעות בין השחקנים ולתמריצים - במקרה הזה הכספיים - שניתנו לשחקנים", אומר הולנדר.
"ככל שאדם צריך לחשוב על ההחלטה שלו יותר, כך היא מושכלת יותר, וזאת הסיבה שבורסת ניבוי כמו אינטרייד טובה מסקר אנונימי רגיל", הוא מוסיף, "עם כל הכבוד להתנגדות האקדמית הבורסות הללו מצליחות, אם כי בגלל החשיבות הגדולה שלהם בניבוי יש סכנה למניפולציות".
בורסת הניבוי הבולטת ביותר העוסקת בפוליטיקה אמריקאית מלבד אינטרייד, היא בורסת אייווה, הממוקמת באוניברסיטה הציבורית של מדינת אייווה ומופעלת בידה. בשנת 2000 היא נחשפה למניפולציה שנועדה לסייע לג'ורג' בוש לזכות. הרוכשים הימרו נגד בוש לא כדי לגרוף רווח, אלא כדי להטות את הדעות של הקהל ושל התקשורת, שבוחנת את תוצאותיהן של בורסות הניבוי כדי להסיק מהי המגמה הצפויה בבחירות. המקרה
שורה ארוכה מאוד של זירות אלקטרוניות נוספות מסייעת לשחקנים בשווקים מסוימים להגן על עצמם מאירועים, לגייס כספים ולהבין לאן נושבת הרוח. כך לדוגמה, בוליווד אקסצ'יינג', המאפשרת להמר על קריירות של כוכבים ועל הצלחה של סרטים וסדרות טלוויזיה בדומה לאינטרייד. "בעבר תכנן הממשל האמריקאי להקים בורסה לחיזוי מספר נפגעים. היה דיון ער מאוד סביב השאלה אם אפשר לייצר קזינו של זוועות ותופת, ולבסוף התוכנית נגנזה", אומר הולנדר ומציין: "חבל, יכול להיות שהיא היתה יעילה מאוד".
התאוריה ששווקים חוזים את ערכם של מוסדות, של מועמדים לנשיאות ושל אירועים מתגלגלים אינה חדשה. בעולם הפיננסים היא ידועה בשם תאוריית השווקים היעילים, ולפיה מחירי המניות בבורסה משקפים את כלל המידע בשוק ולפיכך אין אפשרות אמיתית להשיג תחזית טובה יותר מהם וכך להכות את השוק. תאוריה זו היא אחד הכוחות שהניעו את מהפכת תעודות הסל והקרנות מחקות המדדים בארה"ב, שטענו כי בסופו של דבר השווקים הם שיודעים הכי טוב.
לוולפנדן יש תאוריה אחרת: מי שיודע יותר הוא מי שאירוע מסוים יכול לפגוע בכיס שלו. "כסף מזומן גורם לטריידרים שלנו להתאמץ ולקבל את ההחלטות הרציונליות ביותר ולא את אלה האמוציונליות ביותר, אף שגם זה קורה לפעמים. יש אנשים שמצביעים לרומני למשל, אבל אם הם סוחרים אצלנו ומאמינים שאובמה עומד לנצח הם ירכשו אופציות לניצחון שלו, משום שאחרת הם ייאלצו לחוות את ההרגשה הלא נעימה המתלווה להפסד של כסף".

