ראשי » עסקים » בארץ » כלכלה בארץ

נאסר על מקום עבודתך לפתוח שעריו? אין חובה לפצות אותך

אפילו מערכת החינוך המושבתת והילדים הקטנים שבבית אינם מזכים הורה בתשלום יום היעדרות מהעבודה. ובכל זאת, במקרים דומים המדינה לקחה אחריות מומחים משיבים לשאלות העובדים

אנחנו גרים ועובדים קרוב מאוד לגבול רצועת עזה. לפי הנחיות פיקוד העורף נעדרנו מהעבודה. מי יפצה אותנו על כך?

למרות שלצערנו לא מדובר במקרה נדיר בארצנו אין בחוקי העבודה מענה למצב שכזה. המשמעות היא שאין חיוב חוקי למעסיק לשלם לעובדיו בגין ימי היעדרות מוצדקים אלה ואין חיוב כזה למדינה. יחד עם זאת, במקרים דומים בעבר, הפתרון המעשי אליו הגיעו הממשלה והמעסיקים עוגן בהסכמים נקודתיים המסדירים את חובת המעסיקים לשלם שכר לעובדים בגין אותם ימים. במקרים אלה נקבעו תקנות מס רכוש שפיצו מעסיקים אשר שילמו שכר לעובדים אשר נעדרו מעבודתם, גם להורים שנעדרו בשל השבתת מערכת החינוך.

אני מתגורר ביישוב המרוחק 10 ק"מ מגבול רצועת עזה וחושש להגיע לעבודה בשל המצב - האם המעסיק יכול לכפות עליי להגיע לעבודה?
פיקוד העורף הכריז על היישובים המרוחקים עד 7 ק"מ מהגבול כיישובים במצב מיוחד בעורף", לכן כל מי שמתגורר ביישוב מרוחק יותר מ-7 ק "מ מהגבול נמצא במצב חוקי דומה. ומכיוון שלפי שעה לא ניתנה הנחייה אחרת מפיקוד העורף, עליך להגיע לעבודה כרגיל. אתה כמובן רשאי לבקש חופשה, אך המעביד לא חייב להסכים לכך, הכול בכפוף לחוקי העבודה המקובלים.

המשרד שלי נמצא במקום רחוק יותר מ-10 ק "מ, ובכל זאת בעל הבית החליט להשבית את המשרד. האם הוא מחויב לשלם בגין ימי העבודה שאני מפסיד שלא מרצוני?
על פי חוקי העבודה, במצב בו העובד עומד לרשות המעביד ואינו מבצע את עבודתו בפועל מסיבות התלויות במעביד, יהיה העובד זכאי לקבל את שכרו על אף שהמעביד אינו עושה שימוש בפועל בעבודתו של העובד. יחד עם זאת, במצב דברים זה, המעביד רשאי להוציא את עובדיו לחופשה בתשלום, על חשבון מכסת ימי החופשה שנצברו לזכותו.

יצוין, כי על פי פסיקת בתי הדין לעבודה קביעת מועדי החופשה מצויה בסמכות המעביד ולכן, המעביד רשאי להודיע לעובדיו על יציאתם לחופשה של עד 7 ימים בהתרעה קצרה. להוצאה לחופשה ארוכה מזו, על המעביד להתריע 14 ימים לפני מועד היציאה לחופשה. יצוין שהמעביד אינו רשאי להכניס את העובד ליתרת חופשה שלילית בשל החופשה כאמור.

אני עובד במפעל שהוגדר כמפעל חיוני - מה משמעות הדבר לגביי?
חוק שירות עבודה בשעת - חירום, תשכ"ז- 1967 מסדיר את עבודתם של עובדים המועסקים במפעלים חיוניים ובמפעלים למתן שירות קיומי. מפעל חיוני הוא מפעל שניתן להפעילו לצרכי הגנת המדינה, או ביטחון הציבור, או לקיום הספקה או שירותים חיוניים. הגדרה של מפעל כ?חיוני? כפופה לאישור שר התמ?ת, בהתייעצות עם שר הביטחון. בשעת מלחמה העניין נקבע על ידי שר הביטחון, בהתייעצות עם שר התמ"ת.

מפעל למתן שירותים קיומיים הינו מפעל שנותן שירותים קיומיים (כגון אספקת מים, חשמל או מזון, מתן שירותי אשפוז ובריאות, תברואה, תקשרות או דואר) ושאושר על-ידי שר התמ"ת ככזה.

משהוכרז מצב חירום בעורף, כפי שהוכרז בשבוע שעבר (ב-14.11) בעקבות מבצע "עמוד ענן", החוק מתיר לשר התמ"ת להוציא צו המחיל את הוראות החוק על עובדים במפעלים חיוניים ולמעשה, מגייס אותם לעבודה בשעת החירום. אם השר יוציא צו כזה, העובדים במפעלים החיוניים יידרשו להתייצב לעבודתם. במצב זה, העובדים המגויסים אינם זכאים לקחת חופשה בתקופת החירום. גם הזכות לחופשת מחלה אינה נתונה להם כבמצב שגרה.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...