 |
|
|
|
|
|
זה הכל כסף |
|
|
|
|
בעולם בו מידע דיגיטלי יכול להקים ולהרוס חברות, אין פלא שיש מי שמוכן לעשות הכל כדי להשיג אותו |
|
|
|
|
|
|
|
|
אחד השימושים הנפוצים של סוסים טרויאנים הוא ככלי ריגול, ובעיקר ריגול תעשייתי, כלומר ריגול בין חברות על בסיס כלכלי. בעולמנו הפך המידע להיות הכלי המרכזי באמצעותו חברות מנצחות או לחילופין שורדות. עסק, גדול כקטן, יכול לזנק או לקרוס בין לילה בגלל טעות או קריאה לא נכונה של המפה העסקית. המידע, כלומר האמצעים הטכנולוגים והאסטרטגיה בה משתמשת החברה, הפך לחלק המרכזי ביתרון התחרותי. ולא מדובר רק בתחום ההייטק. אינפורמציה חשובה אחרת היא כמובן מידע לגבי הלקוחות וכן תוכניות אסטרטגיות. החשיבות של המידע היא המוטיבציה העיקרית לריגול תעשייתי כיום. עסק מוכן לשלם הרבה מאוד כסף על מנת לשמור או להשיג מידע שיתן לו יתרון תחרותי.
"ריגול תעשייתי", אינו בהכרח כולל פעילות פלילית. חלק גדול מהפעילות התחרותית יכולה לכלול פעילויות הנכללות תחת הכותרת של "מחקר שווקים" או אפילו "מודיעין עסקי", שהם חוקיים לגמרי או לעיתים על הקו האפור שבין החוקי ללא חוקי. עיקר ההבדל בין תחומי העיסוק קשור להיקפי הכספיים בהם מדובר, בחשיבות במידע בו מדובר, וכמובן באופן פעולת ה"מרגלים".
המקום בו מאוכסן רוב המידע הרגיש והחשוב הוא כמובן מחשבי החברה. מחשבי החברה בהם מאוחסן המידע העסקי הפכו למקום החשוב ביותר – מבחינת תקציבים ויכולות תפעול - שעליו יש להגן. ההתפתחות הטכנולוגית הפכה את המחשבים האישיים לחרב פיפיות: מצד אחד התוכנות העסקיות למיניהן הפכו כל פקיד לבעל יכולת ניתוח והאינטרנט הפכה מידע חשוב לזמין עבור כולם. מצד שני, הגישה למחשב ידועה גם למתחרים, שבלי מאמץ חריג יכולה לחדור למחשבי החברה, אם באופן פיזי אם באופן ווירטואלי, ולהוציא משם מידע יקר מפז.
השגת אינפורמציה לגבי המתחרה יכולה להתבצע בדרכים מגוונות. הסכומים המעורבים מאלצים את הפעילים בתחום – חוקרים פרטיים בעיקר – להיות יצירתיים. בין הפעילויות אפשר למצוא חיפוש באשפה של העסק, טכניקות מתוחכמות להשתלת עובדים, פגישות או תגמול עובדים לשעבר המעונינים לנקום וכמובן פשעי מחשב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
| /images/archive/gallery/227/348.jpg  |
|
|
|
 |
|
 |
שוק של 50 מיליארד דולר
|
|
 |
|
|
הדרך המתוחכמת ביותר להשגת אינפורמציה כיום היא באמצעות המחשבים בחברה. שוק אבטחת המידע מגיע כיום לכ-3.5 מיליארד דולר. עלפי הערכות השוק צפוי להכפיל את עצמו בתוך כעשור. בין החברות הפעילות בתחום אפשר למצוא כמובן את מפתחות מוצרי אבטחת הרשת צ'ק פוינט הישראלית ומתחרתה ג'וניפר ואת ענקית התקשורת סיסקו. כמעט כל יצרניות התוכנה הגדולות מעורבות אף הן בפיתוח יישומים לשוק האבטחה כולל: יבמ, HP, מיקרוסופט, CA ועוד. כמו כן, אפשר למצוא בתחום את מפתחות תוכנות האנטיוירוס (סימנטק ומאקפי) וכן מפתחות של פתרונות מקדמים מעט יותר בתחום כגון האותנטיקציה.
את רמת הפגיעה האפשרית של פשעי מחשב בארגונים אפשר לקלוט מהנתונים שמפרסמת חברת המחקר העולמי פורסטר (Forrester). על פי הנתונים כ-70% מהארגונים חוששים מ"ווירוסים" ו"תולעים" כאחד משלושת האיומים הגדולים ביותר לארגון. 25% מהארגונים חוששים מ"רוגלות" ומהאקרים חיצוניים לחברה, 12% מהארגונים מוצאים ב"גניבת זיהוי" כמאיימת ביותר על הארגון. רק לשם השוואה, פורסטר מעריכה את היקף הנזק מגניבת זהות (לא רק במגזר הארגוני) בכ-50 מיליארד דולר בארה"ב בלבד בשנה הקודמת.
ישראל היא מדינה קטנה שגם כך כולם בה מכירים את כולם. לא חסר הרבה בכדי ששני מנהלים בכירים בחברות מתחרות יכירו אחד את השני עוד מתקופת התיכון או הצבא ובהתאם יחליפו אינפורמציה לגבי הפעילות האינטימית ביותר של החברות. היקפי ה"ריגול התעשייתי" בישראל נמוכים יחסית ובהתאם גם הכספים בענף. על פי הערכות של המשטרה בעבר שווי המידע המושג באמצעות פעילות שכזו יכול להגיע למאות מיליוני דולרים. בעולם, כמובן זה גדול בהרבה.
שוק התקשורת והמזון הישראליים נראים לעיתים קרובות כמעט כמתואמים. התחרות בין חברות הסלולר, ספקי הגישה לאינטרנט, חברות הטלוויזיה הרב ערוצית, חברות המזון הגדולות - כוללת אלמנטים דומים למדי. מספיק להיזכר בקרבות שבין סלקום לפרטנר בנוגע לשאלה "מי השיק ראשון את הדור השלישי", על מנת להבין את עוצמת החשיבות שתולות החברות ביכולת להיות ראשונה, ולהבין שזה שווה להם הרבה מאוד כסף, וגם לא מעט כבוד.
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | כ-70% מהארגונים חוששים מ"ווירוסים" ו"תולעים" כאחד משלושת האיומים הגדולים ביותר לארגון. 25% מהארגונים חוששים מ"רוגלות" ומהאקרים חיצוניים לחברה, 12% מהארגונים מוצאים ב"גניבת זיהות" כמאיימת ביותר על הארגון | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
