למה עולים מחירי הדירות בשכונת המשתלה בת"א?
ירידת מתח: אחרי שנים ארוכות של מאבקים משפטיים וציבוריים, של ביקושים נמוכים ושל קושי במכירת דירות התושבים בשכונת המשתלה בצפון תל-אביב יכולים להתרווח בתחושת הקלה: העתקת קו המתח הגבוה של חברת החשמל מהשכונה צפוי לעלות את ערך דירותיהם ב-15%-10%
"במשך שנים היתה בעיה במכירת הדירות הצפוניות בשכונה" מסביר יוני סיון, בעל משרד התיווך צבר נכסים שעוסק במכירת דירות בשכונה, "נדרש זמן רב מאוד למכור דירה שנמצאת בצמוד לקו המתח הגבוה מכיוון שרבים נרתעו מהסמיכות הזאת. הדבר בא לידי ביטוי גם במחיר. דירה שצמודה לקו היתה נמכרת עד כה ב-15% פחות ממחיר דירה זהה שאינה צמודה אליו. הרתיעה של הרוכשים הפוטנציאלים היתה כה גדולה, עד שהם היו דורשים מראש דירה בצד הדרומי של השכונה. לכל הדירות מהצד הצפוני הסמוך לקו המתח ועד למרכז השכונה היה פחות ביקוש, אפילו שהדירות במרכז השכונה כלל לא קרובות אליו."
לדברי סיון, הדירות שהושפעו יותר מכל מהימצאותו של קו המתח הגבוה היו הדירות העורפיות בפרויקט של חברת אפריקה ישראל, שהמרחק בינן לבין הקו לא עלה על 100 מטר, הדירות בפרויקט של חברת ק.נ.י ופרויקט הווילג' בצדה הצפון-מזרחי של השכונה. "מחירן של דירת 4 חדרים ממוצעת בשכונה הוא 2.2-2 מיליון שקל, אך דירות 4 חדרים במתחמים אלה היו נמכרות בפחות משני מיליון שקל, שהם כמעט המחיר של דירת 3 חדרים ממוצעת בשכונה." אומר סיון.
שמאי המקרקעין ארז כהן תומך במספרים שסיון מציג. כהן סבור כי ערכן של הדירות הסמוכות לקו יעלה בכ-10%, המשקפים כ-200 אלף שקל לדירת 4 חדרים שתימכר כעת בכשני מיליון שקל במקום בכ-1.8 מיליון שקל.
עו"ד עפר טויסטר, המתמחה בדיני תכנון ובנייה, מציין גם הוא כי "בעבר נחשבו הדירות שפנו לקו המתח הגבוה לנחותות. אנשים פחדו מהן ולכן מחירן היה נמוך. עם זאת, משקיעים זיהו את הפוטנציאל הכלכלי של השכונה ושל הדירות ושמחו לקנות את הדירות האלה בזול. הם ידעו שכאשר הקו יועתק יעלה ערך הדירות." לדבריו, בקרב הציבור יש מודעות רבה לנושא הקרינה, ועם השנים התקנים בנושא הולכים ומחמירים. "תוכניות בניין עיר (תב"ע - ש"צ) חדשות קובעות היום כי יש להטמין קווים גם בגלל הפן האסתטי, ובשכונות מודרניות כבר לא רואים את העמודים לאורך הרחובות ואת החיבורים לבתים."
מאז הקמתה של השכונה בשנת 1996 נשמעו תדיר דיבורים על אודות העתקת קו המתח הגבוה, אך דבר לא קרה. תושבי השכונה איימו פעמים רבות בתביעות נגד חברת החשמל ועיריית תל-אביב, ובגן הילדים הפרדס אף נמצאה קרינה גבוהה וההורים התנגדו לשלוח את ילדיהם אליו.
לדברי סיון, "בשנת 1993 יצא המכרז הראשון לשיווק קרקע בשכונה ובעקבותיו יצאו מכרזים נוספים. הקבלנים שזכו בהם רכשו את הקרקעות במחירים גבוהים כי באותם הימים שוק הנדל"ן רתח, אך הם התקשו מאוד להשיג את המחירים שדרשו תמורת הדירות. הם נאלצו להוריד מחירים וחלקם פשטו רגל, דבר שפגע קשות במוניטין של השכונה. למעשה, לקח זמן רב לשקם את שמה של השכונה ורק בשנתיים האחרונות נרשם שיפור משמעותי במוניטין שלה."
תרומה רבה לשיפור הזה מיוחסת לעליות המחירים של הדירות בשכונות הקרובות כמו צהלה ותל ברוך צפון בשנים 2010-2002 בעוד שמחירי הדירות בשכונת המשתלה היו נוחים יחסית. "היום מתגוררים בשכונה זוגות צעירים רבים ולקראת שנת הלימודים הנוכחית נפתח בה בית ספר יסודי ראשון," אומר סיון, "במשך
קו המתח עובר בשטחים הנמצאים בבעלות עיריית תל-אביב, מינהל מקרקעי ישראל ועיריית רמת השרון. לאחר משא ומתן ממושך בין עיריית תל-אביב, מינהל מקרקעי ישראל וחברת החשמל הושג הסכם שזכה גם להסכמתה של עיריית רמת השרון, ולפיו תמומש העתקת קו המתח אל מחוץ לשכונה. הקו יועתק כאמור לאזור ציר הנופש, ובעלויות ההעתקה, המוערכות במיליוני שקלים, יישאו באופן שווה עיריית תלאביב ומינהל מקרקעי ישראל.
בעיריית תל-אביב מסבירים כי העתקת הקו אל מחוץ לשכונת המשתלה ישפר את חזותה, וחשוב מכך - יסיר את מגבלות הבנייה החלות על המתחם החדש שצפוי לקום בצפונה, שמנעו עד כה מלשווק את קרקעות המינהל, ויאפשר הוספת מאות יחידות דיור. כמו כן הוסרו מגבלות הבנייה בכל הנוגע להקמת מבני ציבור, מה שאפשר את פתיחתו של בית הספר היסודי בשכונה בחודש ספטמבר.
shlomit.tsur@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם