מדע מדויק: כרמית גלבוע בדרך לכבוש את שוק הספרים לנוער
כרמית גלבוע מתעוררת כל יום בחמש וחצי כדי לכתוב, ומיד אחר כך רצה לעבודתה כמנהלת שיווק בהייטק. התוצאה: ספר בכורה מתוך סדרת מדע בדיוני לנוער, או כמו שאומרים היום, "מותג"
"אני מתייחסת לספר מהרגע הראשון כאל מותג, וככה צריך לחשוב על ספרים היום", מסבירה כרמית גלבוע, ש"ייעודו של דן - התגלות" הוא ספר הביכורים שלה. "צריך לשווק אותו ולמנף אותו. זה כולל כמובן פרסום מודעות או כניסה לפורומים של בני נוער. בדף האוהדים שלי בפייסבוק אני משקיעה מאוד, מפרסמת תחרויות, משחק טריוויה נושא פרסים. זו הדרך שלי למשוך אותם פנימה, למותג שעוד לא מוכר להם".
"התגלות" הוא הספר הראשון מבין חמישה שעתידים לראות אור בהוצאת עם עובד בסדרת "ייעודו של דן". הספרים מגוללים את סיפורו של דן שביט בן ה-16, שמתאהב בבת כיתתו היפהפייה, אבל נאלץ להתמודד בדרך אל לבה עם חייזרים מרושעים שרוצים למחות את בני האדם מעל פני האדמה.
"אני גיקית של מדע בדיוני, ממש חולת הז'אנר", אומרת הסופרת, "קוראת כל ספר נוער שיוצא. האורים ותומים שלי היא סטפני מאייר, מחברת סדרת 'דמדומים'. אני חושבת שהיא כותבת בצורה באמת מרגשת, ממש נוגעת בך. ואני אומרת: פחות ערפדים, יותר חייזרים. באמת באיזשהו מקום יש לי פטיש לעניין, מאז שאני זוכרת את עצמי".
מדע בדיוני היא לא סוגה נפוצה כל כך בישראל.
"אני מנהלת שיווק הרבה שנים, וכשהחלטתי לכתוב דיברתי הרבה עם סופרים מתחילים וידעתי שקשה מאוד לפרוץ. ולכן הלכתי למדפים, נכנסתי לחנויות ואמרתי,'אני רוצה לכתוב משהו, ואני רוצה להמציא את המשהו האחר שאין פה'. ראיתי שיש פנטזיה אבל שאין מדע בדיוני מקורי בעברית. יש ממש ואקום במקום הזה. מכיוון שסטפני מאייר היתה עבורי השראה, החלטתי ללכת על התמהיל. הרי מה כל כך מרגש בספרים שלה? הפאראנורמל, הערפדים וכל זה, וכמובן - הנובלה הרומנטית. החלטתי שאני אבנה סיפור אהבה עם דרמת הרפתקאות ואלמנטים של מדע בדיוני".
אז פיצחת את הנוסחה של כתיבת ספרי נוער?
"לא, פשוט ידעתי שאני מאוד רוצה להצליח. אמנם אני חושבת כמו מנהלת שיווק, אבל זו לא נוסחה. לכתוב ספר זה לא נוסחה. מה שכן, ניגשתי לכל הפרויקט הזה בשיא הרצינות. אני לא יודעת איך סופרים אחרים ניגשים אליו, לי היתה תוכנית עסקית ושיווקית והגשתי להוצאה סינפוסיס לכל הסדרה, לחמישה ספרים. בפירוש יש פה תכנון דידקטי, כי אני מאמינה שזה לא רק פנטוזים; עבודה של סופר היא עבודה קשה מאוד. אני עובדת בהייטק ומתעוררת בחמש וחצי בבוקר כדי לכתוב שעה ורבע בבוקר, ובשישי-שבת. אני מקדישה לזה את כל כולי, אין ספק בכלל".
''היתה לי תוכנית עסקית ושיווקית''. כרמית גלבוע.
ראובן קסטרו
גלבוע, בת 40, גדלה בהרצליה ומתגוררת כיום במושב קדימה עם בעלה ושלושת ילדיה. היא מנהלת חטיבת מוצרים בחברת הייטק ונמנית עם מייסדי הרשת החברתית "גיבור תרבות", שבין מקימיה גם אמנון ז'קונט וורדה רזיאל ז'קונט, והיא פלטפורמה של נבחרת מבקרי תרבות שמטרתה ליצור שיח סביב יצירות.
במקביל לכתיבת הספרים
הבאים בסדרה "ייעודו של דן" היא שוקדת גם על מכירתה לשוק האמריקאי (לשם כך תרגמה את הספר לאנגלית), היא מנסה לעניין חברות הפקה בסדרת טלוויזיה שתתבסס על הספר הראשון ושעבורה כבר כתבה עשרה פרקים, היא מתכננת להוציא לאור רומן שכתבה, הפעם למבוגרים, וכן מתעתדת לכתוב טרילוגיית ספרי נוער נוספת.
אדם שמציב לעצמו יעדים. כרמית גלבוע. ראובן קסטרו
את הספר הראשון בסדרה "ייעודו של דן" כתבה במשך כחצי שנה. "אבל ניגשתי לזה אחרי שכבר עשיתי את המחקרים והיו לי הסינופסיסים", היא אומרת. "בשנה וחצי הקרובות אני הולכת להתמקד כל כולי בלכתוב את הסדרה. אני מכוונת יותר לנוער, אז יש פה ציפייה גדולה מאוד. הם קוראים את הספר ולמחרת מגיעים ושואלים 'מתי הבא?'".
לאילו גילים כיוונת כשכתבת את הספר?
"זהו, שזה מאוד חוצה גילים. זה לא רק ילדים. אני באמת חושבת היום שזה קרוס אייג'ס. כשכתבתי כיוונתי לנוער, חשבתי שזה יהיה גילי 16-11, אבל כשעברתי בחנויות התברר לי שקראה את זה ילדה בת 9 וגמעה את הספר. קראו את הספר גם בני נוער בגילי 17-16, סטודנטים ואפילו מבוגרים בני 50-45. קיבלתי תגובות מאוהבי הז'אנר, שקראו בצימאון רב".
ואיך כותבים לגיל הזה?
"האתגר היה להיכנס לתוך הראש של נער בן 16 ולחשוב כמו שחושב בן ולא כמו שחושבת בת, וזה היה אתגר מדהים. עבדתי קשה מאוד על אפיון הדמות של דן שביט, וגם על הדמות של רומי, רק שאיתה היה לי הרבה יותר קל כי הייתי פעם נערה בת 16 בעצמי. ניסיתי לשחזר חוויות שלי, את הנושא של קנאה, של רוצה-לא-רוצה, ויש פה באמת רומן רומנטי. הם נורא אוהבים, יש שם אהבה אמיתית, ובקטע הזה זה מרגש מאוד. המון בנות אמרו לי 'וואו, איך הייתי רוצה חבר כזה', יש בו משהו נורא רומנטי, בדן".
נשמע שידעת בדיוק מה את עושה.
"עשיתי סדנת כתיבה עם הסופר אייל מגד, והוא אמר לי, 'את תהיי סופרת כי יש לך דרייב'. להרבה מאוד אנשים יש רעיונות נפלאים והם כותבים נפלא, אבל חסרה להם החריצות הזאת של לשים את השעון המעורר לחמש וחצי בבוקר ולכתוב. אני אדם שפשוט מציב לעצמו יעדים, ואני חולמת ואני מגשימה את החלומות שלי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם