הארנונה והמים מתייקרים, שכר השרים והח"כים עולה
מחיריהם של מוצרים ושירותים בסיסיים רבים יזנקו מהיום ובמהלך החודשים הקרובים. בתוך גל ההתייקרויות: תחבורה ציבורית, עופות וחלב. החשש: העלאת מסים חדה מיד לאחר הבחירות וכניסה של המשק להאטה וגידול חד באבטלה
2013 נפתחת בסימן עליות מחירים וירידה בשכר הנטו למי שמשתכרים 14 אלף שקל ברוטו ומעלה. הבשורות הקשות יותר יגיעו מעט אחרי הבחירות שייערכו ב22- בחודש. מנגד, לנבחרי הציבור מחכים דווקא תנאים משופרים.
עליות המחירים שייכנסו היום לתוקף כוללות את המים לשימוש ביתי - כ3- אחוז. התעריף לתעשיה יזנק ב17.5- אחוז. מהיום נשלם 9.09 שקל עבור קוב מים במדרגה הראשונה (צריכה של עד 3.5 קוב בחודש לנפש.(
על כל קוב מים מעבר למדרגה זו יעמוד התעריף על 14.66 שקל לקוב. יש לציין שמשנת 2010 חלה התייקרות של 36 אחוז בתעריף לצרכן הביתי. ההתייקרות נובעת מעליית מחירי החשמל ומהתחייבותה של המדינה לרכוש במסגרת חוזים רב-שנתיים כ100- מיליון קוב של מים מותפלים. גם הארנונה תתייקר בשיעור של 2.3 אחוז (תוך התייקרות חריגה בעשרות רשויות).
מחירי הרכב הפרטי יתייקרו ב1,500- עד 2,000 שקל למכונית קטנה, 2,000 עד 4,000 שקל לרכב משפחתי ו4,000- עד 6,000 שקל לרכבי שטח ורכבי מנהלים.
אבל ההתייקרויות הבוקר הן רק הקדימון: לאחר הבחירות צפויה התייקרות חדה בעשרות מוצרים ושירותים, בהם חשמל, חלב, לחם, דגנים, עופות, דגים, תחבורה ציבורית, סיגריות, אלכוהול ועוד. גם מחירי הדירות ושכר הדירה צפויים לעלות עקב הריבית הנמוכה והמחסור בדירות.
אחת המכות הקשות תהיה ההתייקרות במחיר החשמל, שיעלה במרס בכ12- אחוז, בהמשך להתייקרות בשיעור 22 אחוז בשנת .2012 זאת בעקבות התייקרות חומרי הגלם והשיבושים באספקת הגז הטבעי ממצרים. מומחים צופים כי הגז ממאגר "תמר" שיתחיל לזרום באפריל לא יביא להוזלה מהירה במחירי החשמל.
העלייה במחירי החשמל תייקר את עלות הייצור של מוצרים רבים, בנוסף למים, ותביא לעלייה ניכרת במדד המחירים לצרכן. מבדיקת מעריב עולה כי הוצאות המשפחה יגדלו בחודשים ינואר עד מרס בכ450- שקל בחודש. זאת בהמשך להתייקרות של 680 שקל בסל הצריכה המשפחתי מאז יולי האחרון.
נקודת אור קטנה היא ההוזלה של אגרת הנוסעים היוצאים בנתב"ג ב4- אחוז, לכ24- דולר. מעט נחת תהיה גם ל700- אלף עובדי
ואם לא די בכל ההתייקרויות הללו, החל מהבוקר, כאמור, יירד שכר הנטו של 440 אלף שכירים במעמד הביניים ובמעמד הגבוה בסכום שבין 50 ל370- שקל. הדבר נובע מהעלאת מס הכנסה באחוז אחד למי שמשתכרים יותר מ14- אלף שקל ברוטו לחודש.
שכר הנטו למי שמשתכרים 15 אלף שקל לחודש יירד מהיום ב50- שקל. למי שמשתכרים 20 אלף שקל ב100- שקל ולמי שמשתכרים 42 אלף שקל ומעלה ב370- שקל. ההכנסות למדינה מצעד זה יסתכמו ב1.2- מיליארד שקל.
בגלל "חור" בסך 5.5 מיליארד שקל בהכנסות ממיסים תיאלץ המדינה לבצע העלאות מיסים נוספות ומסתמן כי לאחר הבחירות יועלה מס ההכנסה באחוז אחד וגם שיעור המע"מ יעלה לפחות בחצי אחוז. בצד העליות יבוצע קיצוץ עמוק בתקציבי החינוך, הרווחה והבריאות, מה שיפגע בעיקר בשכבות החלשות.
ככל שחולף הזמן נתקלים יותר ויותר אזרחי ישראל בקשיים לגמור את החודש. הפערים בחברה גדלים והעלאת המע"מ באחוז, שבוצעה השנה, כמו גם העליות במחירים של מוצרי מזון ושירותים בסיסיים, פוגעות בעיקר באנשי המעמד הנמוך והבינוני.
אבל מה שמדאיג יותר מכל הוא החשש מזינוק באבטלה, שעלול להגיע כתוצאה מהירידה בשיעור הצמיחה. בישראל יש כבר עכשיו כרבע מיליון מובטלים 6.7) אחוז) ולפי התחזית הקודרת, המשק צפוי להיכנס להאטה, מה שעלול להביא את מספר המובטלים ל300- אלף.
בעוד שהגזירות ניחתות בזו אחר זו על ראשיהם של האזרחים מן השורה, יש בישראל אזרחים אחרים הרבה יותר מסודרים. נבחרים העם ייהנו מהבוקר מתוספות שכר נאות.
שכרם של ראש הממשלה, השרים, נגיד בנק ישראל ומבקר המדינה יגדל החודש ב1.4- אחוז (לפי עליית המדד.( נשיא המדינה, ח"כים ושופטים ייהנו מתוספת שכר של 3 אחוז (כעליית השכר הממוצע.(
הנשיא שמעון פרס יקבל עוד 1,460 שקל בחודש ושכרו יגיע ל53,460- שקל. נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס יקבל תוספת זהה ושכרו יגיע ל52,015- שקל. ראש הממשלה בנימין נתניהו יקבל עוד 620 שקל בחודש ושכרו יגיע ל46,617- שקל. שכרם של השרים, הנגיד סטנלי פישר ומבקר המדינה יוסף שפירא יגדל ב550- שקל ויגיע ל41,870- אלף שקל.
שכר הח"כים יעלה ב1,040- שקל ויגיע ל38,305- שקל בחודש. שכר המנכ"לים במשרדי הממשלה יגדל ב500- שקל ל38,300- אלף שקל. בחישוב שנתי תגיע תוספת השכר ל12,500- אלף שקל לכל חבר כנסת, 17,500 אלף שקל לנשיא, 7,500 שקל לנשיא בית המשפט העליון ולראש הממשלה, ו6,700- שקל לשרים ולנגיד.
יש לציין כי שכר הנבחרים והבכירים מעודכן בינואר בכל שנה. ועדת הכספים של הכנסת היא שקובעת את שכרם של ראש הממשלה והשרים, וועדת הכנסת קובעת את שכרם של הח"כים.
בעבר נקבע ששכרם של חלק מהבכירים יוצמד למדד ושל אחרים לשכר הממוצע במשק, מנימוקים היסטוריים שונים. זה שנתיים מנסה האוצר לשנות את הצמדת שכר השופטים לשכר הממוצע ולהצמידו למדד, שעלה בשנים האחרונות פחות מהשכר הממוצע. השופטים התנגדו לכך בתקיפות, ולכן הציע האוצר אשתקד להצמיד מחצית השכר למדד ומחציתו לשכר הממוצע במשק. גם לכך הם התנגדו.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, ביקש למנות צוות לבחינת נושא הצמדת השכר, אבל הצוות לא הוקם והנושא יחכה עד לכנסת הבאה, לפחות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם