לשנות מבפנים: סתיו שפיר מסבירה למה הצטרפה למפלגת העבודה
סתיו שפיר, שהודיעה השבוע על כניסתה לפוליטיקה, חושפת את מניעיה, מתעקשת שהמחאה הצליחה ומפתיעה: "אין לנו שום דבר נגד בעלי ההון"
"במשך שנים האמנתי בפעילות מחוץ לעולם הפוליטי. הייתי בקורס טיס ואחר כך עברתי ל"במחנה". אף פעם לא חשבתי על פוליטיקה, וגם במחאה, שהיתה חלום מדהים, חשבתי שאפשר לשנות מבחוץ", אומרת שפיר ומסבירה את התנודה בהלך הרוח שלה: "לאחר הפגנת המיליון היה ברור שהמחאה לא מזיזה באמת לממשלה ושביבי ימשיך לדבר בסיסמאות על נושאים כלכליים וביטחוניים. השינוי דורש זמן שאין לנו. אחרי חודשים של התלבטות בחרתי בפוליטיקה, ומפלגת העבודה היא הבית".
אנשים בישראל נואשו מהפוליטיקה בגלל כל הרפש. מדוע את תצליחי?
"אני חלק מדור שנואש מהפוליטיקה ויש לו כל הסיבות הטובות לכך. הפוליטיקה מנוצלת בציניות. יש לנו נשיא מדינה שיושב בכלא וראש ממשלה לשעבר שהסתבך בפלילים. זה מייאש. אבל צריך ללכת צעד קדימה, אסור להפקיר את הזירה הפוליטית, שנקבעים בה כללי המשחק. רק אנשים טובים ישנו את הפוליטיקה".
את אומרת בעצם שהמחאה החברתית נכשלה?
"ממש לא. היא חד-משמעית הצליחה. הרבה שנים היה השיח בישראל ביטחוני-מדיני, אף שהמצב הכלכלי לא היה יציב. בנימין נתניהו יצר תמונה מאקרו-כלכלית מפוארת, אך אנשים לא מסוגלים לשלם את חשבון החשמל ונואשו אפילו לשמוע על הפנסיה.
"זוגות צעירים חוזרים לגור אצל ההורים. אני אפילו לא חולמת על קניית דירה, ורק רוצה להשיג דיל ולגור בשכירות. אנשים לא גומרים את החודש, לא רק בגלל המזל הרע שלהם, אלא גם בגלל המדיניות הקלוקלת. המחאה החזירה את כל אלה לסדר היום וחידשה את התקווה. אנשים התעוררו לשאול מה קרה. אפילו ביבי הפסיק להתעלם ממנה והוא מתייחס ל'גני טרכטנברג' כאל הישג. בקיץ 2011 נמתח קו בין החברה הישראלית שלפני המחאה לבין זו שאחריה".
עם כל הכבוד, כיצד את, סתיו שפיר, בת 27, מסוגלת לתרום למפלגה?
"הצטרפותי לעבודה עשויה לסייע לאלפי צעירים, שהתלבטו כמוני, במציאת כיוון מסוים. מפלגת העבודה היא במה מכובדת שעברה זמנים קשים, והיום היא משמשת כתובת להרבה אנשים אידאולוגים וערכיים. מערכת הבחירות הקרובה חשובה מאין כמוה: היא מציבה בחירה בין המודל המיושן של ביבי לבין מודל בריא יותר לחברה. הממשלה התעלמה מהפגנת המיליון, נראה אותה מתעלמת מחצי מיליון מצביעים בקלפי. אני מקווה שאביא פנימה תקווה. אני בסך הכל חלק מהדרך".
המחאה החברתית ביקרה את בעלי ההון. תסכימי שללא הון אין צמיחה ויש אבטלה. מדוע תקפתם אותם?
"אני לא חושבת שצריך לתקוף את המגזר הפרטי, זה היה ספין של נתניהו נגד המחאה. המחאה לא ביקרה את בעלי ההון או את העשירים. אני מפרגנת למי שהתעשר, והדרישה היתה בסך הכל שתונהג בארץ כלכלה הוגנת".
ומה עם הגיליוטינה שהוצבה בשדרות רוטשילד בתל-אביב?
"נו באמת, אנשים מחו על הרבה מאוד דברים ועוולות. אני לא יודעת מי הציב אותה. המחאה הגדילה את המודעות והובילה להתאגדויות צרכניות, וככל שהציבור מודע יותר למצבו הוא פועל לשיפורו. היום, למשל, הוא מתחבר
נתניהו טען שהכלכלה של שלי יחימוביץ’ תגדיל את מספר המובטלים למיליון.
"הסקרים והגרפים שלו מטעים. שיעור האבטלה בישראל גבוה מכפי שמשתקף. רבים עובדים במשרות חלקיות ויש מי שעובדים בשני מקומות עבודה ומתקשים להתקיים. את הנתונים האלה הגרפים לא מראים".
המחאה לא עסקה בחרדים. בחרתם בדרך הקלה.
"בשנה האחרונה עבדתי מול חבר'ה מהמגזר החרדי ואני יכולה לומר שגם הם רוצים שינוי בתעסוקה ובשירות הצבאי. אני מציעה להתמודד עם סוגיות אלה לא בכפייה, אלא בהידברות. החרדים חשופים לשינויים הטכנולוגיים, צריך לעודד אותם להשתנות מבלי ליצור בקרבם ניכור.
מודעה קטנה בעיתון שצדה את עיני השבוע מזמינה קונים למגרש ולדירות מגורים בפוריה עילית, בבת ים, בקרבת קיבוץ עינת ובקרבת מושב רשפון. את המודעה פרסמה החברה לאיתור והשבת נכסים של נספי השואה (שם מסורבל ולא מוצלח).
"לא הצלחנו לאתר את היורשים ולכן פרסמנו את המודעה", מסבירה אלינור קרויטרו, ראש האגף לאיתור נכסים בחברה. הכסף יחולק בין משפחות הניצולים. בתזמון לא מקרי החל באחרונה קמפיין בישראל ובחו"ל לאיתור יורשיהם של 60 אלף נכסי נספים.
הקמפיין כולל מודעות בעיתונות בישראל, בארה"ב ובקנדה ואירועי הסברה בשיתוף הקונסוליה בניו-יורק. בערב ראש השנה נקראו יהודי ארה”ב לאתר את שמות קרוביהם ברשימה המופיעה באתר האינטרנט. הפניות עשויות להביא לסגירת מעגל עבור אלפי משפחות, שלא היו מודעות קודם לכן לקיומם של הנכסים. מאז תחילת הקמפיין פנו לחברה מאות משפחות מהארץ ומחו"ל.
החברה להשבת נכסי השואה מטפלת בנכסים שיהודים מאירופה רכשו בישראל טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה. מדובר ב־3 סוגי נכסים: נדל"ן, כספים בחשבונות בנק רדומים ומניות אוצר התיישבות היהודים, החברה למתן אשראי שהקים חוזה המדינה. שווי הנכסים נאמד במאות מיליוני שקלים.
בכל שנה מעבירה החברה 100 מיליון שקל לרשימת הזכאים, המונה יותר מ־10,000 ניצולים, והם מקבלים גם שוברים לרכישת מזון ותרופות. למרבה הצער מספר הזכאים הולך ומתמעט עם השנים. "קמפיין ההסברה הנוכחי נועד לסייע לא רק לניצול, אלא גם ליורשי הנספה. אנחנו עוזרים בהגדרת הקרבה המשפחתית ובאיתור המסמכים הרלוונטיים הדרושים", אומרת קרויטרו. "גם בגין חשבונות רדומים ידועה הכתובת המדויקת של בעליהם ולעתים ישנה דוגמת חתימה".
"על־פי החוק, נכסים שיורשיהם לא נמצאו לאחר שנעשה כל מאמץ לאתרם יועברו לאחר מימושם לקרן ניצולי השואה", מסבירה קרויטרו. "אנחנו חוקרים ובודקים. חקירה לא נסגרת לפני שאנחנו עורכים חיפוש ביד ושם, ואנחנו לא מגבילים את משך החקירה".
שמות בעלי הנכסים מופיעים בכתובת האינטרנט www.hashava.org.il. פרטים נוספים בטלפון 5164117־03.
השבוע נחשף שאיש העסקים חיים סבן מתכנן לרכוש מאילן בן דב את גרעין השליטה בחברת הסלולר פרטנר. גם סלקום היא כתובת להגשת הצעות רכישה. בעקבות הרפורמה בסלולר מיהרו רבים להספיד את מניות הענף. אנליסט יוצא דופן שאיתר בזמן אמת את האור בקצה הנייד הוא ערן יעקובי מבית ההשקעות דש. ב-24 במאי הוא פרסם: "התחתית במניות התקשורת סומנה באופן מוחלט. התחילו לאסוף".
מניות הסלולר נסקו בחודשים האחרונים בעשרות אחוזים. בקרוב יפורסמו דוחות הרבעון השלישי ונתוני הרווחיות יפתיעו לטובה. בהקשר זה אני מרשה לעצמי להביא מאמר שפרסמתי ב-20 במאי שכותרתו "מוקדם להספיד את הסלולר".
"פחות משבוע ממועד כניסתן של החברות גולן טלקום והוט מובייל לשוק הסלולר, ותוצאות המהפכה ניכרות בשטח: באזז תקשורתי גדול, עשרות אלפי לקוחות הבוחנים מקצה שיפורים ומכות קשות לתעשיית הסלולר בבורסה. חברות הסלולר הוותיקות התעשתו במהירות והגיבו בהצעות ידידותיות בסגנון הכל כלול ב-149 שקל לחודש. ברוך השם, השקיפות מאפשרת להשוות בין ההצעות. הלקוח המצוי כבר לא זקוק לכישורי בלשות מתקדמים כדי לפענח את האותיות הקטנות.
"מה שנותר הוא להשוות בין ההצעות ולבחור בכדאית ביותר. לכל ההצעות מכנה משותף: חבילת תקשורת הכוללת שימוש לא מוגבל בדקות שיחה, שליחה חופשית של הודעות טקסט, גלישה ושיחות חינם לחו"ל (בחלק מהחברות). השאלה כיצד מעזות החברות המסורתיות לנקוב במחיר חבילה הגבוה לפחות ב־50 שקל לחודש מזה של המתחרים החדשים (89־99 שקל לחודש) - היא בהחלט במקומה.
"נראה שהחברות המסורתיות בונות על נוחות מרכזי השירות שלהן, על שירות תיקונים יעיל, על אמינות ועל יציבות. במידה מסוימת ניתן להוסיף את נאמנות הלקוחות הוותיקים. ויש הסבר נוסף לפערי המחיר: חלק הארי של לקוחות פלאפון, סלקום ופרטנר הצטרפו בעבר לתוכניות נאמנות המבטיחות מכשיר חינם באמצעות הפחתת דמי השימוש. תוכניות אלה מגבילות כיום את יכולת המיקוח של הלקוחות".
"מוקדם אם כן להספיד את חברות הסלולר הוותיקות ולשלוח את מניותיהן לעזאזל, כפי שחלק מהאנליסטים בשוק ההון מיהרו לעשות. רווחיות החברות המסורתיות תיפגע בעיקר בטווח הקצר. בעתיד הן יוכלו להגדיל את עוגת ההכנסות באמצעות שירותים נוספים כמו אינטרנט וטלוויזיה. זו המהפכה הבאה שמתכנן משרד התקשורת, והפעם היא תבוא על חשבון הוט ויס".
"המצב הנוכחי מזכיר לי את המצב של ענף הביטוח עד לפני 15 שנים. לענף חדרו חברות ביטוח כמו AIG וביטוח ישיר, ונגסו נתח של כ-15% משוק ביטוחי הרכב והדירות. התחרות שחקה את המחירים ב־15%־20% והצרכן יצא נשכר".
"חברות הביטוח התארגנו והמציאו את עצמן מחדש בתחומי פעילות חדשים (שוק ההון) ובמסלולי ביטוח ישיר חלופיים. אין סיבה שתהליך דומה לא יעבור ענף הסלולר ובעצם כל ענף אחר במשק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם