מעצמת הלב: ישראל מסתמנת כדבר הגדול הבא בתחום הקרדיולוגיה
ישראל היא מעצמה עולמית בתחום הפיתוח הרפואי במחלות הלב. הכנס שנערך בשבוע שעבר חשף כמה מהפיתוחים האחרונים, שאמורים להצעיד את את הלב של כולנו אל העתיד
הכנס הבינלאומי ICI Meeting, עוסק בחידושים בקרדיולוגיה התערבותית, ולדברי ביאר, הוא אחד מהכנסים הנחשבים ביותר בתחום בעולם. בין האורחים השנה היו רופאים וצוותים רפואיים העוסקים בקרדיולוגיה פולשנית, רופאים מתחומי רפואה משיקים, כגון רדיולוגים, וכן מדענים וחוקרים שהגיעו להתעדכן ולנסות להבין כיצד יראה העתיד.
גם נציגים בכירים של חברות מובילות העוסקות בתחום לא נעדרו; חברות הזנק מהארץ ומהעולם הנמצאות בשלבים שונים של פיתוח מוצרים, וחברות מימון מובילות בעולם.
על פי פרופסור ביאר, בישראל פועלות כיום לא פחות מ-702 חברות העוסקות בתחום מדעי החיים, כ-70% מהן מפתחות בתחום ה-DEVICES ומתוכן כ-30% מתמקדות בפיתוחים קרדיו-וסקולריים.
לפי נתונים המפורסמים על ידי איגוד תעשיות מדעי החיים (ILSI), מתוך אותן חברות העוסקות בתחום מדעי החיים כ-58% הן חברות למכשור רפואי, כ-19% חברות ביו-טק, 11% עוסקות בפיתוח תרופות, כ-7% במחשוב רפואי, 2% חברות אגרו-ביוטק והשאר עוסקות בתחומים אחרים, כגון שירותים המיועדים לתעשייה.
נתוני הארגון מראים כי למרות שתעשיית הביומד הישראלית צעירה יחסית וחמישית ממנה נוסדה במהלך חמש השנים האחרונות, כ-43% מהחברות נמצאות בשלב המכירות, וכ-21% מהן נמצאות בשלב פיתוחי מתקדם - שלב הניסויים הקליניים.
"עשרות חברות בישראל עוסקות בתחום הקרדיולוגי", אומר ביאר. "בכל כנס עולמי, ובכל כנס בארה"ב שעיקרו קרדיולוגיה פולשנית אפשר למצוא 3-2 חברות משלנו המציגות פיתוחים שלהן. הכנס בישראל נחשב למוביל בתחומו בעולם, ונציגי כל החברות המובילות מגיעות אליו כדי לחפש טכנולוגיות ורעיונות ישראלים. ההתעניינות הזו יוצרת היזון חוזר, והאינטראקציה מובילה להמשך הפיתוח בתחום בישראל".
על פי נתוני ILSI, כ-56% מתעשיית מדעי החיים הישראלית מוקדש לפיתוח מכשור רפואי, 20% לביוטכנולוגיה ו-12% לפיתוח תרופות. חברות המכשור הרפואי עוסקות בעיקר בשתלים ומכשור מתכלה (49%), כגון סטנטים ושסתומי לב מושתלים וכן בשיטות לפתיחת עורקים בגוף האדם. ישראל מובילה בעולם בתעשייה הרפואית ונחשבת לכר פורה אדיר של פיתוח רפואי בעתיד.
השילוב שבין האקדמיה, התעשייה ובתי החולים הוא המפתח להתקדמות בתחום. היקף תעשיית הציוד הרפואי בעולם עומד על 200 מיליארד דולר, כאשר חצי מזה מנוצל בארה"ב. 35% מהסכום הולך לתחום הקרדיו-וסקולר.
מנתונים של מכון הייצוא אפשר ללמוד שהיקף ייצוא הציוד הרפואי מישראל הסתכם בשנת 2010 ב-כ1.5 מיליארד דולר, עלייה של כ-9% לעומת השנה שעברה. ב-2011 נרשמה עלייה נוספת של 15% במחזור הייצוא מינואר ועד ספטמבר ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, והוא מסתכם ב-1.2 מיליארד דולר.
בשנת 2009 נרכשה חברת הביו-טק הישראלית ונטור על ידי מדטרוניק בכ-325 מיליון דולר, במה שנחשב בשעתו לאקזיט גדול במיוחד. ונטור פיתחה דור חדש של שסתום הלב הניתן להחלפה בתהליך
אבל גם הצלחות גדולות כאלו אינן משכיחות את הדרך הארוכה ואת הסיכויים להצלחה בקנה מידה כזה, שאינם גבוהים. "זמן הפיתוח הממוצע נע בין 5 ל-10 שנים של השקעה מוחלטת, שאינה מבטיחה 'הגעה לגמר', אומר ביאר. "בין 20%-10 בלבד מכלל החברות המפתחות בתחום הקרדיו-וסקולרי יצליחו, כ-80% לא ישרדו, ולמרות הסטטיסטיקה הקשוחה, אנחנו משגשגים".
לפרופ' ביאר השערה מבוססת מדוע תחום הביו-טק כה מצליח בישראל. "האופי הלאותרני של הישראלים", הוא אומר, "יכולת האלתור, התקשורתיות והיצירתיות - יחד עם הבגרות שמקנה השירות הצבאי, מאפשרות לנו לשגשג. היכולת הטכנולוגית במדינה יוצאת דופן ביחס לגודלה".
פרופסור יבגניה ניקולסקי, בוגרת האקדמיה לרפואה בטבר שברוסיה, ובעלת תואר דוקטור של המרכז למחקר קרדיולוגי כלל ארצי במוסקבה, היא אחת מהנשים הבודדות העוסקת במקצוע הצנתור בארץ. התחום הזה, היא אומרת, דורש עבודה תחת הרבה לחץ, והוא קשה מאוד לנשים צעירות המעוניינות להקים משפחה.
"זה מצריך השקעה עצומה הרבה מעבר לשעות העבודה המקובלות, כוננויות ומשמרות ערב, וכרוך גם בפעילות בסביבת קרינה. זו הסיבה שנשים צעירות שטרם הקימו משפחה פחות מעוניינות לעבוד בסביבה כזו, וכמובן שגם בזמן הריון לא ניתן לעבוד במקום כזה. למזלי, את ביתי ילדתי בגיל צעיר, לפני שהתחלתי את הקריירה הרפואית שלי". לדבריה נשים המעוניינות להתקדם בתחום נדרשות, לבד מההשקעה, גם הבנה ותמיכה מצד המערכת ומצד מנהלי המחלקות.
ניקולסקי התמחתה אצל פרופ' ביאר ומתארת אותו כאיש נפלא ותומך, ש"לעולם אינו חושש ללמד שמא התלמיד יעלה על רבו, דורש המון ונותן המוו". כיום פרופ' ניקולסקי מנהלת מחקר קליני וקרדיולוגית בכירה ביחידה לקרדיולוגיה פולשנית של הקריה הרפואית רמב"ם וחברת האיגוד הקרדיולוגי בישראל.
אך לא רק נשים מצנתרות נדירות, גם אלו המופנות לצנתור. זו הסיבה, לדברי ניקולסקי, שקיים פחות ידע בתחום מחלות לב בנשים. "המערכת אינה ערה מספיק למחלות קרדיולוגיות בנשים, והחולות עצמן אינן מודעות, אינן מאובחנות ואינן מגיעות לקבל עזרה בזמן", היא אומרת.
פרופסור לוטן, 60, נשיא איגוד הקרדיולוגים, ומנהל מערך הלב בבית החולים הדסה בירושלים, מחזק את ניקולסקי. "אנחנו מנסים בשנים האחרונות להוביל מהלך נגד האפליה של נשים בתחום מחלות הלב", הוא אומר.
"הדעה לפיה נשים אינן חשופות למחלות לב שגויה. 'מסע הצלב' הפרטי שלי הוא לשרש את הסטיגמה הזו, נשים אינן זוכות ליחס זהה אצל הרופאים וחדרי המיון, גם אם הן מתלוננות על תסמינים שעל פיהם שולחים כל פציינט גבר לא-ק-ג מיידי. בהדסה מקימים כיום מערך בריאות לב האישה בדיוק לצרכים אלו".
האוכלוסיות הראשונות שאליהן מתכוון לוטן לכוון את מאמציו בתחום הן המגזר החרדי והערבי בעיר שמטופל פחות. לדברי לוטן, נשים מבוגרות בשני המגזרים סובלות ממחלות לב בגין עישון פסיבי והזנחה. "גם ארגון 'אמריקן הארט אסוסיאיישן' השיק פרויקט הנקרא GO RED ומיועד לעורר מודעות בקרב הנשים לנושא. הכנס הקרדיולוגי שיערך באפריל 2013, בסימן 60 שנים לאיגוד הקרדיולוגי, יהיה בסימן בריאות לב האישה".
אמנם הגיל שבו נשים חשופות למחלות קרדיו-וסקולריות גבוה בכ-7 שנים בממוצע מגברים אך גם ניקולסקי וגם לוטן מסכימים כי הדעה הקדומה שעליה גדלנו ולפיה נשים חסינות ממחלות לב, שגויה מיסודה. "גורם התמותה מספר אחת בנשים אינו סרטן השד, כפי שמקובל לחשוב, אלא מחלות לב. כדאי מאוד שרופאים יהיו מודעים לכך, ידעו לזהות תסמינים ולא יהססו להפנות נשים למיון כשהן מתלוננות על תסמינים המתאימים לבעיות לב", אומר לוטן.
כיום, מסביר לוטן, ניתן לצנתר גם חולים מבוגרים בהצלחה ולאפשר להם איכות חיים מיטבית: "אנו מטפלים לא רק סכנת חיים, אלא במקרים של איכות חיים, ומצנתרים גם אנשים בני 80-70, מה שלא היה קורה לפני עשרים שנה".
פרופ' ניקולסקי מציינת פיתוח טכנולוגי חדש נוסף המסייע בצנתור. מדובר במכשיר המספק נוזלים לחולה בכל ההליך ומגן מפני נזק לכליות כתוצאה מחומר הניגוד. בעת הצנתור, מחדירים צינורית ארוכה וגמישה דרך חתך בעורקים הגדולים במפשעה או ביד, שמגיעה עד לעורקים הכליליים בלב.
תוך כדי הפעולה מוזרק חומר ניגוד ומתבצע שיקוף על גבי מסך, המאפשר לאבחן את החסימה, ובמידת הצורך לטפל בה. החולים, אומרת ניקולסקי, צריכים להיות מודעים להליך ולסמוך על הרופא המטפל, שכן לדבריה בזכות המכשור המתקדם אחוז הסיבוכים הפך לקטן מאוד.
פרופסור ביאר מוסיף כי רמת הטיפול בארץ מצוינת "לא ממתינים לצנתורים ולא לניתוחי לב, וקיים מגוון מצוין של טיפולים חדשים המאושרים לשימוש. גם בתחום השסתומים במושתלים ישראל מובילה. השסתום המושתל נכנס לשימוש נרחב למרות העלויות, והטכנולוגיות בבתי החולים טובות, למרות הבעיות התקציביות".
ולמרות המצב הטוב יחסית, פרופ' ביאר עדיין מעוניין לראות תקצוב לטכנולוגיות נוספות בבתי החולים, כמו לדוגמה תחום הרובוטיקה בניתוחים, שלדבריו עדיין אינו מקודם מספיק.
מדי שנה במהלך הכנס נבחר סטארט-אפ השנה. לא פחות מ-70 חברות מ-22 מדינות היו מועמדות לתואר, שבסוף נקטף בידי Medical Sky הבריטית. החברה פיתחה את ה-geko, מכשיר לא פולשני המשמש למניעת פקקת ורידים עמוקים ברגליים.
הפקקת, שמשמעותה נוכחות של קריש דם באחד מוורידי הגוף העמוקים, נוצרת בדרך כלל בווריד גדול בגפיים התחתונות. קריש הדם נוצר בחלל הווריד ומפריע לזרימת הדם דרכו, והוא בא לידי ביטוי בכאב ובנפיחות ברגל. במקרה שחלק מהקריש ניתק, נסחף לזרם הדם וחוסם את כלי הדם בריאות, עלול להיגרם תסחיף ריאות שבעקבותיו יכול החולה למות.
ההערכות הן כי כעשרה אחוזים ממקרי המוות בבתי החולים בעולם נגרמים עקב היווצרות קרישי דם. בישראל מתגלים מדי שנה כ-50,000 מקרים של היווצרות קרישי דם, מתוכם כ-1,500 צפויים למות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם