שמתי ברז למורה: בתה של מירי חנוך הופכת לקולנוענית
גייל פילוסוף, תלמידה בכיתה י"א והבת של צוף מתיסלם ושל מירי חנוך מ"מחוברות", תציג היום בסינמטק את סרטה הראשון במסגרת הפסטיבל הבינלאומי לסרטי ילדים ונוער. הבן של רמי הויברגר היה הצלם
לא מבינה את ההתמכרות לריאליטי. גייל פילוסוף צילום: אריק סולטן
היה מתבקש להתריע באוזני הילדה הקטנה: "זהירות, גורילה". אבל מכל האבות בעולם, חנה הבודדה חולמת על אבא גורילה, גדול ושעיר שיעטוף אותה בחום ובאהבה ויגאל אותה מהניכור שהיא חווה בביתה.
חנה (ענבל בר לב) היא גיבורת סרט הביכורים "גורילה" של התסריטאית והבמאית גייל פילוסוף, תלמידת כיתה י"א במגמת הקולנוע בתיכון עירוני א' בתל אביב. "התסריט מבוסס על ספר ילדים מקסים 'הגורילה' שכתב אנתוני בראון. בכל לילה בילדותי הקריאו לי אותו לפני השינה", אומרת פילוסוף, "כשחיפשתי נושא לסרט מצאתי את הספר על מדף הספרים של אחותי הקטנה והחלטתי ללכת על זה".
גורילה זה לא מפחיד?
"גורילה יוצרת רושם של חיה מפחידה ומגעילה, ולמרות זאת החלטתי לעשות שימוש ביצור שמסמל משהו שלילי, מרתיע ומפחיד ולהפוך אותו לדבר טוב - אבא גורילה אוהב ומחבק. אבל שלא תטעי, אני לא פריקית של חיות, היו שהתפלאו שבחרתי בחיה להוביל את הסרט הראשון שלי כי אני אפילו לא סובלת את החתולים שאנחנו מגדלים בבית".
"גורילה" הוא אחד משלושת סרטי הביכורים של קולנוענים צעירים - לצד "זאת של גרויסמן" של יניר ויניק ו"ארץ המראות" של תום נשר, בתו של אבי נשר - שנבחרו בקטגוריה החדשה "הסרט הראשון שלי" של הפסטיבל הבינלאומי השמיני לסרטי ילדים ונוער. הסרטים יוקרנו היום החל מ-14:00 בסינמטק תל אביב.
בחיים האמיתיים אבא של גייל הוא לא גורילה - זהו צוף פילוסוף, מוזיקאי והבאסיסט של להקת תיסלם, ומחברם של להיטים ידועים בהם "סתיו ישראלי", "אין עוד יום", "אני שוב מתאהב" ו"יש לי חולשה לרקדנים". "תיסלם התפרקה לפני שנולדתי, אבל כשהלהקה מתאחדת אני הולכת להופעות", אומרת הבת. "אני מכירה את כולם כי הם חברים של אבא שלי. אגב, דני בסן מדבב את הגורילה בסרט שלי". אמה היא העיתונאית והמחוברת לשעבר מירי חנוך.
כשהיתה בת 3 וחצי התגרשו הוריה, וגייל עברה לגור עם אחותה הגדולה ליה בבית האם בתל אביב יחד עם בן זוגה, השף אייל שני, ובתם אנה. גם צוף נשוי בשנית. חנה, גיבורת הסרט, גדלה עם אביה (השחקן שמעון מימרן) בבדידות ובניכור, עד כי שעון מעורר הוא שמודיע לה מתי עליה לחמם את ארוחת הצהריים שלה במקום שתקבל אותה מידי האם. גייל מבהירה שזה לא סיפור חייה. "חס וחלילה, אני לא גדלתי ככה, להפך, אני ממשפחה מרובת ילדים - אנחנו חמישה אחים משני הצדדים - והבית תמיד מלא באנשים".
אבל גם את לא גדלת במשפחה נורמטיבית.
"מבחינתי המשפחה שלי הכי נורמטיבית. זה מה שאני מכירה מאז ומתמיד. רוב חבריי לכיתה הם ילדים להורים גרושים או מפרק ב'. אני מופתעת לגלות שיש ילדים שחיים במשפחות רגילות עם אבא ואמא".
לפחות אתם נהנים מארוחות גורמה בבית?
"אייל עובד קשה מאוד והוא בקושי נמצא בבית".
בכיתה ז' עזבה גייל מיוזמתה את בית הספר הפתוח הדמוקרטי ביפו ועברה ללמוד בתיכון עירוני א' במגמת קולנוע. היא מעריצה את הבמאי אמיר קוסטוריצה, וגם דלוקה על פליני ועל פאזוליני. "הורים שלי הבינו שאני לא אהיה רופאה ושהקולנוע זה הדבר האמיתי מבחינתי. במהלך העבודה על הסרט שכחתי שזה חלק ממשימות הלימוד שלי וצללתי לתוך העשייה".
אבל היו ימים שמצלמת קולנוע לא עשתה לה טוב, ואפילו עוררה בה רתיעה ורצון להתרחק. כן, זה היה לפני שנים אחדות, כשאמה מירי חנוך השתתפה בסדרה "מחוברות". "הייתי בת 15-14. זו לא היתה תקופה קלה ופשוטה בחיי, לא אהבתי את זה, אפילו כעסתי. לא רואים אותי בסדרה כי אמא שלי כיבדה את רצוני. אני לא מבינה את ההתמכרות הזאת לריאליטי. לא מבינה אנשים שרוצים להתפרסם רק בשביל הפרסום, שמאפשרים את הכניסה לתוך הווריד. אבל הסדרה היתה על אמא שלי, לא עליי. ובכל מקרה היחסים וההיכרות שלי איתה אינם קשורים לזה. מובן שהיום אני מתייחסת אחרת למצלמה. כבמאית קולנוע עלילתי הכל נמצא בשליטתי, זה שונה מאוד מריאליטי".
מה השאיפות שלך לעתיד?
"אורי הויברגר (הבן של רמי) מהכיתה שלי והצלם של הסרט שאל אותי השבוע אם העובדה שהסרט נבחר לפסטיבל שהשם שלו הוא 'במאי צעיר ומבטיח' לא מלחיצה אותי. אז השבתי לו: 'אני אוהבת קולנוע הכי בעולם אבל אני לא מבטיחה שום דבר'".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם