חיים כץ: "אני שילוב של יחימוביץ‘ ותפיסה מדינית של הליכוד“
יו"ר ועדת העבודה והרווחה: "הכיוון הוא אחדות. אפשר לקדם שיתופי פעולה עם העבודה, או כל מפלגה שמעוניינת בקידום התחום החברתי“

ח''כ חיים כץ צילום ארכיון: ראובן קסטרו
"אני חושב שהכיוון אחרי הבחירות הוא לאחדות לאומית, אני חושב שבמצב בו הערבים סביבנו הולכים ומקצינים אפשר לקדם שיתופי פעולה עם מפלגת העבודה, או כל מפלגה אחרת שמעוניינת בקידום התחום החברתי“.
כץ, נחשב לאחד מאלה שדחפו לדחיית תקציב המדינה לשנת 2013, בין השאר לאחר שלדבריו התנגד לקיצוצים בקצבאות לקשישים. כץ מבטיח שגם לאחר הבחירות הוא לא יסכים לפגיעה כלשהי בעובדים ובשכבות החלשות על אף הקשיים התקציביים והצורך בקיצוצים.
עם תום קדנציה פעלתנית בה הוועדה שלו הייתה מוקד מרכזי לחקיקה בכנסת, ועל רקע טענות נגד הקשרים ההדוקים שלו עם חברי הכנסת מהשמאל, ביניהם יחימוביץ‘ שנחשבת לבת-בריתו האידיאולוגית והפרלמנטרית בוועדה - מבקש כץ להבהיר, כי אפשר להיות חברתי וליכודניק.
"ועדת העבודה והרווחה היא היחידה שהיה בה רוב לאופוזיציה, ובנושאים חברתיים לא שיחקתי פוליטיקה, כל מי שמתגאה בחקיקה חברתית שהעביר בכנסת האחרונה - מכל סיעות הבית, יודע שבלי תמיכה שלי ושל הליכוד זה לא היה עובר. היינו בוועדת העבודה והרווחה, המרכז של החקיקה החברתית בכנסת“.
האם האג‘נדה שאתה מקדם להרחבת מדינת הרווחה נגד המגזר העסקי לא הפוכה לתפיסות הכלכליות של הליכוד?
"אני ידוע כשמאל חברתי וימין מדיני. כל מה שעשיתי בקדנציה האחרונה היה תחת מטריה של הליכוד. לא הייתי מצליח לחוקק חוקים רבים בלי התמיכה הגבית של הליכוד כתנועה ושל ראש הממשלה. בנושאים שקשורים לרווחה, לעזרה לאלו שידם אינה משגת, שיפור תנאי העובדים ומצב הגמלאים, אין הרבה הבדל ביני לבין יחימוביץ.‘ ההבדל הוא מדיני.“
האם יש לך תחליף לגמישות תעסוקתית במגזר הציבורי ככלי ניהולי חשוב?
"אני לא מאמין בעבודה לא יעילה. יש מה לתקן ומה לייעל מבלי חלילה לפגוע בעובדים. התחלנו כמה מהלכים, עם עובדים סוציאליים, אחיות ורופאים, צריכים לסיים את זה בכדי שהשירות הציבורי שהרמה שלו חשובה, ישתפר. אם כלי ניהולי זה מילה אחרת לפיטורים, אז אני נגד כלים ניהוליים - זה נעשה סיסמה לפיטורים“.
לא אנטי-מעסיקים
אחד החוקים המשמעותיים, ומעוררי המחלוקת ביותר הוא החוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה, לפיו "מעסיק שישכור קבלן כוח אדם יהיה אחראי לאכיפת כל זכויותיהם של העובדים המועסקים על ידו, ויהיה חשוף לסנקציות פליליות במידה והן לא יאכפו“.
החקיקה עוררה את איגוד לשכות המסחר שפנה לבג“צ, נגד מה שכינה פגיעה לא מידתית במעסיקים. אוריאל לין, ראש האיגוד וחבר ליכוד שכיהן בעבר כחבר כנסת אף טען, כי מדובר בחתירה
נגד ערכי התנועה המבקשים להיטיב ולהקל על המגזר העסקי.
כץ לא מסכים עם לין. "החוק הזה הגיע דרך השולחן העגול, סביבו יושבים גם מעסיקים. התפיסה הקפיטליסטית של לין לא הייתה מקובלת על מרבית המעסיקים. מעסיק מהמגזר הציבורי, חייב מעתה לדעת שהוא לא יוכל לחתום על מכרזי הפסד, שבהם מגולם ההפסד שבא בעיקר על חשבון העובדים וזכויותיהם. מעתה ידע כל חשב, שזכויות עובדים זה לא דבר שאפשר לשחק בו“.