בדיבוב ישיר: הילדים מאחורי תעשיית הסרטים המצויירים
הם עוד לא בגיל ההתבגרות וכבר תיק העבודות שלהם מלא בתפקידי משחק. יש סדרות וסרטים שהם השתתפו בהם וכבר הספיקו לשכוח. היכרות עם הילדים המדבבים
הדוברת הנוסטלגית היא בר סביר בת ה-10, שבזכות רזומה מפואר כמו שלה, היא יכולה להרשות לעצמה להישען לאחור ולהעלות זיכרונות עורגים. סביר פקדה לראשונה אולפן הקלטות כשהיתה בת 5, ומאז אפשר למצוא אותה כמעט בכל סרט מצויר. "סמי וחברים מסביב לעולם", "רחוב סומסום", "חבורת הגופים", "צעצוע של סיפור", "הדרדסים", "שרק" ו"מדגסקר" - וזו רק רשימה חלקית של הסרטים שדיבבה. היא לא זוכרת את כולם. "זה הדבר הכי מביך", היא מתוודה. "כל הזמן שואלים אותי מה עשיתי, ואני לא זוכרת כלום".
יצא לך לפגוש מפורסמים בעבודה?
"יצא לי לפגוש הרבה מהם, רק ברח לי מי הם. בסך הכל עוד אנשים שאני רואה באולפן. לא משהו מיוחד".
דבר בחדרה של סביר בבית שביהוד אינו מרמז על העיסוק הנמרץ שלה בדיבוב. הדובי שבקצה המיטה הוא העדות היחידה לכך שגרה כאן ילדה. ולא סתם: קטנטנה ומתוקה.
הכל התחיל בשיחת טלפון שיועדה לאחותה הגדולה לורן, שחקנית ומדבבת ותיקה. על הקו היתה במאית שנכבשה בקול המתוק של בר והשאר היסטוריה. מאז שהחל החופש הגדול, ואם לדייק, גם במרוצת שנת הלימודים, אפשר למצוא את סביר הקטנה באולפן שש שעות ביום ("אבל עם הפסקות. קצת לשתות וקצת לעשות פיפי או לאכול משהו").
הגברת הצעירה עובדת ברצינות רבה, וכפי שהיא מעידה על עצמה: "אני קשה עם עצמי מאוד. אם לא יוצא טוב, אני אומרת לבמאי. אין אצלי הנחות".

מה הכיף בלדבב סרטים מצוירים?
"אני נכנסת לדמות ומרגישה שאני היא. מה שאני הכי אוהבת זה שלא רואים אותך. אתה יכול לשבת איך שבא לך. לכייף, להיות משוחרר, להיות משוגע, כי אף אחד לא רואה אותך".
זה אומר שאת יכולה לבזבז יותר מחברות שלך?
"אני בכלל לא מבזבזת. אני חוסכת. אני לא יודעת למה, אבל חוסכת. כשאני צריכה משהו, אני מבקשת מההורים. האמת היא שאני לא צריכה משהו חשוב: יש לי טלפון, מחשב וטלוויזיה. מה אני צריכה יותר מזה?".
היה תפקיד שאמרת עליו "איכס"?
"לא. עד היום התחברתי לכל התפקידים שלי. היו תפקידים שהשפיעו עליי. ב'סמי וחברים מסביב לעולם 2' הייתי הצבה הקטנה אלה, שנולדה והכירה את סבא שלה. ואז לקחו את סבא

בזמן שילדים אחרים עוברים להתגורר ביחידת דיור בפייסבוק, הילדים המרואיינים לכתבה זו משפרים את שליטתם בז'רגון המקצועי. את משפטיהם מעטרות מילים כמו "רפליקות", "סשן", "טייק", "סצנה" ו"מיקס". ככה זה כשילדים צעירים מאוד הם חלק בלתי נפרד מתעשיית הסרטים המצוירים. הם מרווחים קצת פחות מ-100 שקלים לשעה.
לני קפלן בן ה-12.5 מתל אביב יצא מן הרחם היישר אל הבמה והמסך. הוא החל לדבב בגיל 5 בהשראת אחיו הגדול דיבו (14.5), שנכנס לתחום בעקבות סבם ארון, שהיה במאי דיבוב. את אביו, ירמי קפלן, אין צורך להציג. בין עבודותיו של לני: "הופ ארנב", "זאק וקודי", פרסומות בערוץ ניקלודיאון וכן חזרות מפרכות של הלהקה שהקים עם אחיו המבצעת קאברים לשירי רוק.
"התחלתי לדבב בסדרה 'צ'רלי ולולה' של הטלוויזיה החינוכית", מספר קפלן ג'וניור. "אני לא בדיוק זוכר איזה תפקידים עשיתי, אבל היו לי פרסומות קטנות ותפקידים קטנים, והיו לי גם סדרות שהייתי צריך לבוא פעמיים בשבוע ולשבת חמש שעות. זה קשה. אני לא כזה מרוצה מזה למרות שהעבודה עצמה כיפית בסך הכל. בדרך כלל מבקשים אותי לערוצים של קטנים, ויש שם תפקידים שאני לא מוכן לעשות. דברים שהם יותר מדי לקטנים, שהם ילדותיים מדי בשבילי. אם אני לא רוצה, לא יכולים להכריח אותי".
איך אתה מסתדר עם העבודה, עם הבוסים?
"בהתחלה באמת היה לי קשה. אבל בסדרות של קטנים יש חזרות על אותו משפט רק במילים שונות כך שאין הרבה מה ללמוד. אפשר להקליט עונה שלמה בשבוע וחצי. אני נהנה בתכלס מהכל, אבל את הדמות של קודי מהסדרה 'זאק וקודי' ממש הבנתי. הוא בגיל שלי בערך, יש לו אח תאום והם נראים אותו דבר. הם מתגוררים במלון, עושים שטויות ומצחיקים".
אתה רואה בזה מקצוע לעתיד?
"אין לי מושג מה אעשה כשאהיה גדול. אני חושב לפעמים שאני נמצא בתחום הנכון ובמקום הנכון, ואז תקופה אחרי זה אני מגלה שוואו, אני במשהו אחר לגמרי וזה לא הדבר שאני צריך לעשות. בזמן האחרון אני די מלא: גם כדורסל, גם מוזיקה, גם קפוארה, ספורט בכללי וחברים. וקובייה הונגרית. אגב, אני יכול לעשות את כל הקובייה בפחות מחצי דקה".
התרגלת כבר לשמוע את עצמך ברקע כשהטלוויזיה פועלת?
"ברור שזה מגניב תמיד, אבל זה לא מרגש כמו פעם. זה לא שאני מצלם את זה ושולח לכל העולם כדי שיראו".

ערוץ יס HD 5 מקדיש זו השנה השלישית חודש שלם לאנימציה, ומשדר יותר מ-100 סרטים מצוירים, בהם קלאסיקות של דיסני לצד עשר בכורות טלוויזיוניות של סרטים. קלאסיקות נוסטלגיות כמו "היפהפייה והיחפן" ו"הגיבן מנוטרדם" משודרות לראשונה אחרי כמה עשרות שנים שבהן נפקדו מהמסך הקטן, לצד "עידן הקרח", "הדרדסים", "ריו", "פו הדב" , "טרזן", " פיטר פן: בחזרה לארץ לעולם לא", "כלבים בחלל", "כיפה אדומה סוגרת חשבון", "ג'ננה בסוואנה" ועוד.
פלג רנד (14) מצטיין במתמטיקה, מת על בייסבול, למד לרקוד סטפס וברייקדאנס וחובב בישול ואפייה. בין לבין, הספיק לדבב את מיילו, הדמות הראשית ב"דרושות אמהות במאדים", להיות "הנרי הנורא" ולהשתתף ב"ג'ננה בסוואנה", ב"תרימו ת'רגליים 2" ובסדרות טלוויזיה. רנד הוא חיית דיבוב ובמה, ועכשיו, כשאחיו הקטן עושה את צעדיו הראשונים בפרסומות, האח הגדול פורש חסות.
"אני מנסה ללמד אותו כמה שאני יכול. אחד הדברים החשובים שלמדתי בבית הספר למשחק זה לא המשחק עצמו, אלא איך להיכנס לחדר של אודישן והעוצמה שאתה נכנס איתה, המון אנרגיות וחיוך על הפנים, להסתדר עם הבמאי ולא להשתולל יותר מדי. אני לא חושב שמלמדים את זה בישראל. בארה"ב יש יותר משמעת", מסביר רנד ברצינות תהומית.
לפני כשנתיים שב רנד עם משפחתו ארצה לאחר שהות של חמש שנים בסאניווייל שבצפון קליפורניה. שם למד בבית הספר למשחק בסן חוזה, וזכה בתחרות משחק בינלאומית לילדים ולנוער שהתקיימה בהוליווד. "היה מקרה שהייתי אמור לזחול מצד אחד של השולחן וחשבתי שיותר הגיוני לזחול מהצד השני. גם עכשיו, אם אני מרגיש שיש משהו שהוא לא בסדר, אני מיד אומר. אני לא אומר את זה בגסות. אני פשוט מציע בעדינות".
מה הקסם הגדול בדיבוב?
"אני לא יודע אם את יודעת, אבל הרבה פעמים את רואה מהמסך שהדמות מחייכת ואני לא מחייך. אני צריך להעביר הבעת פנים דרך הקול שלי. זו אמנות! בטח! הרבה פעמים קרה לי שהייתי צריך להתנשף בסרט. הייתי עושה כמה סיבובים סביב האולפן וחוזר. אני מגרגר מים, עושה כל מיני טריקים. אני יכול לבוא בלי נעליים באולפן ואף אחד לא יידע מזה. על המסך אני נראה לבוש חליפה. מה שאת רואה זה לא מה שיש באמת".
יש תפקיד שלא תהיה מוכן לעשות?
"עשיתי כבר רשע. אבל בכללי, אני לא יודע אם ארגיש נוח לשחק מישהו מת. לא רוצה לשכב על הבמה. דיבוב זה משהו אחר. הרי זה לא טלנובלה".
עם רזומה כמו שלך, לאן נותר לך לשאוף?
"לאוסקר".