מחקר: שליש ממקרי מוות בעריסה הם רצח
מחקר באסף הרופא: הורים שרצחו את תינוקם מתחמקים מאחריות פלילית בטענה שזה "מוות בעריסה". הסיבה: אין חוק המחייב לבצע נתיחה

המסקנות של המחקר מטלטלות: ד"ר הרטמן מעריכה כי כ-30 אחוז ממקרי המוות של תינוקות בישראל אינם נגרמים ממוות טבעי המכונה "מוות בעריסה", אלא כתוצאה מהתנהלות ההורים. או במילים אחרות, מקרים רבים של רצח או הריגת עוללים על ידי הוריהם מדווחים כ"מוות בעריסה", ואז לא נפתחת חקירה פלילית והאחראים לא עומדים לדין ולא נושאים באחריות למעשיהם. במספרים, על פי המחקר, מדובר בכ-16-8 מקרי מוות.
הנתונים של המחקר יוצגו בכנס של מכון חרוב בשבוע הבא. המחקר מתבסס על בחינת מחקרים בנושא במדינות שונות בעולם ולא בישראל. הסיבה לכך נעוצה במציאות המשפטית בישראל, שלפיה החוק אינו מחייב את נתיחת גופות העוללים לאחר שהגיעו ללא רוח חיים לבית החולים, ולכן אי אפשר להתחקות באופן אמיתי אחר סיבת המוות, ומקרי המוות מדווחים לרשויות כ"מוות בעריסה".
"בישראל קיימת הערכת חסר חמורה של מספר התינוקות הנרצחים בידי הוריהם בגלל המצב הזה", אמרה אתמול ד"ר הרטמן. "גם בחקירה לא בהכרח יידעו להצביע על התעללות או הזנחה, אבל בלי ניתוח שלאחר המוות קשה עד בלתי אפשרי להגיע למסקנות הנדרשות". לדבריה, בכל מדינה מערבית קיים חוק שילד שמגיע ללא רוח חיים לחדר המיון לא ישוחרר לקבורה בלי נתיחה לשלילת התעללות. אבל מעבר לזה, אומרת ד"ר הרטמן, "נתיחה כזו תרגיע את ההורים במקרה שהם אינם אשמים, ואף תוכל להצביע על מחלות גנטיות או מומים שגרמו למוות".
לדבריה , בעקבות
אתמול פנה המכון במכתב דחוף ליו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת, ח"כ זבולון אורלב, שבו הוא מתבקש לסייע לקדם את הצעת החוק. "המסמך החדש חושף תופעה מחרידה שמחייבת התייחסות דחופה של גורמי החקיקה והאכיפה במדינת ישראל במטרה לבלום אותה, לגלות את האחראים לרצח ולהעמידם לדין", אמר אתמול פרופ' הלל שמיד, מנכ"ל מכון חרוב.