הכי חדש בכיתה: האם כדאי להעביר ילד כיתה בגלל בעיות חברתיות?
ילדים רבים עוברים לכיתה או בית ספר חדש בגלל בעיות חברתיות או רגשיות. מהן ההשלכות של המעבר על הילד? ואיך שמים את משקעי העבר מאחור ופותחים דף חדש?
אנחנו, ההורים של דנה, כבר לא מסוגלים עוד לראות את הסבל שעובר עליה והחלטנו לבצע את תפקידנו כהורים ולהגן על בתנו. ובתוקף ההחלטה הזאת בחרנו להעביר את דנה לבית ספר אחר בשנת הלימודים הבאה כדי לפתוח בפניה חיים חדשים והזדמנויות אחרות". כך כתבו הוריה של דנה תלמידת כיתה ג' בתל אביב למנהלת בית הספר.
דנה היא אחת מילדים רבים שיתחילו את שנת הלימודים הקרובה בכיתה או בבית ספר אחר. הסיבות למעבר מסוג זה הן מגוונות: שינוי בסביבת המגורים עקב מעבר דירה, (לפעמים עקב גירושי ההורים), סגירת בית ספר השכונתי בשל מיעוט תלמידים, וגם מעבר למסלול בוגר יותר, כמו מעבר מבית ספר יסודי לחטיבה, ומהחטיבה לתיכון. רק מיעוט מקרב הילדים עוזבים את בית הספר באופן יזום, לפעמים בשל בעיות חברתיות ורגשיות. לעתים זו המערכת שדורשת את הוצאתו של הילד והעברתו לבית ספר אחר, ולפעמים ההורים, בדומה להוריה של דנה, מקווים שהמקום החדש יאיר פניו לבן/בת שלהם, שסבלו מאלימות, בדידות וחרם חברתי, בבחינת "משנה מקום משנה מזל".
"העברה יזומה של ילד לכיתה חדשה או בית ספר אחר, כרוכה בשינוי עמוק שהשלכותיו אינן ידועות. לכן, לפני ביצוע מהלך דרמטי שכזה, עדיף למצות את המצב הקיים, כלומר, לנסות לפתור את הבעיה והמצוקה של הילד במסגרת בה הוא נמצא" אומר יוסי איתן, ראש המסלול לחינוך יסודי במכללת סמינר הקיבוצים.
"הורים נוטים לחשוב שאם הילד שלהם סבל מקשיים חברתיים ורגשיים, מי שאשם בכך היא הסביבה: הילדים אלימים, המורה לא בסדר ההנהלה אינה מטפלת בבעייתו של התלמיד. כך, ברוב תסכולם, הם מאמינים שאם סביבת הילד תשתנה, בעיותיו ייפתרו. אבל מעבר לכיתה מקבילה או בית ספר חדש ללא ביצוע שינוי נוסף וטיפול במצבו של הילד, לא יביא לפתרון המקווה והילד יגרור את הקשיים והבעיות שלו למקום החדש". אומרת הפסיכולוגית הקלינית ליאת מנדלבאום מנהלת פורום פסיכולוגיה קלינית של הילד והמתבגר באתר zap doctors.
"מחקרים מלמדים כי היעדר פתרון לבעייתו של הילד יביא לכך שבתוך זמן קצר הוא ישחזר את הסטטוס החברתי שלו גם במקום החדש. המעבר הפיסי לקבוצה חדשה, בסביבה חדשה, ללא טיפול בבעיה, לא יחולל את השינוי המקווה" היא מוסיפה.
לדברי יוסי איתן, נסיבות נוספות
ישנם מקרים שבהם ילדים עוברים בית ספר בעקבות החלטתם של ההורים לקטוע את לימודיהם בבית הספר השכונתי מסיבות חינוכיות אידיאולוגיות. "מדובר בהורים שאינם מרוצים מאופיו של בית הספר, בטענה שאינו מתאים לערכים ולציפיות שלהם, שאינו מציב אתגרים לימודים ועוד. מרביתם רושמים את הילד לאחד מבתי הספר היחודיים, החצי פרטיים, כמו בתי הספר האנתרופוסופיים, דמוקרטיים, טבע ואמנויות ועוד". אומר איתן.
"היות וכיום אזורי הרישום פתוחים, יש להורים אפשרות לרשום את ילדם לבית ספר המרוחק מאזור מגוריהם, דבר המקל עליהם לקבל החלטה בדבר המעבר, אך הורים אלה מתעלמים מההשלכות הרגשיות והחברתיות של המהלך על הילד. ניתוקו של הילד מסביבתו ומחבריו והעברתו לבית ספר אחר, עלולה לפגוע בו ולהקשות על היקלטותו בחברה החדשה" הוא מוסיף.
מנדלבאום סבורה שמדובר במכבסת מלים למונח 'רקע אידיאולוגי'. "הסיבה האמיתית היא אינטגרציה. הורים בעלי יכולת אינם מרוצים מהרכב התלמידים בבית הספר האינטגרטיבי, וממהרים להעביר את הילד לבית ספר אליטיסטי. את הסיבה לכך הם תולים בשאיפתם להעניק לילד חינוך יחודי כמו בבית ספר לטבע, אמנויות ועוד. פעמים רבות האשליה מתנפצת בפרצופם, שהרי אל בתי הספר היחודיים מגיעים תלמידים מצטיינים בעיקר, והילד מוצא עצמו בהתמודדות ותחרות בלתי נגמרים. נסיונותיו להסתגל לחברה החדשה מלווים לא אחת במשבר" אומרת ליאת מנדלבאום.
גלי, תלמידת כיתה ג' בבית ספר במרכז הארץ, סבלה מהפרעת קשב וריכוז קשה, שלא טופלה מעולם. לאורך השנים היא נקטה באלימות כלפי ילדים "עד זוב דם", הושעתה מלימודים, ננזפה ונענשה אין ספור פעמים עד שלבסוף המורים והנהלת בית הספר התייאשו ממנה והוחלט שהילדה אמנם תעלה כיתה - אבל לא בבית ספרנו.
הוריה של גלי, שכל השנים התנגדו לשימוש בריטלין, חוו תסכול ויאוש, הם כעסו עליה ועל צוות בית הספר, האשימו את המורה שאינה מסוגלת להכיל את הצרכים המיוחדים של בתם וביקשו להעביר אותה לכיתה המקבילה בבית הספר.
כשנודע הדבר להורי הילדים בכיתה המקבילה, הם הביעו התנגדות נחרצת. בסופו של דבר, התנה צוות בית הספר את העברתה של גלי לכיתה המקבילה בהסכמת ההורים לתחילת טיפול בילדה. רק אז, "כשהחרב הונחה על צוארם", נאותו ההורים לפנות לטיפול פסיכולוגי-פסיכיאטרי.
ברגע שגלי טופלה בריטלין, הורגש שינוי מידי. את שנת הלימודים כתלמידת כיתה ד' היא החלה בכיתה המקבילה. בהיותה ילדה מבריקה, גם הישגיה בלימודים השתפרו פלאים.
"אין ספק שהעברת ילד לכיתה או בית ספר אחר ללא טיפול (לאו דווקא תרופתי) בבעייתו ובקשייו, אין בכוחה להביא לשינוי. סביר להניח שבתוך זמן קצר הילד יחזור למצבו הקודם ועוצמת הכישלון שיחווה כאן תהיה חזקה מקודמה" אומרת ליאת מנדלבאום.
שנה אחרי המעבר לכתה המקבילה, 'המפלצת' שכולם, הורים, מורים ותלמידים, הכירו ונרתעו מפניה בשנים קודמות, ודרשו לסלקה מבית הספר, נעלמה, ובמקומה הגיחה ילדה מקסימה. כיום, למרות השיפור העצום במצבה של גלי והעובדה שהיא מצליחה מבחינה לימודית וחברתית בכיתתה החדשה, גלי עדין מתגעגעת לכיתה הקודמת ורוצה לחזור.
האם ועד כמה מתחשבים ברצונו של הילד לעבור או להישאר?
יוסי איתן: "זו שאלת מיליון הדולר. ככל שהילד צעיר יותר, האחריות מוטלת על ההורים, המחנכים והיועצים. למרות זאת, יש לתת משקל לרצונו של הילד. מצב אופטימלי מתבסס כמובן על דיאלוג עם צוות בית הספר אנשי מקצוע, ההורים ועם הילד, ולא על החלטה חד צדדית. אני ממליץ להורים להתייחס בכובד ראש לילד שמרבה להתלונן על הצקות וקשיים. לעתים ההורים מתעלמים ממצבו ומבקשתו ומקווים שעם הזמן המצב ישתפר".
בהנחה שכל המאמצים שנעשו לפתור את קשייו של הילד במסגרת בה הוא נמצא נכשלו, והילד נאלץ לעבור לכיתה או בית ספר אחר, יוסי איתן מסביר כיצד לבצע את המעבר בצורה המיטבית למען הילד, משפחתו וחבריו, להיפרד לשלום ולהתחיל מחדש:
"כשמעבר הילד הוא עובדה מוגמרת, יש להיערך לקראתו. מומלץ לערוך טקס פרידה לילד מכיתתו. הטקס הוא אקט משמעותי עבור הילד ומאפשר לו לסגור פרק זה מחדש ולהיות נכון לקראת פתיחתו של דף חדש.
"הפרידה מן הילד משמעותית גם לילדי הכיתה, שכן התנתקות פתאומית מהילד ללא הסבר מדוע הוא נעלם מחייהם ולאן הלך עלולה לעורר חרדות והם עלולים לחשוב שדבר דומה עלול לקרות גם להם.
טקס הפרידה יהיה צנוע, ובמסגרתו הילדים יברכו את הילד להצלחה, יעניקו לו מתנה או ציורי פרידה וכיבוד קל. על המורה ליצור בכיתה אווירה חיובית ולהשתדל מאד שלא להציף משקעים ומועקות ולסגור חשבונות".
כיצד מומלץ לפתוח פרק חדש במקום החדש?
"חשוב להיערך מראש לקליטתו של הילד בכיתה/בית ספר החדש. על ההורים ליזום פגישה מקדימה עם בית הספר. להפגיש את הילד עם המורה המיועדת שלו כבר בתקופת החופשה. המורה מצידה תצמיד לילד שנים שלושה ילדים בעלי מעמד חברתי חזק בכיתה, ילדים שבאופיים הם משתפי פעולה ובעלי מוטיבציה שתפקידם יהיה ללוות את הילד החדש בזמן החופשה וגם בימים הראשונים ללימודים. הם יארחו אותו ויתארחו בביתו, כך שבהגיעו לבית הספר ביום פתיחת שנת הלימודים הילד יפגוש פנים מוכרות וירגיש מקושר ופחות בודד. מעשים אלה עשויים לשנות את תמונת ההיקלטות.
"בשיעור הראשון תערוך המורה קבלת פנים לילד. הוא יציג את עצמו בפני הכיתה, והמורה תזמין את התלמידים לברך אותו ולאחל לו הצלחה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם