לשכת המסחר תובעת דמי חבר מעסקים שאינם חברי הארגון
לדבריהם של בעלי עסקים, הלשכה לא פונה אליהם לפני הגשת התביעה. בעל עסק: איימו עלי שאם לא אצטרף ללשכה יחייבו אותי בתשלום בגין 7 שנים קודמות. לשכת המסחר: כל העסקים נהנים מפועלנו
"כיום", מציין היזם, "כשאני פועל כעוסק מורשה ומתקיים בצניעות רבה, אני מוצא עצמי נתבע בבית הדין לעבודה מול תביעת הסרק של לשכת המסחר, שכלל לא טרחה ליצור אתי קשר טרם הגישה תביעה נגד החברה הלא פעילה. עורכי הדין של הלשכה לא גילו נכונות להסיר את התביעה."
התביעות אותן הגישה לשכת המסחר נגד עסקים שונים מתבססות על צו הרחבה המכניס, גם ללא ידיעתם, עסקים רבים העוסקים בתחום המסחר והשירותים להסכמים קיבוציים שעניינם שכר עבודה.
על פי כתב התביעה, הנתבעים הפכו בעל כורחם לצד "בהסכמים קיבוציים כלליים שבין איגוד לשכות המסחר לבית ההסתדרות אשר הוראותיהם הורחבו בצווי הרחבה." צו ההרחבה האחרון נחתם על ידי אהוד אולמרט בעת כהונתו כשר התמ"ת ב27- בספטמבר .2004
בפורומים משפטיים באינטרנט ניתן לאתר בעלי חברות המתקשים להבין את ההגיון והסגנון של התנהלות לשכת המסחר.
אבי, בעל חברה, כותב באחד הפורומים: "קיבלתי פנייה מאיגוד לשכות המסחר בה הודיעו לי כי שאני מחויב להצטרף אל שורותיו ולשלם אלפי שקלים מדי שנה כדמי התאגדות".
הוא ממשיך ותוה:ה "החברה שלנו נוסדה לפני קרוב ל40- שנה ובה כ20- עובדים ומעולם לא פנו אלינו. עכשיו הם אף איימו עלי שאם לא נצטרף לאיגוד יאלצו אותנו לשלם שבע שנים אחורה".
הסכומים בהם עלולה להיתבע חברה המעסיקה 20 עובדים מגיעים על פי תעריף לשכת המסחר עד לכדי 5,900 שקלים בשנה ומשמעות האיום הוא תביעה של יותר מ40- אלף שקל, בתוספת הצמדות והוצאות משפטיות.
מנכ"ל חברת תוכנה המנהלת בימים אלו מאבק משפטי נגד לשכת המסחר (שם החברה שמור במערכת) מציין כי "יש טעם לפגם בכך שלשכת המסחר שנועדה להגן על חופש העיסוק והמסחר פועלת באמצעים משפטים נגד מי שלא ביקש להצטרף לשירותיה ולא נהנה משירותיה".
מלשכת המסחר סרבו להשיב לשאלות 'עסקים' על מספר העסקים הנתבעים עלידה. תגובת הלשכה: "...לעניין החברה שאינה פעילה, ברגע שמתקבל אישור כי החברה אינה פעילה, הדרישה מוסרת. הלשכה פועלת למען כלל החברים באותו ענף רלוונטי, גם לכאלו שאינם חברים בה. הצלחות הלשכה בענף מסוים חלות גם על כאלו שאינם חברים.
"על מנת למנוע את תופעת הטרמפיסטים הנהנים מפירות פעילותו של ארגון מעסיקים (למשל לשכת המסחר,( העניק לו המחוקק את הזכות לגבות דמי טיפול ארגוני ממי שבוחר שלא להיות חבר בארגון מעסיקים. דמי הטיפול נמוכים מדמי החברות. בכך יצר המחוקק את האיזון בין הצורך בקיום ארגון המעסיקים שאין לו זכות קיום ללא חבריו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם