חרף גירעון העתק: בחברת החשמל לא מתכוונים להיפרד מההטבות
חברת החשמל היא אחת החברות הכושלות במשק עם חוב של כ-65 מיליארד שקל. היא גם שיאנית השכר במשק, עם ממוצע של 24,025 שקל והטבות מפליגות, בראשן כמובן ההטבה בצריכת החשמל. אנשי ועד העובדים, שמתכוננים בימים אלה לבחירות, לא חושבים שמשהו פה לא בסדר. אז מי ישלם את החשבון?
ומה יקרה אם ייגעו בחשמל חינם שאתם מקבלים?
"תרשמי: למיקו אין חשמל חינם".
לא?
"יש לי הטבה מוגבלת. חברת החשמל היא עסק מורכב מאוד, אפשר לדבר על זה שעות. העלות של ההטבה הזאת היא נמוכה".
בתחילת השבוע נחשף שבעקבות טעות בחישוב נוצר חוסר של 1.4 מיליארד שקל בתזרים המזומנים של החברה. מספר חברי דירקטוריון דרשו להעביר כספים מקרן העובדים לכיסוי המחסור. לפני כשבועיים גילה מבקר המדינה החדש, יוסף שפירא, שבחשבון נאמנות שהעובדים פתחו ללא ידיעת הדירקטוריון נצברו כשני מיליארד שקל שמיועדים לפנסיה. צרפתי זועם כשהוא שומע את המילים "קרן סודית".
"אין שום קרן סודית, ומי שאומר את זה מדבר לחלוטין לא לעניין. עושים משהו מגמתי לפגוע בזכויות של העובדים. כל העיתונאים מגמתיים, תתביישו לכם אם אתם משתמשים בכאלה מושגים".
בעוד שלושה שבועות ייערכו בחירות לוועד העובדים של חברת החשמל. קצת כמו בבחירות בארצות הברית, גם הליך הבחירות לוועד הוא מורכב. 12 אלף עובדי חברת החשמל בוחרים מועצה שבדומה לאלקטורים האמריקאים בוחרת את היו"ר. צרפתי, על פי כל החישובים, הוא המועמד המוביל.
"הוא צועק בגלל הבחירות, הוא חייב לתת כמה הצהרות מפוצצות עכשיו", אומר אחד מחברי הוועד. גם חברי ועד אחרים מצחצחים חרבות לקראת הבחירות. "אם אני הייתי יו"ר הוועד ומישהו היה מנסה לגעת בזכויות שלנו, הייתי מכבה את כל החשמל במדינת ישראל, היינו עוזבים את כל המתקנים, את תחנות הכוח, את הכל, נוטשים, את מבינה מה זה נוטשים? קמים והולכים הביתה", אומר יעקב חי, יו"ר ועד המהנדסים במחוז הצפון של חברת החשמל. "אין סיכוי שיפגעו בנו, אנחנו נצא למלחמה חזיתית", אומר גם יעקב דבידה, יו"ר ועד העובדים במחוז הצפון שמתמודד על כהונה נוספת.
מבקר המדינה קבע שחשבון הנאמנות שבו נצברו כספי הפנסיה נפתח ללא ידיעת הדירקטוריון.
דבידה: "אז מבקר המדינה אמר. מישהו נוגע בדברים אחרים שמבקר המדינה מטפל בהם? אם מישהו ייגע בקופה הזאת, לא יהיה חשמל במדינת ישראל".
ומה תעשו אם מישהו ייגע בחשמל חינם שלכם?
"זה לא חינם, אנחנו מקבלים הטבת חשמל שהיא צריכה של פי 2.7 מהממוצע במשק. זה מגיע ל-700 שקל בחודש. את יודעת כמה מפעלים נותנים לעובדים שלהם הטבה כזאת כל יום?".
בתקופה כזאת, לא הרבה, אני מתארת לעצמי.
"גם אם יורידו את החשמל חינם, לא יורידו את מחיר החשמל לשאר התושבים, אבל מזה נובעת שנאת החינם כלפינו".
אז תוותרו על זה.
"כשכל המשק יוותר על ההטבות שהוא מקבל, גם אנחנו נוותר. בבתי זיקוק מקבלים דלק בחינם. יש לנו את זה כבר 90 שנה, עוד מהתקופה של פנחס רוטנברג בחברת החשמל, אז למה לשנות?".
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע במשק ביולי היה 9,194 שקל בחודש. עובדי חברת החשמל ומקורות הרוויחו 24,025 שקל בחודש, פי 2.6 מהשכר הממוצע. לצורך השוואה, עובדי הבנקים הרוויחו 15,600 שקל בחודש, ואילו עובדי המסעדות השתכרו רק 3,653 שקל בחודש.
גם בשנת 2011 היו עובדי חברת החשמל בראש טבלת השיאנים עם משכורת ממוצעת של 21,913 שקל בחודש, עת השכר הממוצע עמד על 8,735 שקל בחודש. דוח של הבנק העולמי שנערך ב-2010 לבקשת עובדי החברה מצא ששכרם של עובדי חברת החשמל גבוה ב-38 אחוז מזה של עובדים בחברות חשמל דומות בעולם.
ראשי הוועדים הגדולים האחרים במשק, מפרגנים לעמיתיהם בחברת החשמל. "הלוואי שהם ישיגו כמה שיותר הישגים", אומר מאיר תורג'מן, יו"ר ועד עובדי נמל חיפה. "אנחנו מסתפקים במה שיש לנו. להם יש חשמל חינם, לנו יש אוניות חינם. אני מפרגן להם שיהיה להם כמה שיותר".
כנראה שלא, אבל הם מנקזים אליהם הרבה כעס ציבורי בגלל השכר הגבוה וההטבות המפליגות.
"אני לא יודע מה זה שכר גבוה, 22 אלף שקל למשפחה ממוצעת עם ארבעה ילדים זה שכר שבקושי גומרים איתו את החודש. אם שילמו להם, כנראה מגיע להם. אני רק מפרגן להם, הייתי רוצה שהעובדים שלי יקבלו כמו בחברת החשמל".
"שכר עובדי חברת החשמל לא מרגיז אותי", אמרה גם שלי יחימוביץ' בינואר 2009 (אז השכר הממוצע של עובדי חברת החשמל הגיע ל-16,500 שקל בחודש), "יש בחברת החשמל גם עובדים שמרוויחים 55 אלף שקל בחודש, ועדיין זה אינו שכר חריג, כי מדובר בעובדים מוכשרים ומבוקשים שייחטפו לעבודה מחוץ לחברת החשמל".
בראיון שהעניקה לאחרונה ל"דה מרקר" אמרה: "היה וחברת החשמל, לחזונם של המפריטנים, תופרט, עלויות השכר לא יפחתו, פשוט חלוקת השכר תהיה שונה. במקום מנהלים ב-50 אלף שקל לחודש יהיו מנהלים ב-1.5 מיליון שקל בחודש, תהיה משפחה אחת שתגרוף את הונה של חברת החשמל, שכיום היא חברה לאומית".
"משק חופשי היה יוצר שכר נכון. המונופולים האלה הם צרה צרורה למדינת ישראל", אומר יוסף פריצקי שכשר התשתיות נאבק בוועד העובדים. "לעובדים יש כוח עצום. עד היום, למרות שחלפו מאז כתשע שנים, אני זוכר את השיחה הראשונה שלי כשר בממשלה עם מי שהיה אז יו"ר ועד העובדים, יורם אוברקוביץ'. הוא הבהיר לי שהוא רואה אותי כנציגם בממשלה, אמרתי לחברי הוועד שאני לא תופס כך את תפקידי. זאת הייתה שיחה מאוד לא נעימה. אנחנו משלמים על ההתנהלות של העובדים".
אחד הסמלים המובהקים של התנהלותם הבעייתית של עובדי חברת החשמל או לחלופין להיטפלות הבלתי מוצדקת אליהם מצד התקשורת והציבור - תלוי בעיני המתבונן - היא שאלת החשמל בחינם. סך ההוצאה על ההטבה הגיעה ב-2011 ל-130 מיליון שקל, כאשר ב-2012 תהיה עלותה כפי הנראה 160 מיליון שקל.
את פריצקי הנושא הזה דווקא לא מטריד. "ילדיו של פרופסור באוניברסיטה לומדים בחינם באוניברסיטה, אז עובדי חברת החשמל מקבלים הטבה כזאת. אם משק החשמל ייפתח לתחרות ומחיר החשמל יהיה סביר, מה זה חשוב שהם מקבלים חשמל בחינם".
אבל לא כולם חושבים כמו שר התשתיות לשעבר. "ניפטר מתופעת החשמל חינם לעובדים", אמר יו"ר החברה רון-טל בוועדת הכספים של הכנסת בקיץ האחרון ועורר את חמת העובדים. "לא ייתכן שיגיע אלינו תרנגול שיקרקר כנגד העובדים וינסה לנקר בזכויות העובדים מבלי שנמרוט את נוצותיו ונראה לו את הדרך החוצה", כתב בתגובה איש הוועד יעקב חי במכתב זועם לעובדי חברת החשמל. "הנה אני, יעקב חי", הוא אומר השבוע, "לפני שבועיים קיבלתי הודעה שעברתי את המכסה ועד סוף השנה אשלם את אותו מחיר כמוך וכמו כל צרכן אחר במדינה".
ממש נורא.
"מה אפשר לעשות? בדרך כלל שנינו מקבלים חשבון חשמל, את משלמת ואני לא משלם, אבל כל שנה אני עובר את המכסה".
איך אתה עושה את זה?
"יש לי שני מזגנים גדולים, מה אני יכול לעשות, יש לי בית גדול בטבעון, אבל אני לא מדליק סתם חשמל. אין לי ג'קוזי כמו שיש לחברים שלי שמרוויחים כמוני, אין לי בריכה, אין לי רצפה מחוממת, בגינה אני מדליק חשמל בלילה רק כשאורחים מגיעים ולא כל לילה. את לא יכולה להשוות אותי למובטל, אבל אם את משווה אותי לאנשים שמרוויחים כמוני, אני בהחלט לא בזבזן.
"בסך הכל למעביד זול יותר לתת לי קילוואט מאשר כסף. מה זה 18 אלף קילוואט בשנה? זה מגיע ל-800 שקל בחודש. תני לי 800 שקל וקחי את החשמל. אני יודע שבגלל שזה חשמל זה מרגיז את הציבור יותר, אבל לא אנחנו החלטנו על זה, אבות אבותינו בחברת החשמל החליטו לתת לנו הטבה כזאת שבגללה אנשים מקנאים בנו והקנאה הופכת לשנאה. אני לא יכול לשלוט על זה. כל שכיר במשק צריך לשאוף לקבל כמונו. איפה שהבת שלי עובדת אין אפילו דמי הבראה לעובדים. אמרתי לה: בואי, אני אעזור לך, אבא שלך חבר ועד, אני יודע איך לעשות את זה, היא אמרה 'לא'".
ואכן, גם נפוטיזם הוא נושא בעייתי בחברת החשמל. מספר דוחות של מבקר המדינה מהשנים האחרונות התריעו מהעסקת מקורבים בחברת החשמל, כמו גם בחברות ממשלתיות נוספות - תופעה שהחלה כבר לפני כ-40 שנה . ב-74' השיבה החברה למבקר המדינה ש"אם למועמד שהוא קרובו של עובד יש את הכישורים הדרושים למילוי התפקיד, יש להעדיף לקבלו לעבודה".
אלא שדוח המבקר ב-2007 חשף ממצאים דומים. 27 אחוז מעובדי החברה (3,551 עובדים) הם קרובי משפחה של עובדים אחרים. ל-64 אחוז מהמנהלים הבכירים יש קרובי משפחה המועסקים בחברה. בנמל אשדוד, לשם השוואה, היו ל-44 אחוז מהעובדים קרובי משפחה מועסקים, בנמל חיפה - 25 אחוז, וברשות שדות התעופה ל-22 אחוז מהעובדים היו קרובי משפחה מועסקים. בחברת החשמל הבטיחו לעקוב אחרי הדוח ולתקן את הליקויים.
שני הדירקטורים החיצוניים בחברת החשמל, שיושבים בדירקטוריון מטעם הציבור, העדיפו השבוע לא להתראיין. הראשונה, ורדה סאמט, שופטת לשעבר בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אמרה שהיא עסוקה וטרקה את הטלפון. גם עו"ד ד"ר יצחק לקס סירב להגיב.
"אני מקווה שאזרחי מדינת ישראל יבינו שיש כאן מקום עבודה טוב שדואג לבחורים צעירים שהשתחררו מהצבא", אומר דבידה שמנהל בימים אלה מאבק בחירות על מקומו כיו"ר ועד עובדי חברת חשמל במחוז הצפון. לבחורים הצעירים שהשתחררו מהצבא אין הרבה סיכוי להשיג עבודה בחברה אם אין להם קרוב משפחה שעובד בה.
"רק 34 אחוז מעובדי החברה הם קרובי משפחה של עובדים. כל השאר באו מבחוץ. כמו שאני לא מקנא באף אחד במדינת ישראל, גם לא במנהל בנק, אני מציע שכל אחד ידאג לעובדים שלו ולא יסתכל על האחרים. אנחנו חברה עסקית לכל דבר".
אתם חברה עסקית כושלת עם חוב עצום, ובכל זאת העובדים מרוויחים הרבה ונהנים משלל הטבות כמו שי לחגים בסכום של 1,200 שקל.
"שי זה דבר אלמנטרי שמגיע לעובד פעמיים בשנה. לולא זה, איך היו מתפרנסים שאר העסקים במדינה? בלי תווי השי שלנו לא היו קונים בחנויות. איך המדינה הייתה נראית בלי תווי השי שלנו? בתווי שי אנחנו במקום השישי בין מקומות העבודה ולא במקום הראשון".
ואיך המדינה הייתה נראית אם השכר הממוצע שלכם היה נמוך יותר מ-24 אלף שקל בחודש?
"אם היינו מרוויחים 4,000 שקל בחודש היה יותר טוב? מישהו היה עובד בשכר של עשרת אלפים שקלים בחודש? אנחנו לא בנק שאנשים יושבים עם עניבה. אצלנו עובדים בגריז ובלכלוך. ובמשמרות. אני מכניס עבודה של חודשיים לתוך חודש אחד. צריך להביא למצב שכולם יתפרנסו בכבוד ולא להוריד למי שכבר מתפרנס בכבוד. זו לא בושה להתפרנס בכבוד, וזו לא צריכה להיות מילת גנאי. שכל אחד ידאג לעובדים שלו ולא יסתכל על האחרים. למה אתם לא אומרים שאפו שיש פה חברה שדואגת למדינה? על ליטר חלב אתם משלמים שישה שקלים ושותקים, על קילוואט חשמל משלמים 60 אגורות (אכן, אחד השיעורים הנמוכים בין מדינות ה-OECD - של"ד) ומתקוממים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם