עוד סיפור אחד ודי: בקורת ספרי ילדים חדשים
מה אנחנו חושבים על ספרי הילדים החדשים של נורית זרחי, אמי רובינגר וליעד שהם? בקורת ספרי ילדים חדשים
כתב ואייר: דיוויד מלינג תרגמה: עמליה שלום הוצאה: מטר, לגיל 3-5, 68 שקלים.
זוכרים את הדוב המתוק שבסך הכל רצה חיבוק? (גיבור ספר אחר של דיוויד מלינג - "טדי זקוק לחיבוק"?( אז עכשיו הוא מפציע בספר חדש, ועם בעיה מוכרת: איך לספר להורים על משהו רע שעשית, אפילו אם הוא נעשה בתום לב?
ומעשה שהיה, כך היה: טדי מקבל מתנה יפה מאביו - כובע צמר, הראשון שקיבל אי פעם. ומה עושים כשמקבלים מתנה מושלמת כל כך? רצים להראותה לחבר‘ה. טדי יוצא מגדרו ומשוויץ בכובע כשהוא יוצא במחול של גלגלונים. הכובע לא עמד בהתפארות הנ“ל וחוט הצמר שלו נפרם. עכשיו הוא נראה כמו ערימת ספגטי. “איך אני יוצא מזה,“? שואל טדי וחושש מתגובת אביו. האם הוא יספר את האמת או שאולי הוא ייפה אותה קצת?
סיפור יפה, כתוב בפשטות ובלי הטפת מוסר, ומאויר יפה.
כתבה: טלי בן-ענת אייר דני קרמן הוצאה: ארגז חול/טפר, לגיל 4-6, 69 שקלים.
תציצו רגע בשם ההוצאה, ועכשיו פתחו את הספר. נדמה ששיריו המענגים אכן נלקחו מארגז החול של הילדות. וכמו אותו ארגז חול - גם הם כנראה יישארו הרבה אחרינו.
אז מה יש לנו כאן? קובץ המכיל 16 שירים שנכתבו בגוף ראשון, מפיו של ילדון מלא דמיון, המשתף את הקוראים בחוויות שצובעות את עולמו.
יפים השירים האלה, יפים מאוד. יש בהם חן ילדותי, הם פונים אלינו בגובה העיניים ולא מתחכמים מאחורי הגב של הילד בקריצה ממזרית להורים. פניה ברגשטיין, לאה גולדברג, עודד בורלא, יהונתן גפן ושלומית כהן-אסיף (וזה ממש על קצה המזלג) - מי שכתבו וכותבים שירים נפלאים לילדים - ישמחו לצרף את טלי בן ענת למילייה שלהם. גם היא, כמוהם, מתארת את החוויות של הילד המתוק באופן מדויק, עם חריזה קולחת והומור, ובעיקר עם הרבה אהבה.
ואם כבר מזכירים אהבה, הנה שני הבתים האחרונים בשיר "צריך לדעת לחכות:
"יש דברים שנגמרים/ כמו להיות תינוק/ ולשתות מבקבוק/, יש דברים נעימים/, שחוזרים כמו חיבוק// ואז הוא שתק/ וחיבק אותי/ בלי קול/, כמו אבא שאוהב אותי/ יותר מהכל.“ דני קרמן אייר נהדר.
כתב: ליעד שהם אייר: נעם נדב הוצאה: כנרת. לגיל 4-6, 69 שקלים.
תמר רוצה, מייחלת ממש, לבית בובות, "אבל אמא ואבא כל הזמן אומרים ’תמרי, כבר הסברנו לך שזה יקר מאוד, נדבר על זה בפעם אחרת, אולי לקראת יום ההולדת,“‘ לא בדיוק התשובה שהיא רוצה לשמוע, ולכן לא נותר לה אלא להמשיך לחלום, כמדי לילה, על בית בובות מאובזר משלה.
אבל באחד הימים נכונה לה הפתעה גדולה: אבא לא לוקח אותה לגן אלא מבלה איתה את היום. ומה הם עושים יחד? אופים עוגה, או לפחות כך תמר חושבת. אבל עד מהרה מתברר כי מה שאבא שלה תכנן בשבילה רחוק מלהיות אפיית עוגה. הסיפור נחמד ולא יותר מזה, משום שהוא לעתים מאולץ וארכני.
כתב ואייר: אמי רובינגר, הוצאה: כתר, לגיל 3-5, 68 שקלים.
תיק העבודות של אמי רובינגר ממשיך להתמלא ביצירות שילדים אוהבים. הפעם הוא מעניק להם ספר העוסק בכובעים שונים ומשונים, ססגוניים ומוטרפים, הנחבשים על הראש בלוויית חרוזים משעשעים. גם בספר הזה נאמן רובינגר לסגנון הנונסנסי שלו בכתיבה ובאיורים, לפשטות ולהומור שמאפיינים את ספריו האחרים לילדים.
מי שפותח את ספריו יודע למה לצפות, והציפייה משתלמת ואינטראקטיבית. למה? כי אין מצב שבו הילד השומע את הסיפור יסתפק בשמיעתו בלבד. הספרים של רובינגר מושתתים על הפעלת הקורא, ומדובר בדרך כלל בהפעלה חיננית (בקול רם כמובן) של השלמת משפטים במילים מחורזות, ונהנים אגב כך מחוויית הלמידה.
הנה שלוש דוגמאות: "יש לי כובע דרקונים/ ולי יש כובע מפלצות/ הכובע שלי עם כוכבים/ והכובע שלי עם- ...". מבט אחד באיור הכובע המצורף מבהיר שהמילה המתאימה היא "משבצות;" "הכובע שלי חלק/ הכובע שלי מקושקש/ שלי בצורה של גליל/ והכובע שלי“... (משולש); "ואם אין לכם כובע בשום צורה/ קפצו אל תוך הספר/ ועמדו בסוף ה... (שורה"). אז קפצנו אל הספר ונהננו מכל רגע.
כתבה: נורית זרחי, אייר דוד פולונסקי, הוצאה: כתר, לגיל 4-6, 76 שקלים.
טינקרטנק, כמו רבות מגיבורות ספריה של נורית זרחי, לא מצליחה להשתלב בעולם שכביכול יועד לה. הפיות/קוסמות/ ילדות בספרי זרחי לא תמיד עושות את מה שהחברה מצפה מהן, ולכן הן לעתים חוצפניות, נכשלות בעשיית קסמים, נראות אחרת וחושבות אחרת. אבל השונות הזאת היא סוד קסמן (ושל זרחי עצמה) ומקור של אמפתיה כלפיהן.
כבר בפתיחת הספר היפהפה הזה הפיה טינקרטנק זורעת מאז הבוקר הרס לא מכוון - שוברת שלושה עננים, שתי צמרות צעירות, מפילה קן עורבים, מועכת שיח תותי יער וגם, אוי ואבוי, את העוגה של מלכת הפיות - קלרדה דה גרם (כמה יופי יש בניגוד שבין השמות: הכבדות בשמה של טינקרטנק, הרחוקה שנות אור מטינקרבל, לעומת הקלילות בשמה של המלכה, גרם, שמזכיר גם את שמה של קרואלה דה ויל.(
ומה חושבות עליה הפיות האחרות? שהיא אסונית, מוציאה שם רע למשפחתן (משפחת הקלים, המרחפים והעדינים) - סוג של ברווזון מכוער.
וטינקרטנק? היא במצוקה גדולה, שהרי לא התכוונה לגרום לכל מהומת אלוהים הזאת. ובכלל, היא תוהה, "אם היא פיה למה היא כבדה ואם היא כבדה למה היא פיה.“? בסופו של יום היא נענשת ומועפת מהממלכה כלפי מטה, לארץ. ושם היא מנסה בעזרת מומחה למצוא מזור להיותה היא.
כל כך יפה הסיפור של זרחי, ופילוסופי וקסום. ואיוריו של דוד פולונסקי הם הנאה צרופה לעיניים.
כתב: מייקל ב' קפלן, אייר: סטפן ג'וריש, תרגמו: שהם סמיט ואמנון כץ הוצאה: כנרת. לגיל 3-5, 69 שקלים.
"רוני ארנבונת הייתה החלטית בהחלט,“ כותב מייקל ב‘ קפלן בפתיחת ספרו ומציג, בעזרת איוריו היפים של סטפן ג‘וריש, ארנבונת, שנדמה שאין כל קשר בינה ובין החלטיות, ולראיה הכובעים הנערמים על רצפת חנות בקניון בשעה שהיא מנסה לבחור אחד.
רוני, שני אחיה ואחותה התלוו לשופינג של האם, שהפתיעה אותם באומרה שכל אחד מהם יוכל לבחור צעצוע אחד, אבל אחד בלבד, בחנות הצעצועים. האחים ידעו מיד מה הם רוצים, ולמרבה ההפתעה החליטה גם רוני בקלות על צעצוע - "בובת ארנבונת קטנה, נעימה, שדמתה לה מאוד.“
לרגע היה נדמה שהיא הצליחה להתמודד עם המשימה הקשה. אבל הרגע הזה חלף מהר מאוד. בובת נסיכה היא לא תרצה? תרצה. ותיבת נגינה? גם. וצבעי גואש? בהחלט. עד מהרה הועמסה עגלת הקניות במגוון צעצועים שבחרה הארנבונת, "שהיא פשוט חייבת שהם יהיו שלה.“ ומכאן העלילה הולכת ומסתבכת, וגם הופכת משעשעת מרגע לרגע. אם כי לא בשביל רוני, שבסופו של דבר יצאה מהחנות בלי אף צעצוע.
סיפור מקסים שכתוב ומאויר נהדר על ילדונת המתקשה להבין שהיא לא יכולה לקבל את כל מה שהיא רוצה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם