גירעון המוסד לביטוח הלאומי מעמיק
הגירעון האקטורי זינק ב-8% ריאלית ל-184 מיליארד שקל. בעתיד צפויות הוצאות המוסד לעבור את ההכנסות
המוסד לביטוח לאומי. הכסף יספיק ל-3.8 שנים רענן כהן
העמקה זו, שמתווספת להרעה שהתרחשה ב-2010 במצבו של הביטוח הלאומי, מעידה על חוסר יכולתו של המוסד לגשר בין התחייבויותיו העתידיות לבין הכנסותיו. אחד מהגורמים לבעיה הוא שינוי משמעותי לרעה בהרכב הנכסים של הביטוח הלאומי, הנובע מהפסקת ההקצאה של האג"ח המיועדות.
עם זאת, יש לציין כי לעת עתה הביטוח הלאומי מצליח לשמור על יציבות יחסית בחלק מהפרמטרים. על-פי הדוח, עתודות המוסד עצמו, ללא הכנסות מהמדינה ומדמי ביטוח לאומי, אמורות להספיק ל-3.8 שנים , נתון הדומה לזה של 2009 ושל 2010.
ואולם , אם הגירעון החשבונאי ימשיך להעמיק וההוצאות לקצבה יעלו כצפוי עם הזדקנות האוכלוסייה, ההוצאות השנתיות יעברו בסופו של דבר את ההכנסות השוטפות. "לפי המדדים לטווח ארוך, המצב הכספי של המוסד ממשיך להידרדר", מודה האקטואר בדוח.
בשנים עברו נהנה הביטוח הלאומי מתיק השקעות סולידי ביותר בריבית גבוהה. המדינה הנפיקה למוסד אג"ח עיבל, שנשאו ריבית
ריאלית של 5.5%, ואג"ח גריזים, שנשאו ריבית ריאלית של 5%. ב-1990 הופסקה הנפקת גריזים, וב-2008 חדלה הנפקת עיבל.
יתרות המוסד הושקעו מאז בריבית נמוכה בהרבה, ובסוף 2011 עמדה ריבית האג"ח שהנפיקה המדינה לביטוח לאומי על 2.4% ריאלי ל-17 שנה - הזהים לתנאי השוק הרגילים. כיום היקף אג"ח עיבל הוא 88 מיליארד שקל, לעומת אג"ח בריבית משתנה ב-74 מיליארד שקל.
הפער שנוצר עקב אחזקת האג"ח בתשואת השוק עומד כיום על 2.3 מיליארד שקל בשנה. אך אם המשך הידלדלות אג"ח עיבל יוביל לפער של 5 מיליארד שקל בשנה, הרי שהמצב ישפיע על תקציב המדינה, שתיאלץ לממן את הפער או את הקצבאות. "בשביל להקטין את הגירעון ואת יחס החוב-תוצר המדינה נמנעת מלהעביר למוסד לביטוח הלאומי את הכספים שהוא צריך", אומר הכלכלן אלי שני, "עובדים על עצמנו. מדובר פה בחוב מתגלגל ותופח שבסופו של דבר מישהו יצטרך לשלם אותו".
כדי לטפל בגירעון החשבונאי, שצפוי להפוך בעשור החמישי של המאה הנוכחית לגירעון שוטף, הוקמה ב-2009 הוועדה לאיתנות פיננסית בראשת אסתר דומיניסיני, אך המלצותיה עדיין לא הובאו לדיון בממשלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם