שטח הפקר: מה שלא ספרו לכם על טיולי בית הספר והקייטנות
האם אתם באמת יודעים את כל הפרטים על הטיול השנתי? של הילד האם ביקשו את אישורכם החתום לכל פעילות המתקיימת בבריכה? עשרות תאונות ומקרי טביעה מתרחשים מדי שנה בטיולים בבתי הספר ובקייטנות, בעקבות שורה ארוכה של כשלים ובעיות אכיפה ופיקוח של משרד החינוך. משפחתו של אביתר אביבי, שטבע למוות בטיול שנתי, מנסה למנוע את האסון הבא
טרם היציאה לטיול, דאגו הורי אביתר ואביעד לוודא עם הנהלת בית הספר כי בניהם לא יילקחו לשחייה במים ללא אישורם, כפי שמחייב משרד החינוך. "הבטיחו לי בהנהלת בית הספר שאין לי ממה לחשוש ושאין כוונה להכניס את הילדים למים בכלל", אומר אביו של אביתר, אבנר. אלא שבניגוד להבטחות ולכללים, כל השכבה, כשלוש מאות ילדים, נלקחה כבר ביום השני לטיול לפארק "גני חוגה" שליד בית שאן.
בשעות הערב נשלחו הילדים לשחייה בבריכות השונות שבמתקן בלי שנבדקה יכולתם לשחות, כמתחייב מהוראות משרד החינוך. "הבריכה אליה הוכנסו התלמידים הייתה עמוקה מן הרגיל ומימיה היו עכורים ומלאים באבנים", מספר אביבי.
בשלב מסוים הבחין אביעד כי אביתר נעלם, ובצירוף מקרים מזעזע, בעת שחיפש אותו במים, חש בגופתו ששכבה בתחתית הבריכה. "אביתר לא ידע לשחות טוב. בהתחלה, כשהרגשתי משהו במים, חשבתי שזו סתם משקולת", משחזר אביעד. "צעקנו למציל והוא התחיל לרוץ מרחוק ואחריו הגיע עוד מציל. כל הזמן הזה חבר שלי החזיק את אחי בידיים וניסה להעלות אותו מעל למפלס המים".
המצילים שהוזעקו למקום משו את אביתר מהמים במצב קשה. הוא נפטר בבית החולים לאחר שנאבק על חייו במשך יומיים. בעקבות המקרה הקים משרד החינוך ועדת בדיקה לבחינת מותו המיותר של אביתר. מהמסקנות שפורסמו כשלושה חודשים לאחר מותו עולה כי כל שרשרת האחראים כשלה בתפקידה - החל במנהל הישיבה, שטען כי התלמידים שהו במים תחת השגחה מלאה, וכלה במורים, שבמקום לשמור על שלוש מאות התלמידים שמשתוללים בבריכה קיימו ישיבת צוות בחדר צדדי. (מעדויות התלמידים אף עלה כי המורה היחיד ששמר עליהם, עודד אותם לשחק במלחמת מים).
נוסף על כך, התברר כי לבית הספר לא הייתה תוכנית טיולים שנתית מאושרת, המדריכים בטיול לא היו בעלי הכשרה מתאימה וההורים לא יודעו ולא התבקשו לאשר את כניסת התלמידים למים. "זה נראה כאילו האחראים לטיול לקחו את חוזר המנכ"ל של משרד החינוך בנוגע לכללי בטיחות בטיולים, ופשוט הפרו סעיף אחר סעיף", אומר האב השכול. "בהנהלת הישיבה אמנם ניסו לטעון שכל הכללים קוימו, אבל זה היה ניסיון טיוח אחד גדול".
בעקבות ממצאי הדוח החלו במשפחת אביבי לבדוק מקרי מוות נוספים של תלמידים בטיולים הנערכים במסגרות החינוכיות השונות. "הזדעזענו לגלות שבניגוד למה שרוב ההורים חושבים, בטחון ילדינו הוא פשוט הפקר," אומר אביבי. על פי נתוני ארגון "בטרם", כחמישה תלמידים טובעים מדי שנה במהלך הטיולים ועשרות נפצעים, חלקם באורח קשה. בכל שנה לפחות שני תלמידים נהרגים במרוצת טיולים בקייטנות ותנועות נוער. בשש השנים האחרונות נהרגו כ-15 תלמידים במהלך הטיול השנתי, מתוכם שבעה בטביעה.
אחד המקרים הללו היה מותו המצער של נתנאל אירני, בן 16, תלמיד בתיכון "אורט" בירושלים, שטבע למוות בזמן הטיול השנתי כשנה לפני מקרה הטביעה של אביתר אביבי. אירני נלקח עם יתר בני שכבתו ל"חמי טבריה", ובעת ששהו בבריכת מי גופרית, הוא טבע.
משפחתו של אירני טענה כי מותו הוא תוצאה של מחדל. "המורים לא השגיחו על התלמידים כפי שהיו מחויבים", טוענת אחותו של אירני,
"הרשימה הארוכה של המחדלים והכשלים המופיעה בדוח המקורי צומצמה לרשימה 'מקוצרת', ללא כל הצדקה והסבר", נטען בכתב התביעה.
מאז תחילת 2005 עד שנת 2008 הקימו מנכ"לי משרד החינוך לא פחות משש ועדות לבדיקת תאונות קטלניות שאירעו בעת טיולים ושעלו בחייהם של תלמידים. (בשלוש מהתאונות טבעו תלמידים בבריכות מים טבעיות). אלא שבכל ועדות הבדיקה מונה ממונה הבטיחות הארצי במשרד החינוך כמנחה הוועדה. דוח בדיקה של מבקר המדינה משנת 2008 אף התייחס לבעייתיות הזו. "עצם העובדה שהגוף שכשל הוא זה שגם אחראי לחקור את עצמו ולמצות עם עצמו את הדין, היא בדיחה", אומר אביבי.
לאחר טביעתו למוות של אביתר אביבי, הוציאו במשרד החינוך הוראה כי הרחצה במהלך טיולים שנתיים אסורה באופן מוחלט וכי כל פעילות "רטובה", מותנית באישור מיוחד מטעם המשרד, ובחתימתם של כל ההורים על מסמך בו הם מאשרים את קיום הפעילות.
אלא שהדבר לא תמיד מתקיים בפועל: לאבנר אביבי, שבעקבות האסון הקים אתר אינטרנט המוקדש לכללי בטיחות בטיולים, הגיעו עשרות פניות מהורים על כך שבניגוד לכל ההוראות, "בטיול השנתי הכניסו את ילדיהם לרחצה במים עמוקים או שלקחו אותם לטייל במסלולים לא בטיחותיים ולא מאושרים", הוא מספר. "האיסור הזה של משרד החינוך כנראה לא הגיע לכל בתי הספר".
במשרד החינוך קיים חוזר מנכ"ל המפרט את כל כללי הבטיחות עליהם יש להקפיד במהלך יציאה לטיולים בקייטנות ובתי ספר, אלא שהחוזר נפרש על יותר מ-400 עמודים המקובצים בשני ספרים.
"המורה שמוגדר כאחראי טיולים, וזה יכול להיות גם המורה לדרמה או למתמטיקה, צריך ללמוד את כל ההנחיות האלה - זה פשוט בלתי אפשרי", טוען אביבי. "חוזר המנכ"ל הוא אנציקלופדיה עבת כרס שאף אחד לא מיישם אותו".
כך למשל, בית הספר אמור להחתים את כל ההורים על מסמך בו הם מאשרים את תוואי המסלול. "המורים לא מודעים לאחריותם ולא מועבר להורים מידע מדויק בדבר התוואי", טוען אביבי. "אליי לא הגיע כל טופס לחתימה לפני הטיול של בני, ובמסלול הטיול לא הוזכרה המילה בריכה. גני חוגה צוינו כמקום לינה בלבד".
בחודש מאי בשנת 2009 פרסם מבקר המדינה דו"ח חריף, בו תיאר תמונה קשה בכל הנוגע לשמירת כללי הבטיחות בטיולים שנתיים. מהדוח עולה שהוועדות האחראיות לנושא הטיולים במשרד החינוך אינן מוודאות שבתי הספר אכן מבצעים את ההנחיות הפדגוגיות של המשרד בעניין הטיולים. נמצא כי בכ-79 אחוז מבתי הספר אין רכז שהוכשר כראוי לתפקיד ושלמרות הנחיות משרד החינוך, לפיהן יש ללמד במכללות להכשרת מורים את כללי הבטיחות, שיעורים אלה כמעט אינם מתקיימים.
הכשל החמור ביותר עליו הצביע המבקר טמון ביכולתו של משרד החינוך לאסוף נתונים, לבצע אכיפה ולהפיק לקחים ממקרים קודמים. במשרד החינוך קיים "חדר מצב" האחראי לבקרת הטיולים, ולו עשרה פקחים שתפקידם לפקח על כ-140,000 טיולים הנערכים במסגרת המשרד. אלא שמבדיקת המבקר עלה שבשנת הלימודים התשס"ח נבדקו רק כעשרה אחוזים מהטיולים שהתקיימו.
המבקר מצא גם כי דיווחי הפקחים לא הוזנו למאגר מידע, שמאפשר לבצע עיבודים וחיתוכים של המידע ולהפיק דוחות ממוחשבים, ולא נעשה שימוש במערכת המידע שמסר המשרד לרשות הטבע והגנים לצורך העניין. עקב כך אין למשרד נתונים על סוגי ליקויים שחוזרים לעתים קרובות, מאפיינים של בתי ספר שיש בהם ליקויים רבים או בתי ספר "מועדים לפורענות".
בדיון שקיימה ועדת החינוך בכנסת בחודש נובמבר האחרון, עלה כי הממצאים הקשים עליהם הצביע המבקר כבר לפני שלוש שנים עדיין לא תוקנו. יו"ר הוועדה דאז, ח"כ רוני בר און, הורה למנכ"לית משרד החינוך להשיב על המלצות מבקר המדינה והבטיח כי יקיים בנושא מעקב בתוך שלושה חודשים. הדיון נדחה מספר פעמים ולא התקיים. גם מאגר המידע לניהול הסיכונים במסלולי הטיולים, שעל הקמתו המליצו מאז שנת 1995 כמה ועדות, מעולם לא הוקם על ידי משרד החינוך.
בחדר המצב של משרד החינוך, אותו מפעילה החברה להגנת הטבע, קיימת מערכת "מעקב בזמן אמת" המאפשרת מעקב אחר כל מטייל ומטייל, ממש כמו שפועל שבב האיתורן ברכב. אם אחד התלמידים, לדוגמה, סטה מהמסלול המאושר, מיד מופיעה התראה והפקחים בחדר המצב, הפועל 24 שעות ביממה, מתריעים על כך בזמן אמת לאחראים בשטח. אלא ששירות זה מופעל כיום בתשלום בלבד ומשרת רק ארגונים ששוכרים את שירותי המערכת מהחברה להגנת הטבע, כגון "תגלית" ו"קשת", ולא את תלמידי מערכת החינוך הציבורית.
"אי אפשר להתעלם מן העובדה שהחברה להגנת הטבע, שהיא בעצם הזכיינית של משרד החינוך, נותנת שירותים בתשלום לטובת מוסדות פרטיים, בשעה שילדי ישראל לא זכאים לשירות כזה. אם הטיול שבו נהרג בני היה מפוקח על ידי אותו חדר מצב - זה לא היה קורה", טוען אביבי.
בעיה נוספת עליה הצביע דוח המבקר היא היעדר האכיפה המשפטית נגד אנשי סגל בבתי ספר וקייטנות שהתרשלו בתפקידם. אף שכל מקרה מוות של תלמיד במהלך פעילות במוסדות הללו נחקר על ידי המשטרה, רק במקרים בודדים בלבד ננקטו הליכים משפטיים והוגשו כתבי אישום.
בדיוני ועדת החינוך בכנסת קראו מספר פעמים להגביר את האכיפה מצד משטרת ישראל והפרקליטות בנושא, כדי לייצר התרעה. בדיון האחרון, שהתקיים לפני חודשים אחדים, ציין יוסי לוי, ממלא מקום מנהל מינהל חברה ונוער במשרד החינוך, כי "אני לא מצאתי אף לא מקרה אחד שבו מישהו הושם מאחורי סורג ובריח בעקבות רשלנות והפרת כללי הבטיחות".
אם בבתי הספר הנמצאים תחת פיקוח משרד החינוך ישנם כל כך הרבה כשלים בכל הנוגע לכללי בטיחות, הרי שבקייטנות המצב אף חמור יותר. רוב הקייטנות הן עסקים פרטיים ומותנות ברישוי עסק.
במסגרת התנאים לקבלת הרישוי, הקייטנות נבדקות על ידי שלוש רשויות שונות - משרד החינוך, שבאחריותו לוודא את קיום כללי בטיחות בטיולים; האגף לרישוי עסקים ברשות המקומית, שתפקידו לוודא כי הקייטנה ומתקניה עומדים בכל התקנים ונהלי הבטיחות, ומשרד הפנים, המנפיק אישורים לבריכות.
נשמע מוסדר ומפוקח? אכן, אלא שבכל הנוגע לאכיפה, נדמה כי האחריות נופלת בין הכיסאות: גם אם נהלי הבטיחות בקייטנות מופרים, הדבר בדרך כלל מתגלה רק לאחר שאירע אסון, מאחר שבאגף לרישוי עסקים עורכים ביקורות במתקנים רק אם הוגשה תלונה נגדם. במקרים רבים, אף שהמתקנים עומדים בנהלים, הם אינם ערוכים לקלוט מאות ילדים בו זמנית.
"משרד החינוך נוטה לאשר באופן אוטומטי פעילות לקייטנות בכל מתקן שיש לו רישוי עסק", טוען אביבי, "אבל הפקחים של משרד הפנים בודקים רק את תקינות המתקן, ובאופן מאוד מדגמי. גם באסון שלנו בתוך גני חוגה, אף אחד לא בדק את המתקן עצמו, ואני מתקשה להאמין שכל התקנים מיושמים, למשל, החובה של השמת מכונת הנשמה בבריכות האלה. זה לא קיים בשטח".
ד"ר יצחק קדמן, יושב ראש המועצה לשלום הילד, מציין כי "בישראל פועלות שלל קייטנות פיראטיות ללא היתר, שאין עליהן פיקוח, ולצערי מרבית התאונות של ילדים בקייטנות מתרחשות במסגרות הללו עקב אי ידיעת הנהלים. הורים רבים מתפתים לשלוח את ילדיהם לקייטנות כאלה עקב המחיר הזול יחסית, מבלי שהם מודעים לסכנה שנשקפת להם".
ומה בדבר הקייטנות הפועלות בבתים פרטיים? אלה פטורות מן החובה להוציא רישוי עסק. במקרה שכזה, משרד החינוך הוא הגורם היחיד שמפקח על קיום הנהלים במקום, ואכיפה, כפי שהוכח, היא לא הצד החזק שלו.
בעקבות ההפרות והאסונות החוזרים שאירעו במסגרת הקייטנות, התקיים דיון בוועדת החינוך של הכנסת ובסיומו קרא יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס מילר, "להגביר את המודעות בקרב ההורים ולשלוח לקראת סיום שנת הלימודים חוזר מפורט ובו כללי בטיחות ודגשים להורים המעוניינים לרשום את ילדיהם לקייטנות הקיץ".
חלפה יותר משנה מאז נאמרו הדברים, וטרם ברור אם אכן יחולק חוזר כזה, או שכמו ביתר התחומים שבאחריות משרד החינוך, יידחה יישום ההחלטה. מבדיקת המגזין "להיות הורים", שנערכה פחות מחודש לסיום הלימודים, עולה כי ברוב בתי הספר בכלל לא מודעים לקיומו של דף ההמלצות, אף שהוא מופיע באתר האינטרנט של משרד החינוך.
"הגיע הזמן שההורים יפקחו עיניים ויבדקו בעצמם כל טיול שנתי, כל קייטנה, ולא יסמכו על כך שהסגל המקצועי יודע את החוקים ומקיים אותם", אומר אביבי. "מה שקורה פה זה כמו רולטה רוסית - הורים צריכים להבין שמחר זה יכול להיות הילד שלהם שייהרג. הגיע הזמן לעצור את הקטל הזה".
בנושא נהלים והנחיות בטיחות: "במשרד החינוך ישנו חוזר מנכ"ל טיולים מקצועי ברור ומסודר בנוסף, למערכת החינוך ישנו מנגנון תיאום טיולים מסודר, המתאם יותר ממאה אלף טיולים בשנה".
בנושא בקרה ואיסוף מידע: "למשרד יש מערכות פיקוח ובקרה של תיאום טיולים וביצוע טיולים ברמת השטח. לפי נתוני הפיקוח שיש בידי המשרד (15 אחוז בקרה) - כמות האירועים החריגים הנצפים בבקרה קטנה מאוד ואף נמצאת במגמת ירידה בשנים האחרונות.
במכרז החדש של תיאום הטיולים הוכנס כל נושא ריכוז מידע לגבי הסיכונים בטיולים - במסלולים ובאתרים. המידע מגיע מהחברה להגנת הטבע (הזכיין) ממטיילים, ממפקחי של"ח, ממפקחי הטיולים וממנהלי הבטיחות במחוזות. מידע זה משמש לחסימת אתרים והתראה למנהלי הטיולים בטופס 'אישור הטיול', שהוא אישור ביטחוני ובטיחות".
בנושא הדרכת מורים בענייני בטיחות בטיולים: "למשרד יש תוכניות הדרכה והכשרה של כל בעלי תפקידים במוסדות החינוך בכל הקשור להכנת בתי הספר".
בנוגע לטענות לגבי דוח התאונה של משפחת אירני: "צוין כי ד"וח הוועדה המלא הועבר למשפחת אירני".
בנוגע לחריגות בנהלי רחצה במקורות מים בטיולים: "לא ידוע על חריגות מההנחיות הברורות של המשרד בכל הנוגע לרחצה במאגרי מים. חל איסור חמור להתרחץ במאגרים ובמקורות מים בכלל. מנהלים ובתי ספר מקפידים על נושא אישור הורים ויצא רענון בנושא במהלך השנה האחרונה.
יובהר כי במקרים שהמשרד ראה לנכון לפעול בנושאים אלו, הוא פעל בהתאם לשיקוליו".
בנוגע לקייטנות: "משרד החינוך מפרסם בכלי התקשורת ובאתר המשרד את הנחיות חוק הקייטנות. תהליך אישור הקייטנות מתבצע בהתאם לחוק ובהתאם לחוזרי מנכ"ל משרד החינוך משרד החינוך מפקח באופן הדוק על הקייטנות בשטח, ובמידה שמאותרות קייטנות שאינן עומדות בדרישות החוק והמשרד הן נסגרות לאלתר דף הנחיות בנושא יופץ במועד (יוני) הן באתרי המשרד והן במערכות התקשורת למנהלים במערכת החינוך".
1. ודאו כי ברשותכם תוכנית עדכנית על מהלך הפעילות בקייטנה, אל תחששו לשתף את צוות ההדרכה בהתלבטות שלכם בדבר התאמת המסלול לגיל התלמידים או לפעילות המתוכננת.
2. בידי מנהל הקייטנה חייב להיות רישוי עסק מהרשות המקומית. קייטנות הפטורות מרישוי עסק חייבות להחזיק אישור לפתיחת קייטנה על מרכיביו ממשרד החינוך ודאו כי מנהל הקייטנה מחזיק בידו את האישורים הבאים: אישור יועץ בטיחות, אישור קב"ט הרשות, אישור משרד הבריאות ואישור של חברי צוות הקייטנה שהתקבל ממשטרת ישראל (בנוגע לגברים מעל גיל 18, על כך שאינם עברייני מין).
על מנהל הקייטנה לוודא כי לאתרי הרחצה והאטרקציות יש רישוי עסק כנדרש והרחצה במים הינה בכפוף להוראות חוזר מנכ"ל.
חובה לקבל אישור הורים לרחצה והצהרה מהם אם ילדם יודע לשחות. חובה על מנהל הקייטנה לערוך יחד עם המציל מבחן שחייה לתלמידים, למיין אותם לקבוצות ולציין את מי שאינם יודעים לשחות.
3. משרד החינוך קבע כי היחס בין הפעילות החינוכית בקייטנה ובין פעילות החוויה והאטרקציה יעמוד על 50 אחוז לכל אחד משני סוגי פעילויות אלו. בידקו אם יחס זה נשמר.
4. מנהל קייטנה רשאי להעסיק מדריכים צעירים מורשים (מגיל 16 מכיתה י' ומעלה), וכן כוח עזר נוסף שגילו לא יהיה מתחת לגיל 14 ובתנאי שיש בידם אישור משירות התעסוקה כחוק.
5. ודאו כי העברתם למנהל הקייטנה טופס "הצהרת הורים על מצב בריאותו של ילדם".
אם ישנן מגבלות רפואיות, צרפו אישור רופא לפעילות המתוכננת וציינו עזרים ותרופות שלהם נזקק הילד. באותו טופס יש לציין אם ילדכם יודע לשחות.
6. ודאו כי ההסעה לקייטנה מבוצעת בליווי מבוגר (מעל גיל 18). בידקו את לוח הזמנים של ההסעה לקייטנה והחזרה ממנה. ודאו כי בתחנת האיסוף וההורדה של ההסעה יש נוכחות מדריך שילווה את הילדים עד להגעת ההסעה לתחנה וממנה, וכן בחציית הכביש. ניתן להגיע עצמאית לקייטנה ובחזרה ממנה בתיאום בכתב מול מנהל הקייטנה וצוותו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם