הורים עובדים בחנוכה: באנו חופש לגרש
ישראל היא מדינה מובילה גם בפער שבין ימי החופש המותרים לימים שבהם אין מסגרת עבור הילדים. מה עושים? משלמים, ומתכננים
זה לא שאנחנו לא אוהבים אותם. להפך, אוהבים מאוד. אבל משהו בסנכרון החופשות שלהם ושלנו פשוט לא עובד. כשעובד מקבל 12 ימי חופשה בשנה בלבד, הוא לא יכול להרשות לעצמו לקחת שישה ימי חופשה בחנוכה כדי להיות עם הילדים שלו.
"עוד לא נולד המעסיק שיאפשר חופש שלושה חודשים בשנה". ילדים בחנוכה צילום: יוסי אלוני
כלומר, הוא יכול לקחת את הימים האלה, ולהמשיך לעשות כן בכל חופשה של הילדים (הפעם הבאה: יום שלם בט"ו בשבט! ואחר כך: שלושה ימים בפורים! וכן הלאה וכן הלאה), אבל אז כנראה כבר לא נוכל לכנות אותו "עובד", כי טרם נולד המעסיק הסבלני שיאפשר לקחת חופשה כמעט שלושה חודשים בשנה. לא קל להיות הורים עובדים.
בפברואר השנה בדקה מחלקת המחקר של הכנסת את נושא ימי החופשה בבתי הספר היסודיים לעומת ימי החופשה במשק. במבוא נכתב כך: "השארת ילדים קטנים לבדם פרקי זמן ארוכים, ובפרט ימים שלמים, אינה מקובלת במדינות המפותחות, ובחלקן אף יש איסור חוקי להשאיר ילדים מתחת לגיל מסוים (המשתנה בין המדינות) ללא השגחת מבוגר. אף שתפקידם של בתי הספר אינו שמירה על ילדים אלא חינוכם, הרי שבפועל הם ממלאים את שני התפקידים, בעיקר בנוגע לתלמידים בכיתות הנמוכות. על כן, החופשות של מערכת החינוך, בעיקר בחינוך היסודי, מקשות על הורים עובדים, ואלה נאלצים למצוא פתרונות שונים לטיפול בילדיהם במהלכן".
המחקר בודק מה עושים בעולם עם הפער המובנה הזה, ומגיע למסקנה שאנחנו שיאנים, כרגיל: "ככלל, בישראל אין הסדרה מטעם המדינה של סבסוד לקייטנות המתקיימות בחופשות הקיץ או בחופשות אחרות". במקביל נבדק גם מספר ימי החופשה שיש לשכירים. התוצאות לא
מפתיעות: "בישראל הפער בין מספר ימי החופשה השנתית של המועסקים לבין מספר הימים שבהם לא מתקיימים לימודים גדול מזה שברוב המדינות האחרות שנבדקו".
ומוסיפים עוד החוקרים: "מספר ימי החופשה הקבועים על פי חוק בישראל — עשרה ימים לעובדים בשנת העבודה הראשונה — הוא מהנמוכים במדינות שנבדקו". בצרפת, למשל, הפערים אמנם גדולים יותר, אבל שם קיימת מערכת מובנית ומסובסדת להשלמת הפערים בין החופשות, כך שאמנם יש חופש אבל הוא לא כל כך כואב. כל הכדורים באוויר.
אז מה עושים? משלמים על זה. ביוקר. חישוב מהיר מלמד שעלות המסגרות השונות עבור ילדים שהוריהם עובדים עד 16:00 בכל יום ויש להם 12 ימי חופשה בשנה, עומד על כ–17,000 שקל בשנה לילד. במשפחה עם שלושה ילדים, עלות המסגרת מגיעה לכ–43,000 שקל בשנה.
ועכשיו להסתייגויות: 1. המספר הזה הוא מספר ממוצע, הכולל בקרבו משפחות מיישובים מתפתחים ויישובים מפותחים. כלומר, בדרך כלל אנחנו מדברים על מספרים גבוהים בהרבה. 2. המספר הזה כולל אך ורק את המחיר עבור המסגרת לשמירה על הילדים. כלומר, לא כולל בתוכו אוכל, הפעלות או נסיעות, רק את עצם השהות של מבוגר עם ילדים שאינם יכולים להישאר לבד בבית. את הכסף הזה אנו נוטים שלא לקחת בחשבון כשעורכים תכנון כלכלי שנתי, בתקווה שאתם אכן עורכים תכנון כזה.
בחנוכה אתם ודאי לא זוכרים את ההוצאה האדירה שתגיע אליכם בסוף שנת הלימודים, כשהילדים ייצאו לחופשת פסח או לחופש הגדול. ודאי תופתעו שוב מהסכומים האדירים שיוצאים מהכיס בחופשות של הילדים. אז תפסיקו להיות מופתעים, תתחילו לכלכל את כספכם בתבונה, ועד שיהיה כאן משהו מהותי יותר מחמישה ימי חופשה שנודדים לאורך השנה באדיבות משרד החינוך, תמשיכו לג'נגל ולקוות שאף אחד מהכדורים לא ייפול.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם